במידה ולא מצאת את המענה לשאלותך ניתן לעבור לרשימה מלאה של השאלות או לשאול שאלה אישית. (שאל שאלה)

הערה: התשובות הינן למידע כללי וראשוני בלבד ואינן נועדו בשום מקרה לשמש כייעוץ ו/או כתחליף לייעוץ לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

שלום רב, במקרה שנגרם נזק לרכב על ידי נהג אחר, בעל הרכב רשאי לתבוע בנזיקין (בהוכחת רשלנות, וגובה הנזק) את נהג הרכב הפוגע. אם נהג הרכב הפוגע מבוטח בביטוח צד ג', יכול בעל הרכב הניזוק לתבוע את חברת הביטוח במישרין, אף ללא פניה קודם לנהג הפוגע מכוח סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981, אולם על חברת הביטוח לפנות בכתב למבוטח 30 ימים בטרם תשלום כלשהו לניזוק, ולקבל את עמדתו בקשר לכך.

* יובהר, כי האמור לעיל אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.

שלום רב, בביטול פוליסת ביטוח בטרם הסתיימה תקופת הביטוח המנויה בפוליסה, עשויה חברת הביטוח לנכות מסכום החזר הפרמיות היחסי (עבור החודשים שלא נוצלו – ממועד הביטול ועד למועד בו הייתה הפוליסה אמורה להסתיים ממילא), סכום נוסף בהתאם לתנאי פרק הביטול בפוליסה עצמה. יחד עם זאת, ישנם ענפים בהם נקבעו הוראות מחייבות בדבר דרך חישוב החזר הפרמיה במצב של ביטול הפוליסה.

למשל, בביטוח רכב (מקיף וצד ג'), קובעות הוראות סעיף 26 לתוספת לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תשנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), תשמ"ו-1986, כי במקרה שהביטול נעשה על ידי המבוטח, בתוך תקופת הביטוח, זכאי המבוטח להחזר הפרמיה השנתית בניכוי 10% מסך הפרמיה השנתית בגין כל חודש (או חלק מחודש) עד הביטול, ובניכוי נוסף של 10% מסך הפרמיה השנתית. מועד הביטול לעניין זה, יהיה בחלוף 21 ימים משליחת הודעת ביטול בדואר רשום לחברת הביטוח.

* יובהר, כי האמור לעיל, אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.

שלום, כאשר הנזק נגרם מצד ג', עדיף, ככלל, לתבוע את המזיק (בכפוף לכך שיש בידו פוליסת אחריות המכסה את האירוע), בין היתר כדי שלא לפגוע בסעיף היעדר התביעות בפוליסה האישית\ ולהיחלץ מההשתתפות העצמית. בתביעת ביטוח לפי פוליסת אחריות כלפי צדדי ג', חובה על חברת הביטוח לשלם את כל סכום נזקו של הצד ג' שניזוק ופנה לחברת הביטוח של המזיק, עד לתקרת סכום הביטוח הנקוב בפוליסה, ולרבות הוצאות משפט סבירות (גם מעל סכום הביטוח), למעט אם מדובר באירוע שנעשה בזדון, כלפי רכוש בבעלות/השגחת הצד ג' המבוטח, או במקרה המתואר להלן.

יודגש, כי ככל שהנזק שנגרם לרכב צד ג' נמוך מסכום ההשתתפות העצמית (לפי פוליסת הצד ג' של בעל הרכב הפוגע), כי אז רשאית חברת הביטוח שלא לשלם פיצויים לניזוק, והאחריות לתשלום מלוא הפיצויים מוטלת על בעל הרכב המזיק לבדו.

* יובהר, כי האמור לעיל, אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.

בתביעות צד ג', רשאית חברת הביטוח לנהל את כל ההליך גם בשם המבוטח, ובכך נוצרת חזית אחידה, ולעיתים אף יעיל יותר להתגונן כך. כמובן, שאם חברת הביטוח תחליט שלא לקחת על עצמה את ייצוג המבוטח שלה, כי אז יהיה חייב להגיש את כתב הגנתו בתוך 15 ימים.

ללא ביטוח צד ג', יש לתבוע את המזיק במישרין לפי דיני הנזיקין והוכחת רשלנות – במקרה כזה, המזיק הוא מי שנהג ברכב בעת אירוע התאונה.

נושא זה אינו מוסדר בחוק, ומשכך נתון להחלטתן המסחרית של חברות הביטוח.

שלום רב, ככל שביטול הפוליסה על ידי המבוטח נעשתה בשל יציאת הרכב מכלל שימוש (על פי קביעת שמאי מוסמך), קובעות תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאי חוזה לביטוח חובה של רכב מנועי), תש"ע-2010 (המכונות גם - "הפוליסה התקנית לביטוח חובה"), כי החזר הפרמיה יחושב לפי מספר החודשים שנותרו לתום תקופת הביטוח ממועד הביטול (לרבות חלק מחודש – בספירת הימים). אולם, אם ביטול הפוליסה נעשה על ידי המבוטח שלא בגין יציאת הרכב מכלל שימוש, העברת הבעלות לגביו, גניבתו או פטירת הנהג הנקוב בפוליסה, כי אז תהיה חברת הביטוח רשאית לנכות מהחזר דמי הביטוח שלפי החישוב הנ"ל, גם את הסכומים הבאים: 5% מסך הפרמיה השנתית, וכן שיעור 0.3% מסך הפרמיה השנתית כפול כל יום (שלאחר היום ה-8 ממועד רכישת הפוליסה) ממועד הביטול ועד תום תקופת הביטוח.

* האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, בשום אופן.

שלום רב, אין מגבלת זמנים לבדיקת הרכב על ידי שמאי, אולם בכל מקרה בו בעל הרכב הניזוק מבקש פיצוי מהמזיק על סמך הערכת שמאי, עליו לאפשר למזיק להביא שמאי אחר מטעמו, ובמקרה בו חלף פרק זמן רב שבשלו נמנע מהמזיק, בפועל, להעריך את גובה הנזק שגרם (כגון, אם הרכב כבר תוקן או נמכר), כי אז תעמוד למזיק טענה טובה שהמזיק (או חברת הביטוח שלו) מנעו את יכולתו של המזיק לשום את סך הנזק שגרם בתאונה ("נזק ראייתי"), ובכך להתגונן בפועל מפני הערכת התיקון של אותו שמאי שמונה מטעם הניזוק.

* יובהר, כי האמור לעיל, אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.

שלום רב, אם ניתן פסק דין בגין אבדן הנחת היעדר תביעות (ועל פי רוב, גם בגין ההשתתפות העצמית של המבוטח שנפגע, ואשר הפעיל את פוליסת המקיף שלו עצמו), אזי ייתכן וחברת הביטוח שביטחה את נהג הרכב הנפגע, תחזור בתביעת שיבוב על הנהג הפוגע, אולם תביעה זו כפופה לדיני הרשלנות, כך שעליה הנטל להוכיח שהנזק נגרם ברשלנותו של הנהג האחר, וכמובן שגם אם תוכח רשלנות אזי ניתן יהיה להעלות טענת אשם תורם של המבוטח-הנפגע.

אף על פי כן, אם על פי פסק הדין בו חויב הפוגע בתאונה לשלם פיצויים לנפגע במישרין (קרי, בנוסף לתביעת הניזוק-המבוטח בשל אבדן הנחת היעדר התביעות וההשתתפות העצמית), כי אז לפוגע תעמוד טענה טובה כנגד חברת הביטוח בתביעת השיבוב, כי חלק מפסק הדין (הראשון) שניתן כנגדו כולל את תשלומי הנזק בגין התאונה, ששולמו על ידי המבטח לניזוק, וכי יש לקזזם מסך תביעת השיבוב.

בין כך ובין כך, יובהר, כי אם ניתן פסק דין שבינתיים הפך חלוט (עבר המועד לערעור או שלא ניתנה רשות לערער על פסק דין בתביעה קטנה), אזי חובה לשלם את הסכום שנפסק, שאחרת יהיה המוטב בפסק הדין רשאי להוציא את פסק הדין לפועל.

* יובהר, כי האמור לעיל, אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.

שלום רב, מקובל בהסכמים מקדימים להתקשרות בהסכם עיקרי (כפי שמכונה בפי כל – "זכרון דברים"), כי אם אחד הצדדים למו"מ יחזור בו, ישלם לצד האחר פיצוי מוסכם בלא צורך בהוכחת נזק, בסכום קבוע מראש, ובכך הצדדים 'ננעלים' לנהל את המשך המו"מ בצורה רצינית. הסכמים מסוג זה, לעניין הפיצוי בהתקיים אירוע מפעיל כלשהו (כגון בענייננו, כאשר בסופו של דבר המו"מ לא מבשיל כדי התקשרות להעברת הנכס מצד אחד למשנהו), מהווים הסכמים לכל דבר ועניין (אך כמובן שלא לגבי העברת הנכס עצמו, שכאמור מחייבים כי המו"מ יבשיל כדי חוזה ספציפי), כך שניתן לאכוף את חובת תשלום הפיצוי על פי זכרון הדברים שנערך, בכפוף לנוסח שנחתם וההבנות המסחריות שנכתבו בהסכם.

