בבואנו לדון בשאלות הללו, יש להבהיר ראשית, כי עוצמת הפגיעה ברכב, אינה מעידה דבר על עוצמת הפגיעה בגוף. המשפט השגור אצל נפגעים רבים עמם אנו משוחחים, הוא "הרכב הלך טוטאלוס", ולכן הם סבורים כי מדובר בפגיעה משמעותית בגוף, אך הדברים אינם נכונים. ישנם מקרים של פגיעות קשות ברכב, והנפגע אינו נפגע קשה, ולהיפך - מקרים שבהם הנזק לרכב אינו משמעותי והנפגע דווקא יסבול מפגיעה משמעותית. במקרה בו טיפלנו, רכב נפל לתעלה בגובה של חצי מטר. יושבי הרכב לא נפגעו למעט מרשתנו, אשר סבלה ממספר חוליות שבורות בגב - פגיעה אשר הביאה לנכות משמעותית בעוד שהרכב לא נפגע כלל.
נפגעים רבים, מפחדים מהמילה "נכות" וסבורים כי מדובר במצבים של שיתוק, ריתוק לכיסא גלגלים, קטיעות ועוד. לאלו אנו תמיד מסבירים, כי המושג "נכות" מתייחס לכל מגבלה כרונית, כאב כרוני, בעיות נפשיות ועוד, אשר נותרות אצל הנפגעים לצמיתות, ואלו יזכו את הנפגע בפיצוי משמעותי.
כאשר נפגע סובל מפגיעה משמעותית ומגיע לאשפוז בבית החולים, הוא יזכה בדרך כלל לבירור רפואי מתאים לפגיעה המשמעותית ממנה הוא סובל. חשוב במצבים אלו, להתלונן על כל הפגיעות והכאבים מהם סובל הנפגע, גם אם לא הופיעו מיד. פעמים רבות הצוות הרפואי מתמקד בהצלת חיים, טיפול בפגיעות האקוטיות, ניתוחים וכדומה, והפגיעות הקלות יותר עשויות להישכח ולא לקבל מענה טיפולי, מה שיותיר מגבלה קבועה. למשל, שברים שלא זוהו ולא טופלו יכולים להותיר מגבלה לצמיתות.
פעמים רבות, כאשר הנפגעים אינם נפגעים קשות בתאונה, הם אינם מודעים לכך שיכולה להיוותר להם נכות לצמיתות ולפיכך אנו ממליצים במקרה של פגיעה בתאונת דרכים, גם אם לא היתה משמעותית, לגשת לטיפול רפואי ולא להזניח או לדחות את הטיפול. בסופו של יום, עשוי הנפגע לצאת "קרח" אם לא פנה לטיפול רפואי מהר ככל האפשר, שכן פנייה מאוחרת, עשויה לפגוע בסיכוי ההצלחה בתביעה ובקושי להוכיח קשר סיבתי בין התאונה לנזק.
ככלל, נזק רפואי לצמיתות מתגבש כשנה מיום התאונה. כמובן שיש מקרים שהתגבשות הנזק לוקחת זמן רב יותר, וזאת במקרים של ניתוחים רבים, תקופת שיקום ממושכת, אבחון לקוי, החלמה איטית ועוד. כאשר הנזק מתגבש, זהו הזמן שבו ניתן להיבדק על ידי מומחים רפואיים, אשר מתמנים בהסכמה מול חברת הביטוח או על ידי בית משפט לאחר הגשת תביעה. מדובר במומחים ניטרליים ובית המשפט, אף מבקש מהמומחים להצהיר כי הם אינם עובדים עם מי מהצדדים. כאשר מדובר בפגיעות בתחומים שונים, יש לעתור למינוי מומחים בתחומים הרלוונטיים. לאחר קבלת החומר הרפואי מהצדדים, ובדיקת הנפגע, יוציאו המומחים את חוות הדעת מטעמם.
חוות הדעת יכללו, את הנכות הרפואית בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, אשר מעניקות נכות לכל פגיעה או איבר. חשוב להבהיר כי הנכות הרפואית נקבעת בהתאם לבדיקה של הנפגע ובהתאמה לרשימת הליקויים בתקנות ואינה מתייחסת למצבו האישי של הנפגע, מקצועו, ויכולתו לתפקד. חוות דעת תכלול גם את הנכות הזמנית, הצרכים והטיפולים המומלצים. פעמים רבות, יסמיך בית המשפט את המומחה ליתן דעתו ביחס למינוי מומחים נוספים בתחומים אחרים. חשוב לציין כי חוות הדעת צריכה להתייחס לנכות הרפואית בעוד הנכות התפקודית תיקבע על ידי בית המשפט.
