המדור בעריכתו של: עו"ד ג'ון גבע - מומחה לביטוח ונזיקין משמש, בין היתר, כיועץ המשפטי של לשכת סוכני ביטוח בישראל.
במאמר זה נדון בשאלה מהי נכות רפואית, נכות תפקודית וכיצד היא נקבעת. כמו כן, נדון בשאלה, מהי משמעות הנכות בתיקי תאונות דרכים ומהי השפעתה על גובה הפיצוי שיקבל הנפגע בתביעתו.
מה קורה אם נפגע בתאונת דרכים הוא הנהג ו/או הבעלים של הרכב ולרכב אין ביטוח חובה בתוקף?
במאמר זה, נדון בכל הפעולות שיש לבצע לאחר תאונת דרכים, בכדי למצות את מלוא הזכויות המגיעות לנפגעים.
באחד מימי תקופת שכירות אחד הרכבים מחב' הליסינג (להלן: "הרכב"), נגנב הרכב, עת היה ברשות שני עובדי השוכרת (להלן: "הגניבה").
נהג אשר נפגע בתאונה עצמית, גם אם היה אשם בתאונה, עדיין זכאי לתבוע מחברת הביטוח אשר ביטחה את כלי הרכב שלו בביטוח חובה, את מלוא נזקי הגוף שנגרמו לו.
בבית משפט השלום בבאר שבע, נדונה תביעתו של נהג שניזוק בתאונת דרכים, שיוצג על ידי עו"ד אבן ברי שחדה (להלן: "התובע"), כנגד נהג אחר שרכבו בוטח בביטוח מקיף וכנגד מבטחתו של האחרון, שיוצגו על ידי עו"ד א. פאנוס (להלן: "הנהג האחר" ו"המבטחת").
בבית משפט השלום בפתח תקווה נדונה תביעתה של מי שנפגעה לטענתה בתאונת דרכים (להלן: "התובעת"), כנגד בנה (להלן: "הבן"), אריה חברה לביטוח בע"מ ואבנר אגוד לנפגעי רכב בע"מ, שיוצגו על ידי עו"ד אורלי נטר.
בבית משפט השלום בתל אביב נדונה תביעתם של חברה שאיפשרה לאחת העובדות מטעמה להשתמש ברכב החברה (להלן: "החברה", "העובדת" ו"הרכב", בהתאמה), כנגד מבטחת הרכב בביטוח מקיף, בגין נזקי תאונת דרכים שארעה בעת שהרכב נמסר לשימוש העובדת (להלן: "המבטחת" ו"התאונה", בהתאמה).
בבית משפט המחוזי בירושלים, נדון ערעורה של מבוטחת כנגד מבטחתה בביטוח חובה לרכב (להלן: "המבוטחת" ו"חב' הביטוח", בהתאמה). עוה"ד אגרון ואוזנה, ועוה"ד לוי ולבן ייצגו את הצדדים בתביעה. פסק הדין ניתן במרץ 2009, מפי הרכב השופטים צבי זילברטל, גילה כנפי-שייניץ ויוסף שפירא, ודן בזכאותה של המבוטחת לפיצויים מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "החוק"), בגין תאונת דרכים בה הייתה מעורבת (להלן: "התאונה").
בבית המשפט העליון נדון ערעורה של חברת הביטוח שהוציאה תעודת ביטוח חובה למבוטחת שנפגעה בתאונה במהלך אירוע "שוד דרכים", לאחר שזה הוכר כתאונת דרכים על ידי הערכאות הנמוכות (להלן: "חב' הביטוח" ו"המבוטחת"). פסק הדין ניתן בפברואר 2009 מפי הרכב כבוד השופטים המשנה לנשיאה אליעזר ריבלין, סלים ג'ובראן ויורם דנציגר, ועסק בשאלה האם חל חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "החוק") על אירוע "שוד דרכים".
בבית משפט לתביעות קטנות בנתניה נדונה תביעתו של מבוטח כנגד חברת הביטוח שערכה לו פוליסה לביטוח דירתו (להלן: "המבוטח", "המבטחת" ו"הפוליסה", בהתאמה). הפוליסה כללה הרחבה מסוג "כל הסיכונים" לביטוח תכולה מחוץ לדירה. פסק הדין ניתן במאי 2009, מפי השופטת יעל קלוגמן. התביעה הוגשה בגין גניבת מספר פריטים, שהושארו ברכבו של המבוטח (להלן: "הרכב"), עת שחנה בתחנת דלק כדי לקנות חלב מהחנות שבתחנה (להלן: "האירוע" ו"החנות", בהתאמה), לאחר שנענה כי הפוליסה אינה חלה לגבי פריטים שנגנבו מתוך הרכב.