* יובהר, כי האמור לעיל, אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.

שלום רב, ביטוח צד ג' בפוליסת רכב (פרטי ומסחרי עד 3.5 טון, המוסדרת בתוספת לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח), הוא מסוג פיצוי בשל נזק, ועד תקרת הביטוח הנקובה במפרט הפוליסה בקשר עם סוג הנזק שנגרם. משכך, פוליסת צד ג' לרכב מעניקה שיפוי על פי סך הנזק שנגרם בפועל – באופן שיושב המצב לקדמותו, כאילו לא התרחש מקרה הביטוח כלל, אך עד לתקרת הפיצוי שלפי פוליסת המזיק, ובכפוף להוכחת גובה הנזק הנטען על ידי הניזוק.

* יובהר, כי האמור לעיל, אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.

שלום רב, על פי הוראות חוזר גופים מוסדיים 2011-9-5 "בירור ויישוב תביעות וטיפול בפניות הציבור", מיום 28.03.2011, על חברת הביטוח להודיע למבוטח התובע האם היא מקבלת את התביעה, דוחה את התביעה, הצעת פשרה או אם היא צריכה שהות נוספת כדי לבחון את נסיבות התביעה, בתוך 30 ימים משנמסרו לה כל המסמכים והמידע שדרשה מהתובע.

* יובהר, כי האמור לעיל, אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.

שלום רב, ביטוח חובה לגבי ביטול פוליסת ביטוח חובה שהופקה לאחר ה-1 בילוי 2010, חלות הוראות התוספת הראשונה לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאי חוזה לביטוח חובה של רכב מנועי), תש"ע-2010, לפיהן בביטול מצד המבוטח בשל גניבת הרכב, העברת הבעלות בו לאדם אחר, יציאתו מכל שימוש (לרבות הורדה מהכביש בגין הכרעת שמאי על אבדן גמור של הרכב – 'total loss'), או פטירת נהג יחיד (בפוליסה נקובת נהג), החזר הפרמיה השנתית יחושב לפי החלק היחסי מהפרמיה שכבר שולמה ממועד ביטול הפוליסה (בדרך המכונה – "ביטול פרו-ראטה").

במקרה כנ"ל, חישוב ההחזר היחסי של הפרמיה ששולמה, ייעשה באופן הבא – הכפלת הפרמיה שנגבתה, ביחס שבין מספר הימים שנותרו במועד ביטול הפוליסה [הוא יום החזרת תעודת הביטוח המקורית לחברת הביטוח, או שליחת הצהרה בדבר אבדן תעודת הביטוח (וההצהרה תיחתם בפני סוכן הביטוח או חברת הביטוח)], עד תום תקופת הביטוח המקורית, לבין מספר הימים הכלולים בתקופת הביטוח המקורית שעבורה נרכשה הפוליסה; דוגמא מספרית (לפוליסת החובה) – הפוליסה נרכשה בפרמיה שנתית של 100, לתקופה שמיום 01.01.12 ועד ליום 31.12.12, ובשל הורדת הרכב מהכביש, הוחזרה תעודת ביטוח החובה ביום 24.02.12; במקרה זה, יהיה המבוטח זכאי להחזר פרמיה בסך 100 כפול מנת מספר הימים שנותרו ממועד הביטול ועד תום תקופת הביטוח המקורית (שהם 365 ימים פחות 31 ימים בחודש ינואר ו-24 ימים בחודש פברואר), לחלק ב-365 (שהם מספר ימי תקופת הביטוח המקורית) [100 x (365-55)/36], ובסה"כ החזר בסך 85.

ביטוח מקיף לגבי ביטוחי רכוש לרכב (מקיף+צד ג'), חלות הוראות תוספת לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), תשמ"ו-1986 (המכונה גם - "הפוליסה התקנית לביטוח רכב"). על פי סעיף 26 לפוליסה התקנית לביטוח רכב, כאשר ביטול הפוליסה נעשה על ידי המבוטח, בתוך תקופת הביטוח, זכאי המבוטח להחזר הפרמיה השנתית בניכוי 10% מסך הפרמיה השנתית בגין כל חודש (או חלק מחודש) עד הביטול, ובניכוי נוסף של 10% מסך הפרמיה השנתית. מועד הביטול לעניין זה, יהיה בחלוף 21 ימים משליחת הודעת ביטול בדואר רשום לחברת הביטוח.

חישוב זה נקרא "ביטול פרו-סקאלה", ולפיו כאשר הביטול נעשה בחודשים האחרונים של תקופת הביטוח, עשוי להיות מצב שבו לא נותר כל חלק להחזיר בשל הביטול; דוגמא מספרית (לפוליסת המקיף)- נניח שהפרמיה השנתית הייתה 120, והביטול נעשה במהלך החודש ה-9; במקרה כזה, זכאי המבטח להשאיר אצלו סכומים בסך 9 x 120 x 0.1, וכן סכום נוסף בסך 120 x 0.1, כך שבדוגמא זו זכאי המבטח למעשה לכל הפרמיה השנתית בסך 120, ולא נותר מה להשיב למבוטח בגין ביטול באמצע תקופת הביטוח.

* יובהר, כי האמור לעיל, אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.

שלום רב, בביטול פוליסת ביטוח רכוש לרכב (צד ג' / מקיף), חישוב החזרי דמי הביטוח שכבר שולמו עבור תקופת הביטוח בביטול הביטוח באמצע התקופה, נעשה על פי הוראות סעיף 26 לתוספת לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תשנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), תשמ"ו-1986 ("הפוליסה התקנית"). הביטול ייעשה על ידי הודעה שתישלח לחברת הביטוח בדואר רשום, 21 ימים לפחות לפני מועד הביטול המבוקש. במקרה שהביטול נעשה על ידי המבוטח, בתוך תקופת הביטוח כאמור, זכאי המבוטח להחזר הפרמיה השנתית בניכוי 10% מסך הפרמיה השנתית בגין כל חודש (או חלק מחודש) עד הביטול, ובניכוי נוסף של 10% מסך הפרמיה השנתית.

מועד הביטול לעניין זה, יהיה בחלוף 21 ימים משליחת הודעת ביטול בדואר רשום לחברת הביטוח. חישוב זה נקרא "ביטול פרו-סקאלה", ולפיו כאשר הביטול נעשה בחודשים האחרונים של תקופת הביטוח, עשוי להיות מצב שבו לא נותר כל חלק להחזיר בשל הביטול: נניח שהפרמיה השנתית הייתה 120, והביטול נעשה במהלך החודש ה-9; במקרה כזה, זכאי המבטח להשאיר אצלו סכומים בסך 9 x 120 x 0.1, וכן סכום נוסף בסך 120 x 0.1, כך שבדוגמא זו זכאי המבטח למעשה לכל הפרמיה השנתית בסך 120, ולא נותר מה להשיב למבוטח בגין ביטול באמצע תקופת הביטוח.

* יובהר, כי האמור לעיל, אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.

שלום רב, בביטוח מקיף לרכב מצוין על פי רוב בדף פרטי הביטוח (ה"מפרט"), מהו המחירון הקובע לצורך חישוב ערך הרכב וחישוב ההפחתות/תוספות לשווי. מקובל, כי המחירון הקובע הוא זה המתפרסם על ידי השמאי לוי יצחק (מחירון רכב יד שנייה).

* יובהר, כי האמור לעיל, אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.

שלום רב, בהתאם להוראות סעיף 15 לתוספת הראשונה לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאי חוזה לביטוח חובה של רכב מנועי), תש"ע-2010 (החלה לגביכל תעודת ביטוח חובה שהופקה לראשונה או חודשה לאחר יום 01.07.2010), כאשר כלי הרכב הרשום בתעודת ביטוח החובה, נגנב, מועברת הבעלות לגביו לאדם אחר, יצא מכלל שימוש (לרבות בשל "טוטל לוס"), או אם נפטר הנהג הרשום בביטוח כנהג יחיד, כי אז רשאי בעל הפוליסה לבטל את ביטוח החובה בהודעה למבטח אשר תכנס לתוקף במועד החזרת תעודת הביטוח או מסירת הצהרה כי התעודה נגנבה או הושחתה.

במקרה ביטול הפוליסה בתוך תקופת הביטוח מאחת הסיבות הנ"ל, תחזיר חברת תשלם למבוטח את החלק היחסי מדמי הביטוח שכבר שולמו בעד יתרת תקופת הביטוח, בחישוב הכפלת הפרמיה שנגבתה בפועל, ביחס שבין מספר הימים שנותרו לתום תקופת הביטוח המקורית לבין ס"כ מספר הימים של תקופת הביטוח.

* יובהר, כי האמור לעיל, אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.