הנכות התפקודית מתייחסת למקצועו של הנפגע ולקושי של אותו נפגע להמשיך לעבוד בעבודתו, והיא אינה בהכרח זהה לנכות הרפואית. לעיתים הנכות התפקודית גבוהה יותר ולעיתים נמוכה יותר. לדוגמא, צלקת המעניקה נכות רפואית בשיעור 10% בפניה של דוגמנית, הינה משמעותית יותר עבורה מבעל מקצוע אחר. ככל שהנכות התפקודית גבוהה יותר, וככל שהנפגע יוכיח פגיעה בשכרו לאחר התאונה לעומת ערב התאונה, כך "יגדל" הפיצוי לו הוא זכאי. גובה הנכות התפקודית הינו החלק המשמעותי בתיק.
הפיצוי בתיקי נזיקין, מורכב ממספר ראשי נזק:
- הפסדים לעבר: הפסדי שכר לרבות הפסד זכויות סוציאליות, הוצאות עבור טיפולים, אביזרים, עזרה ונסיעות - אותם צריך להוכיח בפועל.
- כאב וסבל: על פי אחוזי הנכות וימי אשפוז, כאשר 100% נכות מזכה בפיצוי של כ-180,000 ₪. בחישוב הנכות לצורך רכיב נזק זה, נלקחת בחשבון הנכות הרפואית בלבד.
- הפסדים לעתיד: הפסדי שכר לעתיד, מחושבים על פי הנכות התפקודית שיקבע בית המשפט X השכר הקובע של הנפגע X מקדם היוון לשנים בהן נותרו לו לעבוד. לעיתים יקבע הפסד שכר מלא, ולעתים חלקי. ככל הנכות התפקודית גבוהה יותר, והנפגע יוכיח הפסד שכר בפועל, כך ייטה בית המשפט להעניק הפסד מלא יותר. כאשר אין הפסד בפועל, ייטה בית המשפט לתת פיצוי גלובלי, בשל הנזק והסיכוי שהנפגע ייפלט משוק העבודה בעתיד. כאשר מדובר בקטינים או צעירים בתחילת הדרך, נוטה בית המשפט ליתן פיצוי יחסי גבוה או מלא. בנוסף מגיעים לנפגע פיצויים בגין הפסד זכויות סוציאליות בעתיד, הוצאות עבור טיפולים, אביזרים, עזרה ונסיעות ועוד. ברור שככל שהנכות גבוהה יותר, כך הפיצוי ברכיבים הללו יהיה גבוה יותר.
לאחר קבלת חוות דעת, ניתן לשלוח למומחים שאלות הבהרה על חוות דעת או להזמינם לחקירה בבית המשפט. לא ניתן לפסול מומחה מטעם בית המשפט, אלא במצבים חריגים כפי שנקבעו בפסיקה. בעניין זה חשוב לציין כי בית המשפט אינו חייב בהכרח לאמץ את חוות הדעת של המומחה מטעמו, וההחלטה הסופית בכל מחלוקת, כולל הרפואית נתונה לבית המשפט.
כאשר מדובר בתאונת דרכים בעבודה, והנפגע פונה למוסד לביטוח לאומי בתביעה לקביעת דרגת נכות, ולא לבית המשפט, קביעת הנכות הרפואית נתונה לוועדה הרפואית, וזו תהיה הקביעה המחייבת בתיק. לאחר קביעת הנכות הרפואית, וככל שיש הפסדי שכר לנפגע, הוא יועבר לבדיקת וועדת הרשות אשר יכולה להעלות את הנכות הרפואית ברבע או בחצי, אם ייקבע שהוא זכאי לכך. חשוב לציין כי מצד אחד יש ייתרון לפנייה לוועדות הרפואיות במוסד לביטוח לאומי שכן יש אפשרות להגיש ערר על החלטת הוועדה – או-אז זוכים בעצם לדעה נוספת של רופא אחר, ומאידך לא ניתן להזמין את מומחי המוסד לביטוח לאומי לחקירה בבית המשפט.
חשוב לציין כי אם מדובר בנפגע אשר זקוק לצרכים, שיקום ואביזרים, ניתן להגיש בקשה למינוי מומחה שיקומי. כמו כן, ניתן לבקש מינוי מומחה בתחומים, שלא נטענו בוועדות הרפואיות, למשל אם התפתחה נכות בתחום נוסף שלא נידון בוועדות. הליך נוסף שניתן לנקוט בו, הוא להגיש בקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית, אך זו תאושר, במקרים חריגים כפי שנקבעו בפסיקה.
*כל הזכויות שמורות לעו"ד ליאנה חזין רביב, משרד עו"ד רונן ברק ושות'. אין באמור לעיל משום מתן ייעוץ משפטי ו/או ייעוץ כלשהו, השימוש במידע אינו מהווה תחליף לקבלת חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי. הדברים נכונים למועד כתיבתם, עו"ד ליאנה חזין רביב ו/או מי מטעמה אינם אחראים בצורה כלשהי, ישירה או עקיפה לתוצאות הנובעות משימוש הקוראים במידע הנ"ל.