בבית משפט השלום באשקלון נדונה תביעתה של מבטחת בפוליסת ביטוח מקיף (להלן: "המבטחת" ו"הפוליסה"), כנגד הנהג שפגע ברכבה של המבוטחת בביטוח המקיף (להלן: "הנהג הפוגע" ו"המבוטחת"). פסק הדין ניתן בנובמבר 2008, מפי כבוד השופטת סבין כהן. במועדים הרלוונטיים לתביעה, נהגה המבוטחת ברכב מסוג אופל (להלן: "הרכב"), אולם בשל מהירות נסיעתו של הנהג הפוגע, כניסתו לצומת שאינו פנוי, ואי ציות לתמרור מתן זכות קדימה, אירעה בין השניים תאונת דרכים (להלן: "התאונה").
בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, ניתן פסק דין חשוב ומעניין בעניינם של נפגעת בתאונת דרכים, כנגד הנהג שפגע בה (להלן: "התובעת" ו"הנתבע"), לטענתה, בחלק האחורי של רכבה, ואשר נהג ברכב מהשכרה (להלן: "התאונה", "חברת ההשכרה" ו"השוכר").
בבית משפט השלום בירושלים נדונה תביעתו של מבוטח בביטוח מקיף (להלן: "המבוטח"), אשר יוצג על ידי עו"ד איתן לבני, כנגד מבטחתו (להלן: "המבטחת"), אשר יוצגה על ידי עו"ד יקיר קול. פסק הדין ניתן באוגוסט 2008, מפי כבוד השופטת שירלי רנר, ודן בנושא מרמה בתביעות לקבלת דמי ביטוח, בהתאם לסעיף 25 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן: "החוק").
בבית משפט השלום בירושלים נדונה תביעתו של נהג שרכבו נפגע (להלן: "הניזוק"), שיוצג על ידי עו"ד גיל ישראלי, כנגד מבוטח בביטוח מקיף לרכב (להלן: "המבוטח"), שיוצג על ידי עוה"ד בועז אלקלעי ותמר פוקס, ומבטחתו (להלן: "המבטחת"), שיוצגה על ידי עו"ד ערן אביטל. פסק הדין ניתן באוקטובר 2008, מפי כבוד השופטת חגית מאק-קלמנוביץ, ודן בזכאותו של הניזוק, לפיצויים בגין נזקי רכוש שנגרמו לו כתוצאה מתאונת דרכים, בה היו מעורבים, בין היתר, רכביהם של המבוטח והניזוק.
לבית משפט השלום בתל אביב הוגשה תביעתו של מבוטח בביטוח מקיף (להלן: "המבוטח"), כנגד מבטחת הרכב (להלן: "המבטחת" ו"הרכב"). פסק הדין ניתן מפי כבוד השופט ירון בשן, בדצמבר 2007. הרכב נגנב בפתח תקווה, נמצא מאוחר יותר על ידי המשטרה, אך הושחת (להלן: "האירוע"). פניית המבוטח לקבלת תגמולי הביטוח בגין האירוע, נענתה בסירוב המבטחת בשל הטענה, כי הן הפרטים הקשורים בגניבת הרכב, כפי שמסר המבוטח, והן תשובותיו להצעת הביטוח, היו שגויים.
בבית משפט השלום בתל אביב נדונה תביעתו של מבוטח, עולה מרוסיה (להלן: "המבוטח"), כנגד המבטחת בביטוח מקיף (להלן: "המבטחת") וכנגד מתקיני מערכת המיגון (להלן: "המתקינים"). שמות עורכי הדין לא צויינו בפסק הדין. פסק הדין ניתן מפי כבוד השופטת פנינה פליגלמן, באוקטובר 2008. במועדים הרלוונטיים לתביעה, החנה המבוטח את רכבו, בסמוך לסניף הבנק אליו יצא על מנת למשוך כסף ממכשיר הכספומט הממוקם לצידו.
בבית משפט השלום בירושלים נדונה תביעתם של מבוטחים בביטוח מקיף לרכב (להלן: "התובעים"), שיוצגו על ידי עו"ד שי שלמה, כנגד סוכנות הביטוח עימם התקשרו המבוטחים (להלן: "הסוכנות"), שיוצגה על ידי עו"ד י. מנדה, וכנגד חברת הביטוח (להלן: "המבוטחת"), שיוצגה על ידי עו"ד אסף ורשה. פסק הדין ניתן בסוף חודש יולי 2008, מפי כבוד השופטת אילתה זיסקינד, ודן בסוגיית חובת הגילוי הייזום של מועמד לביטוח מקיף אודות תביעות קודמות.
בבית משפט השלום בנתניה נדונה תביעתו של תומר (להלן: "המבוטח"), שיוצג על ידי עו"ד דוד פלד מרב, כנגד חברת הביטוח (להלן: "המבטחת"), שיוצגה על ידי עו"ד שפרינגר. פסק הדין ניתן מפי כבוד השופטת יעל קלוגמן, בשנת 2008. המבוטח ביטח את רכבו (להלן: "הרכב"), בפוליסה לביטוח מקיף (להלן: "הפוליסה"). התביעה הוגשה בגין נזקים שנגרמו לרכב, בשל סופת ברד שפגעה בעיקר בגג הרכב ובמכסה המנוע.