שלום רב, חברת הביטוח רשאית לדרוש אישור היעדר תביעות ביטוח רכוש לרכב, לצורך חישוב הנחת היעדר תביעות (ובמקרה בו נרשמו תביעות לחובת המבוטח ב-3 השנים האחרונות, אף להגדיל את הפרמיה לגביו). אולם, על מנת להמציא אישור כאמור, על המבוטח לפנות לחברת הביטוח האחרונה בה בוטח, ולדרוש הימנה אישור זה, אחרת חברת הביטוח לא תוכל לדעת מה עברו הביטוחי של המועמד לביטוח (אלא עברו אצל אותה חברת ביטוח). כאשר המועמד לביטוח אינו מציג אישורים כלל, ניתן לראות בו כמי שאין לו עבר ביטוחי, ובהתאם לחייב אותו בפרמיה מוגדלת. לפיכך, חשוב להיוועץ בסוכן הביטוח, על מנת לבחון כיצד יש לפעול מול כל חברת ביטוח בנפרד, לצמצום עלויות הביטוח כמה שניתן.

* יובהר, כי האמור לעיל, אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.

שלום רב, אין בחוק כל התייחסות לשאלה מהי רמת ההתרשמות הנדרשת משמאי הרכב על מנת לחוות את דעתו בשאלות שבמומחיותו. אולם, בהחלטת ביניים שניתנה בתא"מ 5073-09-09 (שלום ת"א) ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' יפה עדי ואח', ביום 27.03.2011, נפסק כי חוות דעת שמאי, שבדק את הרכב על יסוד צילומי ווידאו בלבד, שהועברו אליו ממוסך בחיפה, למשרדו בפתח תקווה, מהווה "עדות מפי השמועה". לפיכך, נמחקה חוות הדעת שהוצגה, והתובעים נדרשו להמציא חוות דעת ערוכה על ידי שמאי שבדק את הרכב, באופן פיזי, בעצמו.

* יובהר, כי האמור לעיל, אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.

שלום רב, על הפחתות שווי הרכב לצורך חישוב תגמולי ביטוח במקרה של נזקי "total loss", חלות הוראות חוזר ביטוח 2000/12 "ביטוח רכב (רכוש)- תגמולי ביטוח במקרה של אובדן גמור", מיום 13.11.2000, הקובעות כי על חברת הביטוח לפרט, כבר במעמד החתימה על הצעת הביטוח וגם על בפוליסה עצמה (ב"דף פרטי הביטוח"), כיצד יחושבו תגמולי הביטוח במקרה כאמור. לפיכך, על חברת הביטוח לציין לפי איזה מחירון יחושב שווי הרכב בקרות מקרה הביטוח, וכיצד יזוהה הרכב במחירון (על פי רוב, מחירון 'לוי יצחק', בהתאם לקוד רכב שיצוין בפוליסה).

בענייננו, התוספות לרכב, שבגינן ניתן לחשב הפחתה ספציפית מתגמולי הביטוח, הינן על פי המפרט המופיע במחירון, לצד קוד הרכב המתאים, לרבות תוספות שנכתב לגביהן באופן ספציפי בפוליסה (ובכפוף שאם אינן מצוינות במחירון, תופיע בפוליסה עצמה שיטת חישוב ההפחתות בגינן). כמו כן, חובה לפרט הן בשלב הצעת הביטוח והן בפוליסה, מהם כל הפרמטרים המיוחדים, על פי המחירון הרלוונטי, שעשויים להשפיע על ערך הרכב לצורך חישוב תגמולי הביטוח במקרה אבדן גמור, או לחלופין הפניה למחירון, לגבי הפרמטרים הרלוונטיים.

בנוסף על חברת הביטוח לכלול הסבר מפורט, בכתב ובמודגש, בדבר משמעות אותם פרמטרים על אופן חישוב תגמולי הביטוח, תוך ציון 2 "דוגמאות שכיחות" לפחות. לצד אי מילוי חובת המבטח כאמור, מטיל החוזר סנקציה, בדמות המבטח בתגמולי ביטוח, לפי ערך הרכב הבסיסי המקובל אצל אותה חברת ביטוח או לפי מחירון מקובל בשוק, אך ללא התחשבות בפרמטרים שלא צוינו, לצורך הפחתת גובה תגמולי הביטוח. בנוסף לחובת חברת הביטוח בשלב כריתת הפוליסה כאמור לעיל, מורה החוזר כי בקרות מקרה הביטוח, על חברת הביטוח להעביר למבוטח פירוט מלא של אופן חישוב תגמולי הביטוח בהתאם למחירון, תוך כדי נימוק לגבי כל הפחתה/הוספה מעבר לשיעורים המנויים במחירון (קרי- נימוק מדוע נעשתה הפחתה גבוהה משיעור ההפחתה המינימאלי המצוין במחירון לגבי אותו פרמטר, ולחלופין מדוע ההוספה לערך לא נעשתה לפי השיעור המקסימלי המצוין במחירון לגבי אותו פרמטר), ביחס לכל פרמטר שצוין על ידי חברת הביטוח כאמור.

יודגש, כי אין אפשרות על פי החוזר, לבצע הפחתות "כלליות", אלא בהתאם לפרמטרים, על פי הכללים המפורטים לעיל (ציונם במפורש או הפניה אליהם, 2 הדגמות של מקרים שכיחים, וכן פירוט מדויק לגבי הפרמטרים, בעת חישוב תגמולי הביטוח לאחר קרות מקרה הביטוח מסוג אבדן גמור של הרכב).

* יובהר, כי האמור לעיל, אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.

שלום רב, על פי הוראות סעיף 8 לתוספת לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), תשמ"ו-1986 (המכונה גם – "הפוליסה התקנית"), כאשר מדובר ב"נזק חלקי", וחברת הביטוח מחליטה על תיקון הרכב, או אז על חברת הביטוח בעצמה לשאת במלוא עלות ההחלפה של חלקי מרכב ופנס, וכן תישא חברת הביטוח בהוצאות ההתקנה של כל חלק שאבד או ניזק והוחלף ברכב על ידה.

* יובהר, כי האמור לעיל, אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.

שלום רב, במקרה בו יש יותר מכלי רכב אחד מעורב בתאונה, אזי כל אחד מהניזוקים רשאי לתבוע את פוליסת המקיף שלו (ככל שקיימת), אולם ההשלכות לגבי זה תחולנה במועד חידוש הביטוח, בשל כך שהמבוטח לא ייהנה מהנחת היעדר תביעות בחידוש הפוליסה. לחלופין, רשאי כל אחד מהניזוקים לתבוע את פוליסת הצד ג' של הפוגע (ככל שקיימת), תוך פניה במישרין לחברת הביטוח הרלוונטית, או אז חברת הביטוח תפנה 30 ימים לפני ביצוע תשלום כלשהו, אל המבוטח שלה, לקבלת עמדתו באשר לתשלום התביעה, ובכל מקרה תהיה זכאית לחזור בתביעת שיבוב על הניזוק, בכפוף להוכחת רשלנותו לקרות התאונה (ונטל ההוכחה, במקרה זה, יוטל על חברת הביטוח).

לעניין השאלה האם נהג הניזוק ברשלנות, ניתן להיעזר בדיני התחבורה, תוך שאי ציות להוראות התקנות ו/או הפקודה עשויה להיחשב כרשלנות / הפרת חובה חקוקה בעצם אי הציות. לענייני תעבורה, מומלץ לפנות למומחים בתחום זה.

* יובהר, כי האמור לעיל, אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.

שלום רב, כל אחד מהביטוחים, רכוש וחובה לרכב, עומדים בנפרד זה מזה. יחד עם זאת, חשוב ליתן תשובות מדויקות וכנות לשאלות הנשאלות על גבי מסמכי הביטוח, ובפרט השאלות שעל בסיסן מחושבת הפרמיה (כגון, השאלות לגבי הנהג העיקרי ברכב), הואיל ותשובה שאינה כנה או נכונה, לגבי כל אחת מהפוליסות הנ"ל בנפרד, עשויה לגרום לכך שבקרות מקרה הביטוח יימצא עצמו המבוטח בפני שוקת שבורה, ולא ישולמו לו תגמולי ביטוח, או שהמבטח יהיה זכאי להפחית מתגמולי הביטוח שיעור המגלם את התוספת לפרמיה שהייתה נדרשת לו ידעה חברת הביטוח אודות המצב לאמיתו.

* יובהר, כי האמור לעיל, אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.

לא ידוע לי על חובת דיווח למשטרה אודות גניבת רכב. יחד עם זאת, מומלץ להיוועץ בגורמים משטרתיים.

שלום רב, מנוסח הפניה, לא ברור מהו המצב הביטוחי שמתקיים. ביטוח רכב צד ג' [על פי התוספת לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), תשמ"ו-1986 – המכונה גם "הפוליסה התקנית"] אינו כפוף לקיום ביטוח מקיף (עצמי), כך שניתן לרכוש ביטוח רכוש לרכב המכסה נזקי רכוש שנגרמו לרכב המבוטח וכן לנזקי צד ג', ולחלופין לרכוש ביטוח צד ג' בלבד. כמובן, שאם נרכש לרכב ביטוח צד ג' בלבד, אזי אין בו כדי לכסות נזקים אשר נגרמו לרכב המבוטח על ידי פוגע אחר. בהפעלת פוליסת ביטוח רכוש (בין צד ג' ובין מקיף), המבוטח יישא בהשתתפות עצמית, כפי שזו נקבעה בפוליסה לגבי סוג הנזק שארע, וכן עשוי לחוב בהגדלת הפרמיה בעת חידוש הביטוח (בשל אבדן "הנחת היעדר תביעות").

