בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, ניתן פסק דין חשוב ומעניין בעניינם של נפגעת בתאונת דרכים, כנגד הנהג שפגע בה (להלן: "התובעת" ו"הנתבע"), לטענתה, בחלק האחורי של רכבה, ואשר נהג ברכב מהשכרה (להלן: "התאונה", "חברת ההשכרה" ו"השוכר").
התובעת טענה, כי בכך שחברת ההשכרה בקשה לפצותה בגין נזקי התאונה, ואף מסרה לה כתב סילוק בסכום הפיצוי, היא הודתה באחריותה. הפיצוי הכספי שהציעה חברת ההשכרה, היה, כמובן, נמוך מסכום התביעה על גובה הנזקים שנגרמו לה לטענתה, והסתכמו בסך של 17,800 ₪. חברת ההשכרה טענה, כי על סמך חוות דעת שמאי מטעמה, גובה הנזקים שנטענו היה מופרז, ועל כן קוזז מהסכום סך של 2,599 ₪. את מכסה תא המטען, שהתובעת טענה כי יש צורך בהחלפתו בחדש, ניתן, לטענת חברת ההשכרה, להחליף במשומש.
בנוסף, טענה חברת ההשכרה, כי חישוב ירידת ערכו של רכבה של התובעת, כפי זו הציגה, לא הביא בחשבון הפחתה בגין "יד שניה", ונערך ללא התייחסות לעברו הביטוחי של הרכב. בבואו לדון במשמעות חובתה של חברת ההשכרה, כחברה להשכרת רכבים, לבטח את רכביה, ציין בית המשפט, כי התנאי למתן רישיון השכרה לחברה, כפי שמתחייב מסעיף 19(7) לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), תשמ"ח-1985, הינו קיומו של ביטוח לכלי הרכב שברשות החברה.
מכוח סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן: "החוק"), ציין בית המשפט את החובה המוטלת על חברת ההשכרה לערוך ביטוח צד ג' לכלי הרכב שברשותה. זאת משום שהיריבות המשפטית, שיוצר סעיף 68 הנ"ל, בין המבטחת לבין צד שלישי-ניזוק, גורר אחריות לפיצוי הצד השלישי, בשל נזקי תאונה. אשר על כן, קבע בית המשפט, כי יש לראות בחברת ההשכרה כמבטחת בפועל של שוכר הרכב, להבטחת פיצוי הצד השלישי, מבלי שהניזוק יהיה מעורב ביחסים שבין חברת ההשכרה לבין השוכר.
יחד עם זאת נפסק, שכדי שחברת ההשכרה תוכל להוכיח, שאין לה חבות צד שלישי כלפי השוכר לפצות את הנזקים שנגרמו לתובעת, עליה להוכיח אי-שיתוף פעולה מצדו. הואיל והשוכר הודיע לחברת ההשכרה על קרות התאונה, ואף מילא דו"ח תאונה בחברת ההשכרה, לא ניתן לפטור אותה מאחריות כלפי התובעת, כצד שלישי. בנוסף ציין בית המשפט, כי טענותיה של חברת ההשכרה התמקדו בשאלת גובה הנזק, ולא באחריותה כלפי התובעת. משמע, האפשרות לפטור את חברת ההשכרה מחבותה, הפכה לדברי בית המשפט לתיאורטית בלבד.
לעניין טענתה של חברת ההשכרה להחלפת מכסה תא המטען במשומש, ציין בית המשפט את חוזר מספר 20 של משרד התחבורה (להלן: "החוזר"), לפיו יש לעשות שימוש בחלפים מקוריים רק לגבי רכבים ש'גילם' עד שנתיים. הסייג להוראת החוזר, כפי שפירט בית המשפט, מצוי בהוראת חוזר מספר 6 של משרד התחבורה, לפיו ככל שלא ניתן למצוא חלפים משומשים, ייעשה החישוב בהתאם לשווי חלפים חדשים. אשר על כן נפסק, כי השמאי מטעם התובעת עשה שימוש נכון בהוראות משרד התחבורה, ככל שחישב את גובה הנזק לתא המטען, בהתאם לשוויים של חלפים חדשים.
בהתאם לאמור, קיבל בית המשפט את התביעה, וחייב את חברת ההשכרה במלוא סכום התביעה.
פורסם מחירון רכב לוי יצחק - מרץ 2009