בבית משפט השלום בירושלים נדונה תביעתו של שמואל דקלו (להלן: "המבוטח"), שיוצג על ידי עו"ד חיים קליר, כנגד המבטחת בביטוח מקיף (להלן: "המבטחת"), שיוצגה על ידי עו"ד אושרית רוטקופף. פסק הדין ניתן בחודש יולי 2008, ודן בתביעתו של המבוטח לתגמולי ביטוח בגין גניבת רכב מסוג פולקסוואגן קרוול, ששימש להסעת נוסעים בשכר (להלן: "הרכב"). הרכב בוטח בפוליסת ביטוח מקיף אצל המבטחת (להלן: "הפוליסה"), אשר דחתה את התביעה לתגמולי ביטוח, מהנימוק שהאירוע נשוא התביעה לא היה מכוסה בפוליסה, מכיוון שלא מולאו דרישות המיגון.
בבית המשפט השלום בירושלים ניתן פסק דין חשוב בנושא ההבחנה בין נהג "גנב" לבין נהג, ש"חרג מההרשאה" שניתנה לו. מדובר היה בתביעה של המבוטח בביטוח מקיף (להלן: "המבוטח"), אשר היה מיוצג על ידי עו"ד פנחס כהן, שביקש למכור את רכבו המבוטח מסוג 'סיטרואן', כשלרכב לא היה ביטוח חובה ואף לא טסט בתוקף. בהתאם לתנאי הפוליסה, רק נהג שמלאו לו 30 שנים, ומחזיק ברישיון כדין הותר לנהוג ברכב. אחד הקונים הפוטנציאלים (להלן: "הקונה"), ביקש לבצע בדיקה לרכב, כנהוג במהלך המו"מ לקניית רכבים משומשים.
בפסק דין מעניין, בעניינו של ציון צמח (להלן: "ציון"), כנגד המבטחת בביטוח מקיף (להלן: "המבטחת"), נדחתה תביעתו של ציון להשלמת תגמולי ביטוח בגין נזקים שארעו לרכבו (להלן: "הרכב"). פסק הדין ניתן במהלך חודש פברואר 2008, בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, מפי כבוד השופטת מרים ליפשיץ-פריבס. המבטחת שלחה מטעמה שמאי להערכת גובה נזקי הרכב (להלן: "השמאי"), אך למרבה פליאתו של ציון, העריך השמאי את גובה הנזק, בסכום נמוך מהסכום שהוציא בפועל לצורך תיקון הרכב.
בבית משפט השלום בראשון לציון, נדחתה תביעתו של פרליס אפרים (להלן: "אפרים"), שיוצג על ידי עו"ד גדעון היכל, כנגד המבטחת בביטוח מקיף (להלן: "המבטחת"), שיוצגה על ידי עו"ד נמרוד רזיאל. במועדים הרלבנטיים לכתב התביעה, הפיקה המבטחת פוליסת ביטוח שכללה, בין היתר, ביטוח מפני גניבת רכבו של אפרים מסוג טויוטה קורולה (להלן: "הפוליסה" ו-"הרכב"). שבוע לאחר קניית הרכב, הוא נגנב, אולם המבטחת דחתה את תביעתו לתשלום תגמולי הביטוח, מהנימוק, כי השתמש ברכב לצורך הסעת נוסעים בשכר, שלא על פי תנאי הפוליסה.
בבית משפט המחוזי בירושלים, נידון ערעורה של חברת הביטוח, שהייתה המבטחת בביטוח מקיף (להלן: "המבטחת") (להלן: "הפוליסה") לרכבה של סימה מלכה (להלן: "סימה"). סימה, הינה אימו של הנהג ברכב בקרות התאונה (להלן: "הבן"), שהיה נהג חדש החייב במלווה בהתאם להוראות סעיפים 12א, 12א1 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"). סימה הייתה המוטבת בפוליסה וזכתה בתגמולי הביטוח בהתאם לפסק דין שניתן בבית משפט השלום בירושלים מפי השופט יצחק מילנוב. על פסק דינו של השופט מילנוב, הוגש ערעורה של המבטחת.
ברכבו של אלכסנדר צינם (להלן: "אלכסנדר") פרצה שריפה בעקבותיה תבע מחברת הביטוח בה היה מבוטח במועדים הרלבנטיים, בין היתר כנגד אירועי שריפה, (להלן: "המבטחת") את תשלום תגמולי הביטוח. השאלה שבמחלוקת הייתה האם אלכסנדר או מי מטעמו היו מעורבים ו/או אחראים בזדון להתרחשות האירוע?