כאשר לפוגע אין ביטוח צד ג', אזי הניזוק יכול לבחור בין תביעה אישית כנגד הנהג הפוגע, או אז יוכיח את תביעת באמצעות חוות דעת שמאית (והנתבע יהיה רשאי לטעון לגבי גובה הנזק על ידי חוות דעת מטעמו, ובית המשפט יחליט איזו מחוות הדעת להעדיף על פני האחרת, או שיורה על מינוי מעריך שלישי), לבין הפעלת הפוליסה האישית שלו (בהנחה שרכש ביטוח מקיף כאמור) ואז יוכל לתבוע את הפוגע בנזקים שנגרמו לו בשל הפעלת הפוליסה – אבדן הנחת היעדר תביעות ו/או דמי ההשתתפות העצמית בהם חויב, ככל שחויב, והכל בכפוף להוכחת תביעתו (פעם אחת, כי אכן הנזק נגרם על ידי הנהג שנתבע; ופעם שנייה, להוכיח את גובה הנזק).

* יובהר, כי האמור לעיל, אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.

שלום רב, בהפעלת פוליסת ביטוח רכוש לרכב בשל נזק שנגרם לו כתוצאה מפגיעה על ידי רכב אחר, קמה למבוטח-הניזוק עילת תביעה אישית כנגד המזיק (הנהג הפוגע) בגין נזקים שנגרמו בשל הפעלת הפוליסה של הניזוק, בגובה אבדן הנחת היעדר תביעות ו/או דמי ההשתתפות העצמית בהם חויב, ככל שחויב, והכל בכפוף להוכחת תביעתו (פעם אחת, כי אכן הנזק נגרם על ידי הנהג שנתבע; ופעם שנייה, להוכיח את גובה הנזק). על פי רוב, סך הנזקים הנ"ל מסתכמים בפחות מ-32,700 ₪, שהם תקרת סכום התביעה, נכון להיום, בבית משפט לתביעות קטנות.

* יובהר, כי האמור לעיל, אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.

שלום רב, הואיל וחברות הביטוח אינן מחויבות על פי חוק לקבל כל אדם לביטוח אצלן, אזי ניתן להציע להתקבל לביטוח בדמי ביטוח גבוהים מאלה המוצעים בשוק, או לפנות ל"הפול", אשר בה מקובל שתעריפי הביטוח יקרים יותר מאשר אצל חברות הביטוח הרגילות, אולם קבועים על פי הוראות המפקח על הביטוח (נכון להיום, בהתאם להוראות חוזר ביטוח 2012-1-3 "תעריפי ביטוח שיורי החל מיום 1 במאי 2012"), הכוללות מספר משתנים (כגון, גיל, ותק, נפח מנוע ועוד) המשפיעים על הפרמיה.

* יובהר, כי האמור לעיל, אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.

שלום רב, אין מניעה כי כל חברת ביטוח תקבע נוסחה לחישוב דמי הביטוח בענף ביטוח חובה לרכב, בהסתמך על גיל נהג (פוליסה נקובת גיל), ותק, ומשתנים נוספים לפי "תכנית סיווג הסיכונים" המפורטת בנספח לחוזר ביטוח 2005-1-32 "דמי ביטוח בענף רכב חובה", מיום 10.08.2005, והכל בכפוף לאישור תכניות דמי הביטוח על ידי הפיקוח על הביטוח, כמפורט באותו חוזר. אולם, בשל מתן תשובה שגויה או שאינה כנה לשאלה בדבר הנתונים המשתנים כאמור (המכונות גם – "שאלות חיתום"), כגון אם המבוטח מצהיר במסגרת הצעת הביטוח כי גיל הנהג העיקרי מעל 24, תהא המבטחת זכאית לסעדים כמפורט בתוספת הראשונה לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאי חוזה לביטוח חובה של רכב מנועי), תש"ע-2010 (המכונה – "הפוליסה התקנית לרכב חובה"), וביניהם הזכות לקזז מסך הפיצויים בשל תאונת דרכים, סכום של עד 10,000 ₪ מרכיב הפיצויים בעד נזק שאינו נזק ממוני שנגרם לבעל הפוליסה, וכן סכום של עד 2,500 ₪ בגין כל נפגע נוסף (שאינו בעל הפוליסה).

* יובהר, כי האמור לעיל, אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.

שלום רב, על פי חוזר גופים מוסדיים 2011-9-5 "בירור ויישוב תביעות וטיפול בפניות ציבור", מיום 28.03.2011, חברת הביטוח מחוייבת להודיע בתוך 30 ימים מקבלת כל המסמכים הדרושים לבירור חבותה, מיום קבלת הדרישה לתגמולי ביטוח, האם היא מקבלת את הדרישה (במלואה או בחלקה), דוחה את התביעה, או אם נדרש לה זמן נוסף להמשך הבירור. יודגש, כי מדובר בחובה החלה רק על חברות הביטוח, בין בביטוח אישי ובין לגבי תביעת צד ג'. על פי התוספת לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב), תשמ"ו-1986 ("הפוליסה התקנית" בביטוח מקיף וצד ג', לרכב פרטי ומסחרי עד 3.5 טון), בתביעת צד ג' המבטח משלם את תגמולי הביטוח לניזוק, ואילו את דמי ההשתתפות העצמית שלפי הפוליסה ניתן לגבות רק מהמבוטח (המזיק).כמובן, שאם מופעלת הפוליסה האישית (למשל, מקום בו המזיק אינו מבוטח בביטוח צד ג' המכסה את נזקי הצד ג' בתאונה), כי אז יישא המבוטח-הניזוק בתשלומי השתתפות עצמית בהתאם לפוליסה, וכן תיפגע זכותו להנחת "היעדר תביעות", אולם את ההפסדים הכספיים הנ"ל ניתן לתבוע מהמזיק, בנפרד.

* יובהר, כי האמור לעיל, אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.

שלום רב, אם אין חברת ביטוח המוכנה לקבל את הנהג לביטוח, אזי ניתן לפנות ל"הפול", אשר בה מקובל שתעריפי הביטוח יקרים יותר מאשר אצל חברות הביטוח הרגילות, אולם קבועים על פי הוראות המפקח על הביטוח (נכון להיום, בהתאם להוראות חוזר ביטוח 2012-1-3 "תעריפי ביטוח שיורי החל מיום 1 במאי 2012"), הכוללות מספר משתנים (כגון, גיל, ותק, נפח מנוע ועוד) המשפיעים על הפרמיה.

* יובהר, כי האמור לעיל, אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.

שלום רב, ככל שמדובר בביטוח, אין משמעות לשאלת האשם, הואיל ועל פי הנחיות המפקח על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר (המפקח על הביטוח), הכלל הוא שאין "אשם תורם" בביטוח, וממילא תכליתה של פוליסת הביטוח היא לכסות נזקים הנגרמים בשל רשלנותו של המבוטח. אולם, אם הביטוח אינו מכסה את החבות הנטענת, כי אז יכול הניזוק לתבוע את נזקיו מהמזיק הישיר, בכפוף להוכחת רשלנותו של האחרון וכן בהוכחת סך הנזק הנטען. * יובהר, כי האמור לעיל, אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.

