בבית משפט השלום בבאר שבע, נדונה תביעתו של נהג שניזוק בתאונת דרכים, שיוצג על ידי עו"ד אבן ברי שחדה (להלן: "התובע"), כנגד נהג אחר שרכבו בוטח בביטוח מקיף וכנגד מבטחתו של האחרון, שיוצגו על ידי עו"ד א. פאנוס (להלן: "הנהג האחר" ו"המבטחת").
פסק הדין ניתן במאי 2009, מפי השופט יעקב פרסקי, ודן בנזקי רכוש שנגרמו לרכבו של התובע בתאונת דרכים שארעה בינו לבין הנהג האחר (להלן: "התאונה").
כל אחד מהצדדים טען שהאשם לתאונה מוטל על הצד השני, בשל חציית צומת מרומזרת באור אדום ובאופן לא זהיר (להלן: "הצומת").
הנהג האחר היה בדרכו לחתונה של אחיו (להלן: "החתונה"). בהתאם טען התובע, כי הנהג האחר היה בלחץ בשל איחורו לחתונה, ועל כן טעה, ונכנס לצומת באור אדום. כמו כן טען התובע, שאין לקבל את גרסתו של הנהג האחר, לפיה נכנס לצומת לאחר שהרמזור התחלף לירוק, וזאת בין היתר הואיל ובבית החולים, בסמוך לתאונה, סיפר לחוקר המשטרה שאינו זוכר דבר.
לטענת הנהג האחר ומבטחתו (להלן יחד: "הנתבעים"), מכיוון שמדובר במצב של גרסה מול גרסה, ללא עדויות נוספות לתאונה, מוטל נטל השכנוע על כתפיו של התובע. כמו כן טען הנהג האחר, כי מיד לאחר התאונה איבד את הכרתו, ולפיכך אין פסול בגרסה שמסר לחוקר המשטרה למחרת, כי אינו זוכר דבר, ואין בכך כדי לפגוע באמינות גרסתו.
בית המשפט קיבל את גרסתו של התובע, ופסק שהנהג האחר אכן מיהר לחתונה, ועשה מספר טעויות ניווט בדרך כך שבמועד התאונה היה באיחור. בנוסף ציין בית המשפט, שתמוה העניין שהנהג האחר לא זכר פרטים רלוונטיים רבים לאחר התאונה. לפיכך נפסק, שהאשמה לקרות התאונה מוטלת על הנהג האחר, אשר ככל הנראה מיהר לחתונה ונכנס לצומת באור אדום.
הנתבעים טענו, כי גם אם יימצא הנהג האחר אשם בקרות התאונה, יש לראות בהתנהגותו של התובע כנהיגה תוך רשלנות תורמת לאירוע, וזאת מכוח ההלכה שנקבעה בע"א 586/84 גדעון מקלף נ' זילברברג, לפיה על נהג המתקרב לצומת, מוטלת חובת זהירות, גם אם הרמזור ירוק (להלן: "פרשת מקלף").
בפרשת מקלף, השית בית המשפט אשם תורם בשיעור 50% על נהג, שנכנס לצומת באופן לא זהיר, וטען שהסיבה לתאונה הייתה תכנון לקוי של צומת הרמזורים, וכדברי בית המשפט שם: "...אין לגרוס, כי פעולת רמזורים, שבשום נסיבות אינה מותירה אפשרות להשלים חציית צומת משום שהם מכוונים בצורה היוצרת מלכודת היא רק גורם רקע[ההדגשות הוספו - ג'.ג.]".
כלומר, כפי שהדגיש בית המשפט העליון בפרשת מקלף, נהג החוצה צומת באור ירוק, חייב לשים לב, שאינו נקלע ל'מלכודת' הנובעת בשל תזמון הרמזורים, אך אם לא נהג כך, הרי שגם הוא אשם, באופן חלקי, לקרות התאונה.
בענייננו, הדגיש בית המשפט, שהתובע נהג במהירות מופרזת ולא זהירה, ועל כן הבחין ברכבו של הנהג האחר רק בשלב מאוחר. לפיכך, פסק בית המשפט לחובת התובע רשלנות תורמת לקרות התאונה, בשיעור 25%.
לסיכום, התביעה התקבלה בחלקה, ועל התובע הושת אשם תורם לקרות הנזקים, בשיעור 25% כאמור.
פורסם במחירון רכב לוי יצחק - ינואר 2010