שלום רב, ככל שמדובר בתביעה לפי פוליסת ביטוח, אין משמעות לשאלת האשם, הואיל ועל פי הנחיות המפקח על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר (המפקח על הביטוח) (שה. 2008-4730 "עמדת היועץ המשפטי למשלה בסוגיית תחולת הדוקטרינה של אשם תורם חוזי בדיני ביטוח", מיום 02.04.2008), הכלל הוא שאין "אשם תורם" בביטוח, וממילא תכליתה של פוליסת הביטוח היא לכסות נזקים הנגרמים בשל רשלנותו של המבוטח. בהקשר זה, נכתב בהודעת המפקח על הביטוח הנ"ל, כי "דוקטרינת האשם התורם החוזי מנוגדת לגישה המקובלת בדיני הביטוח, לפיה פוליסת הביטוח מגנה על המבוטח גם מפני רשלנותו שלו. התרשלות המבוטח היא בגדר סיכון צפוי ואף אינהרנטי לציפיות הסבירות של הצדדים בעת ההתקשרות. ולפיכך, שחרור המבטח מחבות, במקרה של התרשלות המבוטח או הגבלת חבותו לשיעור תגמולים מופחת, מרוקן את התכלית שבבסיס פוליסת הביטוח". אולם, במקרים של התרשלות חמורה מצד המבוטח ("רשלנות רבתי", והתנהגות המלווה ביסוד נפשי מסוג פזיזות או אי אכפתיות), ובכפוף לכך שקיימת בפוליסה תניית פטור במקרה של התרשלות המבוטח, פטור המבטח מאחריותו, כאמור בהודעת המפקח על הביטוח. אולם, אם הביטוח אינו מכסה את החבות הנטענת, כי אז יכול הניזוק לתבוע את נזקיו מהמזיק הישיר, בכפוף להוכחת רשלנותו של האחרון וכן בהוכחת סך הנזק הנטען. אף על פי כן, בית המשפט העליון פסק בע"א 586/84 גדעון מקלף נ' זילברברג, פ"ד מג(1) 137, כי יש מקום להשית אשם תורם בשיעור 50% על נהג, שנכנס לצומת באופן לא זהיר, וטען שהסיבה לתאונה הייתה תכנון לקוי של צומת הרמזורים. בעניין זה נפסק, כי גם נהג החוצה צומת באור ירוק, חייב לשים לב שאינו נקלע ל'מלכודת', הנובעת מתזמון הרמזורים, ואם לא פעל כך, הרי שגם הוא אשם, באופן חלקי, לקרות התאונה, וכדברי בית המשפט, שם: "...אין לגרוס, כי פעולת רמזורים, שבשום נסיבות אינה מותירה אפשרות להשלים חציית צומת משום שהם מכוונים בצורה היוצרת מלכודת היא רק גורם רקע". אדגיש, כי המגמה הנראית לאחרונה בפסיקה, היא כי יש מקום להשית אשם תורם על ניזוק שנהג תוך "עצימת עיניים" או בפזיזות, כאשמו התורם לקרות התאונה, ובהתאם לנכות את 'תרומתו' היחסית לתאונה מסך הפיצויים, ולדוגמא פסקי הדין שלהלן, בהם נוכו מסך הפיצויים שיעור מסוים בשל אשם תורם מצד הנהג-המבוטח: ת.א. 1742/08 (חד') איילון חברה לביטוח בע"מ נ' מוחמד, ניתן ביום 11.05.2011 (שיעור של 20%); ת.א. 12452-07-10 (שלום-נצ') שיבלי נ' חאים ואח', ניתן ביום 18.05.2011 (שיעור של 20%). בפסק דין אחד, שניתן בת.ק. 10178-07-10 (רמ') חליל אבו לילה נ' אלי בוזאוי, ניתן ביום 06.02.2011, נדחתה טענה של אשם תורם מצד הנהג התובע, הואיל וזו לא הוכחה כדבעי, וכאור שם:"...אין ראיה לכך שהתובע נסע במהירות שאינה חוקית. אין גם ראיה לכך כי הוא נכנס לצומת על אף שראה את רכב הנתבע 1 בצומת. לאור האמור אין להטיל על התובע אשם תורם". כך גם נדחתה טענת אשם תורם בכניסה לצומת, בעניין תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (נזקי גוף), בת.א. 92/08 (מחוזי-נצ') עזבון המנוח סאמח אבו שקארה ז"ל נ' סמאח סואעד, ניתן ביום 30.03.2011. * יובהר, כי האמור לעיל, אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.
משה שלום. בעבר, קבע חוזר מס' 15 של משרד התחבורה (משנת 1995), כי באשר לכלי רכב שגילם פחות משנתיים, אין להשתמש בחלפים שאינם אורגינאליים (למעט שמשות, פנסים ומזגן). ברם הוראות חוזר 15 הנ"ל בוטלו במסגרת תקנות הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות) (ניהול יומן ורישום בו, דיווח על גניבת חלק והגבלת השימוש בחלקי רכב), תשס"ז-2007, כך שמיום 18 במאי 2007, האיסור היחיד הוא לגבי רכב שטרם חלפו שנתיים ממועד רישומו – בו אין לעשות שימוש בחלק משומש עבור דלתות, מכסה מנוע, מכסה תא מטען, כנפיים קדמיות ואחוריות, מנוע, פגושים ותיבת הילוכים (רשימת החלקים בהם אין לעשות שימוש בחלפים משומשים עשויה להשתנות בצו של שר התחבורה). דהיינו, כיום אין מניעה להשתמש (לגבי רכב שטרם חלפו שנתיים ממועד רישומו, לפי רישיון הרכב) בחלפים חדשים שאינם מקוריים, לגבי רשימת החלקים הנ"ל, ולגבי יתר חלקי הרכב אין כל חובה להשתמש בחלפים משומשים. * יובהר, כי האמור לעיל אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.
יואל שלום. אדם שנפגע בתאונת דרכים, כשהוא נהג/נוסע ברכב, יפוצה מחברת הביטוח שלו. אדם שנפגע כתוצאה מתאונת דרכים בהיותו הולך רגל, יפוצה מחברת הביטוח של הנהג הפוגע, ובאין ביטוח חובה תקף למועד קרות התאונה, יתבע את הקרן לפיצויי נפגעי תאונות דרכים ("קרנית"), אשר תוכל לחזור בתביעה על הנהג הפוגע, לפי דיני הנזיקין, ובכפוף להוכחת אשמתו של הנהג הפוגע. * יובהר, כי האמור לעיל אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.
מאיר שלום. כעיקרון, כל תביעה בפוליסת המקיף לרכב עשויה לאיין את ההנחה בגין "היעדר תביעות", ואין חשיבות לשאלה אם התביעה נגרמה על ידי צד ג', בין שהשאיר פרטים ובין שלא, או באופן עצמאי. חישוב הנזק נעשה על פי הוראות הפוליסה, ובדרך כלל הפוליסות מפנות למחירון רכב יד שנייה של לוי יצחק, על מנת לשום את שווי ירידת הערך. לעניין תיקון, מטרת הפוליסה היא להשיב את המצב לקדמותו עובר לתאונה, כך שעל המבטח לשלם בגין "נזק חלקי" [בהתאם להוראות התוספת לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), תשמ"ו-1986 (המכונה גם "הפוליסה התקנית")] את מלוא עלות החלפת המרכב או חלקים ממנו או פנס [וברכב שגילו עד שנתיים, לפי החלפת חלק חדש בלבד, בהתאם לתקנות תקנות הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות) (ניהול יומן ורישום בו, דיווח על גניבת חלק והגבלת השימוש בחלקי רכב), תשס"ז-2007]. * יובהר, כי האמור לעיל אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.
משה שלום. ניתן לפנות למערכת האינטרנטית החדשה של "קרנית", לקבלת פרטי חברת הביטוח של הרכב הפוגע על פי מספר רכב, מועד התאונה ותשלום בסך 10 ₪. למיטב ידיעתי, המערכת מספקת את פרטי המבטח בביטוח חובה בלבד. בנוסף, ניתן לפנות למשטרת ישראל.
מיכל שלום. על פי הוראות התוספת לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב), תשמ"ו-1986 (המכונה גם "הפוליסה התקנית"), יש להוסיף לתגמולי הביטוח הפרשי הצמדה בהתאם למדד המפורסם בסמוך למועד קרות מקרה הביטוח ועד מועד התשלום בפועל (כמו כן, יש להוסיף ריבית בשיעור 4% לכל שנה מתום 30 ימים מהיום בו הוגשה התביעה לתגמולי ביטוח).
משה שלום. ניתן להגיש תביעה לביטוח הצד ג' של הרכב הפוגע, ככל שרכש ביטוח כאמור (תביעה זו ניתן להגיש לחברת הביטוח של הרכב הפוגע במישרין, ללא שנדרש לפנות קודם כל לבעל הרכב). לחלופין ניתן לתבוע את הנהג הפוגע בבית משפט (אפשר גם בתביעות קטנות, עד לסכום של 32,100 ₪).
דקלה שלום. על פי הוראות חוזר גופים מוסדיים 2008-9-7 "שימוש בפוליגרף ביישוב תביעה", מיום 10.06.2008, לא ניתן לחייב מעבר של בדיקת פוליגרף, וממילא לא ניתן להסתמך על תוצאות הבדיקה, לבדה, לצורך דחיית התביעה או חלק ממנה, אלא נדרשות נסיבות נוספות המעידות על מרמה מצד התובע (הוראות החוזר חלות הן בתביעת מבוטח, הן בתביעת צד ג', ומנוסחות בצורה כללית, כך שהן חלות על כל בדיקה, לרבות לגבי בדיקת אדם שאינו התובע בעצמו). לצורך עריכת בדיקת הפוליגרף, במסגרת בירור תביעה, נדרשת הסכמת התובע, בכתב (בהתאם להוראות החוזר בדבר מה שייכתב בו, הודעת זכותו של התובע לבחור מתוך רשימת מכונים ועוד), וכן כי נמסר לתובע, בכתב, כי קיים חשד מצד המבטח בדבר מרמה בהגשת התביעה. אם התביעה מגיעה לפסים של בית משפט, אזי תוצאותיה כפופות לדיני הראיות וקביעת השופט בדבר משקלה הראייתי של הבדיקה (בהתייחס ליתר הנסיבות שתתבררנה במהלך המשפט). כמובן, שסירובו של תובע לבדיקה, לא תפגע בזכויותיו לעניין בירור תביעתו, והסירוב לא יוגש כראיה בבית המשפט. * יובהר, כי האמור לעיל אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.
יואב שלום. ראשית, ניתן לתבוע את הביטוח המקיף של הרכב המבוטח, מכאן שחברת הביטוח תפנה בתביעת שיבוב ליצרן. שנית, בעל הרכב שניזוק, יכול להגיש תביעה אזרחית בהתבסס על חוק האחריות למוצרים פגומים, תש"ם- 1980, ולתבוע את היצרן. * יובהר, כי האמור לעיל אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.
איילת שלום. על הפחתות שווי הרכב לצורך חישוב תגמולי ביטוח במקרה של נזקי "total loss", חלות הוראות חוזר ביטוח 2000/12 "ביטוח רכב (רכוש)- תגמולי ביטוח במקרה של אובדן גמור", מיום 13.11.2000, הקובעות כי על חברת הביטוח לפרט, כבר במעמד החתימה על הצעת הביטוח וגם על בפוליסה עצמה (ב"דף פרטי הביטוח"), כיצד יחושבו תגמולי הביטוח במקרה כאמור. לפיכך, על חברת הביטוח לציין לפי איזה מחירון יחושב שווי הרכב בקרות מקרה הביטוח, וכיצד יזוהה הרכב במחירון (על פי רוב, מחירון 'לוי יצחק', בהתאם לקוד רכב שיצוין בפוליסה). בענייננו, התוספות לרכב, שבגינן ניתן לחשב הפחתה ספציפית מתגמולי הביטוח, הינן על פי המפרט המופיע במחירון, לצד קוד הרכב המתאים, לרבות תוספות שנכתב לגביהן באופן ספציפי בפוליסה (ובכפוף שאם אינן מצוינות במחירון, תופיע בפוליסה עצמה שיטת חישוב ההפחתות בגינן). כמו כן, חובה לפרט הן בשלב הצעת הביטוח והן בפוליסה, מהם כל הפרמטרים המיוחדים, על פי המחירון הרלוונטי, שעשויים להשפיע על ערך הרכב לצורך חישוב תגמולי הביטוח במקרה אבדן גמור, או לחלופין הפניה למחירון, לגבי הפרמטרים הרלוונטיים. בנוסף על חברת הביטוח לכלול הסבר מפורט, בכתב ובמודגש, בדבר משמעות אותם פרמטרים על אופן חישוב תגמולי הביטוח, תוך ציון 2 "דוגמאות שכיחות" לפחות. לצד אי מילוי חובת המבטח כאמור, מטיל החוזר סנקציה, בדמות המבטח בתגמולי ביטוח, לפי ערך הרכב הבסיסי המקובל אצל אותה חברת ביטוח או לפי מחירון מקובל בשוק, אך ללא התחשבות בפרמטרים שלא צוינו, לצורך הפחתת גובה תגמולי הביטוח. בנוסף לחובת חברת הביטוח בשלב כריתת הפוליסה כאמור לעיל, מורה החוזר כי בקרות מקרה הביטוח, על חברת הביטוח להעביר למבוטח פירוט מלא של אופן חישוב תגמולי הביטוח בהתאם למחירון, תוך כדי נימוק לגבי כל הפחתה/הוספה מעבר לשיעורים המנויים במחירון (קרי- נימוק מדוע נעשתה הפחתה גבוהה משיעור ההפחתה המינימאלי המצוין במחירון לגבי אותו פרמטר, ולחלופין מדוע ההוספה לערך לא נעשתה לפי השיעור המקסימלי המצוין במחירון לגבי אותו פרמטר), ביחס לכל פרמטר שצוין על ידי חברת הביטוח כאמור. יודגש, כי אין אפשרות על פי החוזר, לבצע הפחתות "כלליות", אלא בהתאם לפרמטרים, על פי הכללים המפורטים לעיל (ציונם במפורש או הפניה אליהם, 2 הדגמות של מקרים שכיחים, וכן פירוט מדויק לגבי הפרמטרים, בעת חישוב תגמולי הביטוח לאחר קרות מקרה הביטוח מסוג אבדן גמור של הרכב). * יובהר, כי האמור לעיל אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן. תלונות לגבע התנהלותן של חברות הביטוח, ניתן להגיש למחלקת פניות הציבור באגף הפיקוח על שוק ההון, ביטוח וחיסכון ("המפקח על הביטוח"), באמצעות אתר האינטרנט, שכתובתו:
אמיר שלום. אין סתירה בין שני החוקים. הוראות סעיף 3 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970 (להלן: "הפקודה") קובעות את חובת הביטוח, ומורות אילו כיסויים על ביטוח החובה לכלול. חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד") קובע, בין היתר, את מבחני הזכאות לפיצויים במקרה של תאונת דרכים, ושולל את זכות הפיצויים מנהג שהשתמש ברכב מבלי שהיה לו ביטוח על פי הפקודה, או אם הביטוח שנערך לשימוש ברכב אינו מכסה את השימוש של אותו נהג. יחד עם זאת, חוק הפלת"ד אינו שולל את הפיצויים מנוסע ברכב (שלא הוא הנהג, והוא אינו בעל הרכב), בגין שימוש ברכב על ידי נהג ללא כיסוי ביטוחי. פוליסת ביטוח חובה נקובת גיל, קובעת כי שימוש ברכב על ידי נהג שמתחת לגיל הנקוב, לא יהיה מכוסה במסגרת הפוליסה, או אז במקרה של תאונת דרכים, יהיה אותו נהג משולל פיצויים מכוח סעיף 7(5) לפלת"ד. החריג שלפי סעיף 7א' לחוק הפלת"ד, קובע כי נהג שנפגע בתאונת דרכים, עת שנהג ברכב שקיבל היתר לנהוג בו, ולא ידע ולא היה עליו לדעת כי הביטוח המכסה את השימוש ברכב אינו מכסה את השימוש על ידי אותו אדם, לא יהיה משולל זכאות לפי סעיף 7(5) לחוק, אולם הבחינה לשם החלת החריג שבסעיף 7א' הנ"ל הינה האם הייתה ידיעה יחד עם "עצימת עיניים" מצד הנהג, אם לאו.
נועם שלום. בעניין המצאת מסמכים לגבי רכב יד שנייה, ניתן לחייב אך ורק "עוסק ברכב", כהגדרתו בחוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), תשס"ח-2008, שהוא עסק שעיקרו במכירת רכב משומש. יחד עם זאת, על פי סעיף 2 לאותו החוק, ניתן לחייב כל מוסך וכל חברת ביטוח שהרכב תוקן/טופל או בוטח במסגרתם, להמציא לרוכש הרכב כל מידע שיש ברשותם על הרכב.
אלי שלום. תקופת ההתיישנות בתביעות ביטוח הינה 3 שנים מקרות האירוע (מדובר בתביעת רכוש וצד ג' בלבד – לגבי ביטוח חובה קיימת תקופת ההתיישנות רגילה, בת 7 שנים). * יובהר, כי האמור לעיל אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.
שאהר שלום. אין קשר בין ביטוח החובה לבין ביטוח המקיף לרכב. תביעת ביטוח מקיף מוגשת לפי חוזה ביטוח נפרד ועצמאי, בכפוף להוראות הפוליסה הספציפית ולכך שהייתה בתוקף במועד קרות הנזק. יודגש, כי תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאים לחוזה ביטוח רכב), תשמ"ו-1986 ("הפוליסה התקנית") אינן קובעות סייג בדבר קיומו של ביטוח חובה תקף, וכמובן שלא ניתן להתנות עליהן אלא לטובת המבוטח. * יובהר, כי האמור לעיל אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.
יוסף שלום. אם הכוונה היא לנזקי רכוש שנגרמו בהתנגשות בין שני כלי רכב, אזי הניזוק יוכל לתבוע את ביטוח הרכב רכוש של הפוגע (ביטוח צד ג' רכוש), ככל שישנו. אם לנהג הפוגע לא היה ביטוח צד ג' בתוקף, אזי יוכל הניזוק לתבוע אותו בנזיקין, ודו"ח המשטרה יוכל לשמש ראיה לנהיגה רשלנית, שבגינה חב הנהג הפוגע כלפי הניזוק. יודגש, כי על פי תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאים לביטוח רכב פרטי ומסחרי עד 4 טון), תשמ"ו-1986 ("הפוליסה התקנית"), אין תנאי בדבר רישיון רכב תקף ('טסט' – להבדיל מרשיון נהיגה – המהווה חריג לפוליסת רכוש וצד ג'), וממילא לא ניתן לשנות מתנאי הפוליסה התקנית או להוסיף עליהם, אלא לטובת המבוטח (תקנה 4), אולם בכל מקרה כדאי לבחון את תנאי הפוליסה הספציפית. * יובהר, כי האמור לעיל אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.
שלומי שלום. ביטוח החובה אינו מכסה נזקי רכוש כלל, ועל כן לא ניתן להיעזר בו לצורך פיצוי על הנזקים שנגרמו לרכב. אשר על כן, משלא נערכה לרכב פוליסת ביטוח מקיף כדין [על פי תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי ומסחרי עד 4 טון), תשמ"ו-1986], אין כל כיסוי ביטוחי ממנו ניתן להיפרע. יחד עם זאת, ניתן להגיש תביעה לביטוח הצד ג' של הרכב הפוגע, ככל שרכש ביטוח כאמור (תביעה זו ניתן להגיש לחברת הביטוח של הרכב הפוגע במישרין, ללא שנדרש לפנות קודם כל לבעל הרכב), או לתבוע את הנהג הפוגע בבית משפט (אפשר גם בתביעות קטנות, עד לסכום של 32,100 ₪).
תמר שלום. הואיל וטרקטורון מוגדר כ"כלי רכב" על פי פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), אזי השימוש בו חייב להיות מבוטח בביטוח חובה (נזקי גוף בלבד – כמו לגבי כל רכב פרטי אחר). אולם, אין חובה שדווקא בעל הטרקטורון (המשכיר) יערוך את הביטוח. יחד עם זאת, על פי סעיף 2 לפקודה אסור לאף אדם, לרבות המשכיר, להרשות או להניח שימוש על ידי כל אדם אחר ברכב, אלא אם השימוש ברכב מבוטח בביטוח חובה. על פי הוראות צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעות סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), תשמ"ה-1985, חובתו של משכיר כלי רכב לוודא כי קיים לגבי הרכב המושכר ביטוח לפי דרישות המפקח על התעבורה. למיטב ידיעתנו, בשלב זה חובת הביטוח היחידה עליה הורה המפקח על התעבורה, הינה כי המשכיר יערוך, על חשבונו, ביטוח לגבי נזקי רכוש צד ג', וכי אין דרישה כלשהי לבטח את כלי הרכב שברשות חברות ההשכרה בביטוח מקיף. בכפוף לאמור לעיל, אין מניעה כלשהי כי הצדדים יסכימו ביניהם כיצד תתחלק האחריות לנזקים שייגרמו לרכב המושכר בתוך תקופת השכירות. אשר על כן, במקרה של נזק לרכב השכור, חובת כיסוי הנזק יהיה על פי הקבוע בהסכם השכירות (אשר משכיר רכב חייב על פי הוראות הצו הנ"ל להחתים את השוכר עליו, ובנוסח מאושר על ידי המפקח על התעבורה), וללא שנקבעו הוראות ספציפיות בהסכם השכירות, אזי מורה חוק השכירות והשאילה, תשל"א-1971, כי כל פרט שלא נקבעו לגביו הוראות בהסכם השכירות, ינהגו הצדדים לפי נוהג שהיה מקובל עליהם במסגרת התקשרויות קודמות, ובאין נוהג כזה, לפי המקובל בתחום השכרת כלי רכב (השוכר יהיה אחראי לכיסוי נזקים שנגרמו לרכב בתאונות שארעו בתוך תקופת השכירות, למעט בלאי סביר, ולמעט אם המשכיר התרשל בתחזוקת הרכב, והנזק נגרם בשל רשלנותו כאמור). * יובהר, כי האמור לעיל אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.
דניאל שלום. אין נוסח סטנדרטי או לפי חוק. אפשר להחתים את הניזוק שלו אתה משלם, בנוסח כגון: "אני, הח"מ, ..............., ת.ז. .............., מצהיר בזאת שכנגד תשלום סך של ......... ₪, אשר שולם לי על ידי .......... (להלן: "המשלם"), ביום .........., אני מוותר בזאת על כל טענה ו/או דרישה ו/או תביעה שיש לי ו/או שתהיה לי בעתיד כנגד המשלם, בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבי, ביום ..........., במסגרת התנגשות רכבי עם רכבו של המשלם (להלן: "מועד ההתנגשות"), ולרבות נזק לכל חפץ ו/או מסמך שהיו בתוך הרכב במועד ההתנגשות, ובכלל, למעט נזקי גוף שנגרמו לי, ככל שנגרמו".
אורי שלום. מנתוני השאלה עולה, כי מדובר בפוליסה נקובת שם, כך שאם בעת התאונה נהג ברכב אדם אחר, לחברת הביטוח תהיה טענה טובה כי אין כיסוי לנזקים שארעו בתאונה. יחד עם זאת, היעדר כיסוי ביטוחי אינו שולל את האפשרות לתבוע בנזיקין את הנהג הפוגע, בגין סך הנזק שנגרם, אולם זאת בכפוף להוכחת אשמו לקרות התאונה. * יובהר, כי כל האמור לעיל אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.
נתן שלום. לגבי המצב הביטוחי, אם הנהג הפוגע נתבע מכוח פוליסת ביטוח צד ג' שלו, אזי חברת הביטוח חייבת לפי הוראות סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981, לפנות למבוטח (בענייננו, הנהג הפוגע), ולקבל את עמדתו בטרם תשלם פיצויים לניזוק (למבוטח יש פרק זמן של 30 ימים, בהם הוא רשאי להביע את התנגדותו לתשלום הפיצויים לניזוק, על מנת שלא יחויב בדמי השתתפות עצמית, וכדי שלא יאבד את הנחת "היעדר תביעות" במועד חידוש הפוליסה). לחלופין, ככל שלנהג הפוגע לא הייתה פוליסת צד ג' תקפה במועד ההתנגשות, אזי תביעת הניזוק כנגדו תידון במסגרת דיני הנזיקין, או אז יהיה על הניזוק להוכיח שהתאונה נגרמה עקב רשלנותו של הפוגע, וכן תעמוד לנהג הפוגע, בנסיבות המתוארות בשאלה, טענת "אשם תורם", מצד הניזוק שהפר את כללי הנסיעה הבטוחה שלפי דיני התעבורה. מלבד זאת, אם השאלה מתייחסת לאחריות הפלילית לנהיגה, ככל שנפתחה חקירה משטרתית כנגד הנהג, מומלץ לפנות לעו"ד העוסק בדיני תעבורה, לייעוץ בתחום זה. * יובהר, כי האמור לעיל אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.
אמיר שלום. בתאונת דרכים, הפיצוי ניתן מכוח פוליסת ביטוח החובה, ועל פי הוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 ("פלת"ד"). לפיכך, חוק הפלת"ד תוחם את גבולות הזכאות לפיצויים בגין נזקי גוף בתאונת דרכים, ופרט להוראותיו אין ולא כלום, בכל הנוגע לנושא זה. על פי סעיף 7(5) לחוק הפלת"ד, מי שנהג ללא שהביטוח כיסה את שימושו ברכב, לא יהיה זכאי לפיצויים. על פי פרשנות הפסיקה להוראות סעיף 7(5) הנ"ל, נקבע כי נהג צעיר (מתחת ל-24) שנפגע בתאונת דרכים, עת נהג ברכב ביודעו שפוליסת ביטוח החובה שהוצאה לגבי השימוש ברכב אינה מכסה את נהיגתו של נהג צעיר, לא יהיה זכאי לפיצויים מכוח החוק, וכי יהיה משולל זכאות לפיצויים מכוח סעיף 7(5) לחוק הפלת"ד [ת.א. 8580/97 (שלום, י-ם) גנאם נ' חברת הביטוח הלאומית בע"מ ואח', ניתן ביום 07.04.2003]. מאידך גיסא, האמור לעיל בדבר שלילת הזכאות של מי שנפגע בתאונת דרכים עת נהג ללא ביטוח חובה או כשהביטוח לא כיסה את שימושו ברכב, לא יחול לגבי תלוייו של הנפגע, במקרה מוות, אשר יהיו זכאים לתבוע פיצויים מ"קרנית", לפי הוראות סעיף 7ב' לחוק הפלת"ד; וכן לגבי נפגע שנהג בהיתר מבעל הרכב, ללא שידע כי הביטוח לא מכסה את השימוש שלו ברכב, גם לא בדרך של "עצימת עיניים", והוא יהיה זכאי לפיצויים בין נזקיו בתאונה מחברת הביטוח (שתהא רשאית לתבוע בתביעת חזרה את בעל הרכב שהתיר לנהג לנהוג ללא שהביטוח כיסה את שימושו ברכב) , לפי הוראות סעיף 7א' לחוק הפלת"ד. * יובהר, כי האמור לעיל אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.
שאהר שלום. תקופת ההתיישנות בתביעות ביטוח הינה 3 שנים מקרות האירוע (מדובר בתביעת רכוש וצד ג' בלבד – לגבי ביטוח חובה קיימת תקופת ההתיישנות רגילה, בת 7 שנים). * יובהר, כי האמור לעיל אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.
עפרה, עליך להגיש כנגדו תביעה בבית משפט לתביעות קטנות.
ההפחתות עבור ליסינג לשעבר מציינת במחירון בעמוד 7.ובמידה והרכב כהגדרתך היה צמוד לנהג יחיד אנו ממליצים שתבקש מחברת הליסינג מסמך המעיד על כך.
יואל שלום. על פי הוראות חוזר ביטוח 2007-1-8 "שמאות ביטוח רכב (רכוש וצד ג')", מיום 29.04.2007, לאחר שבחר המבוטח את זהות השמאי מתוך רשימת שמאי החוץ שהוצגה לו על ידי חברת הביטוח (ולחלופין, אם הודיע המבוטח שאין לו העדפה בבחירת שמאי זה או אחר, וחברת הביטוח בחרה את זהות השמאי), מורה החוזר בסעיף 3(ט) שבו, כי "המבטח ישא במלוא עלות שכר הטרחה של שמאי החוץ". דהיינו, על חברת הביטוח להעמיד לרשות המבוטח התובע, רשימת שמאי חוץ לבחירתו, והיא תשא במלוא שכר טרחתו. לחלופין, רשאית חברת הביטוח לאפשר למבוטח לבחור "שמאי אחר", כמשמעו בחוזר (קרי, שמאי שאינו נמנה על רשימת שמאי הבית של חברת הביטוח ואינו נמנה על רשימת שמאי החוץ שלה), אולם במקרה זה זכותו של המבוטח לקבל את החזר שכר טרחתו של השמאי האחר שבחר, מותנית ביחסים החוזיים מול חברת הביטוח (למשל, אם נקבעה זכותו להחזר כאמור בפוליסה במפורש, או אם הוסכם כאמור בין הצדדים, לפני ההפניה לבחירת "שמאי אחר"). פרט למצב האמור לעיל, בקשר לבחירת "שמאי אחר" על ידי המבוטח (במצב זה המבוטח יישא בשכר טרחת השמאי, וההחזר תלוי במסגרת היחסים החוזיים שבין המבוטח לבין חברת הביטוח), חובת השתתפות המבוטח בשכר טרחת שמאי (לגבי "שמאי חוץ" או "שמאי בית" של חברת הביטוח), עשויה לקום רק מקום בו מי מהצדדים (המבטח או חברת הביטוח) מבקשים לערער על החלטת שמאי חוץ, והערעור אפשרי על פי הוראות החוזר, ובהתאם לכך נקבע "שמאי מכריע" – או אז ייקבע שכרו של השמאי המכריע (שאינו שמאי בית של חברת הביטוח או שמאי חוץ מרשימת שמאי החוץ של אותה חברת ביטוח) מראש, והשמאי המכריע יקבע את אופן חלוקת שכר טרחתו ושכר טרחת השמאי שאת חוות דעתו הציג המבוטח (מקום בו המבוטח הוא המערער על קביעת חוות דעת שמאי החוץ, על יסוד חוות דעת שמאי מטעמו) "בין המבטח למבוטח, בשים לב לתוצאת הערעור", ובכל מקרה "עלות הצעת התיקון או השומה הנגדית של המבטח תהיה על חשבון המבטח" [סעיף 5(ד) לחוזר].
שלום רב, לגבי השאלה הראשונה, יש לבדוק על פי המחירון אליו מפנה הפוליסה (על פי רוב, 'מחירון רכב יד שנייה' של השמאי לוי יצחק), כיצד יש לחשב את ההפחתות המדויקות בגין המשתנים המיוחדים. לגבי השאלה השנייה, בדבר חובתה של חברת הביטוח להמציא אסמכתאות אודות שומת ההפחתות עליהן הסתמכה, מורה סעיף 8א'(6) לחוזר גופים מוסדיים 2011-9-5 "בירור ויישוב תביעות וטיפול בפניות הציבור", מיום 28.03.2011, כי על חברת הביטוח למסור לתובע (לרבות תובע שהוא צד ג'), בכתב, הודעה בדבר כל המסמכים והמידע שקיבל אודות התובע ו/או התביעה, ובכלל זה מהו אותו מסמך/מידע ומתי התקבל אצל חברת הביטוח; כמו כן מורה סעיף 8י"א(3) לאותו חוזר, כי אם חברת הביטוח נעזרה במומחה מטעמה לצורך יישוב התביעה (בין מומחה פנימי, כגון שמאי בית, ובין כל מומחה אחר שאינו עובד של חברת הביטוח), אזי חובה עליה למסור לתובע, לפי בקשתו, כל מסמך שעליו נסמכה חוות דעתו של אותו מומחה (והכל למעט "היוועצות פנימית", שאינה עולה כדי חוות דעת). לגבי השאלה האחרונה, בדבר ההתיישנות – תביעות לתגמולי ביטוח כנגד המבטח מתיישנות בחלוף 3 שנים ממועד קרות מקרה הביטוח, אולם תביעות צד ג' (ביטוחי אחריות) מתיישנות רק עם התיישנות התביעה כנגד המזיק עצמו (בעניין תביעות רכב כנגד מבטח של צד ג' שפגע, בתוך 7 שנים מקרות התאונה). * יובהר, כי האמור לעיל, אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.
שלום רב, מנתוני השאלה עולה, כי מדובר במצב של "החמרה בסיכון המבטח" (החמרה בסיכון לקרות מקרה ביטוח, כפי שצפתה זאת חברת הביטוח לראשונה, ביודעה כי מדובר בנהג שאינו "נהג חדש") – עניין אשר מוסדר במסגרת סעיפים 17 ו-18 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981. על פי החוק, מקום בו לא מדובר בכוונת מרמה מצד המבוטח, הביטוח לא בוטל על ידי חברת הביטוח לפני שקרה מקרה ביטוח על פי הפוליסה, וככל שניתן היה לבטח את הנהג בין אצל אותה חברת ביטוח ובין אצל כל חברת ביטוח סבירה אחרת, בדמי ביטוח ('פרמיה') גבוהים יותר, כי אז חברת הביטוח אינה רשאית להתנער מהכיסוי הביטוחי שלפי הפוליסה שהנפיקה, אלא שהיא תהא רשאית להפחית מגובה הפיצוי את ההפרש בין דמי הביטוח שהייתה דורשת אם הייתה מודעת לסיכון הגבוה יותר (התוספת בפרמיה בגין כיסוי נהג חדש) לבין דמי הביטוח שגבתה בפועל. * יובהר, כי האמור לעיל, אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.
שלום וברכה, במידה ויש לרכב ביטוח רכוש (צד ג'), ראשי המבוטח להפעיל את הפוליסה האישית שלו, על מנת שחברת הביטוח תכסה את נזקי המבוטח. יחד עם זאת, בהפעלת הביטוח רכוש (צד ג'), נוצרים 2 נזקים: 1) הפסדת "הנחת העדר תביעות". 2) השתתפות עצמית. בגין שני נזקים אלה, יכול הניזוק לתבוע בנפרד בבית משפט לתביעות קטנות, את החזר הנזקים. בהתייחס לשאלת ההתיישנות, תביעות בביטוח מתיישנות, בחלוף- 3 שנים מיום קרות מקרה הביטוח. תביעה כנגד הפוגע, ניתן להגיש עד חלוף 7 שנים מיום קרות התאונה. * יובהר, כי האמור לעיל אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.
המצב המתואר מוכר כאבדן ההנחה בגין העדר תביעות קודמות – הנחה משמעותית (העשויה להגיע אף לסך של 1,000 ₪ ומעלה), הניתנת בגין אי תשלום תגמולי ביטוח בשל תביעות ביטוח רכב (הן בביטוח החובה והן בביטוח המקיף) ב-3 השנים האחרונות, בכל חברת ביטוח ישראלית שהיא. באין הנחת היעדר תביעות, עשוי החידוש לעלות בשיעור של כ- 5%-7% עבור כל אחת מ-3 השנים האחרונות בהן הייתה תביעה ששולמה, ועד לשיעור כולל של 21%. על פי הסכמים הקיימים בין כל חברות הביטוח בתחום ביטוחי הרכב, עליית הפרמיה (או ההנחה בגין היעדר תביעות ב-3 השנים האחרונות), תתבצע גם במקרה שהמבוטח מבקש להתקשר בהצעה לביטוח בחברה אחרת מזו שהיה מבוטח בה קודם לכן ו/או זו שנתבעה על ידו או על ידי צד ג'. כמובן, שבמתן הצהרה שקרית בדבר היעדר תביעות, עשוי המבוטח למצוא עצמו עומד בפני שוקת שבורה בעת תביעה. * יובהר, כי האמור לעיל, אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.
סעיף השיפוי בגין הוצאות שכ"ט עו"ד, הוא חלק אינטגראלי מביטוח צד שלישי בביטוח הרכב, הנוסף מכוח סעיף 12 לתוספת לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), תשמ"ו-1986 (המכונה גם "הפוליסה התקנית"), וככל שלא נכתב במפורש אחרת בפוליסה, אינו מכסה הוצאות משפט שלא בשל תביעת צד ג'. כלומר, הסעיף חל מקום בו המבוטח נתבע על ידי צד שלישי, והמבוטח נאלץ לשלם שכ"ט עו"ד. * יובהר, כי האמור לעיל, אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.
שלום רב, נקיבת שם נהג בפוליסה נעשית לצורך קבלת הנחה בפרמיה (להבדיל, מקביעת "כל נהג"). אולם, אם בקרות מקרה הביטוח יעלה על פי חקירת המבטח שהנהג העיקרי ברכב היה בפועל אדם אחר מאשר זה ששמו ננקב בהצעת הביטוח, כי אז עשוי הדבר להיחשב להחמרה בסיכון המבטח (קרי, הסיכון לקרות תאונת דרכים לא היה כפי שסברה חברת הביטוח על סמך תשובת המבוטח בטופס ההצעה, לפי וותקו ועברו הביטוחי של הנהג הנקוב), והמבטח יהיה רשאי להפחית מסכום תגמולי הביטוח את ההפרש בפרמיות שהיה על המבוטח לשלם אילו היה יודע את מיהותו של הנהג בפועל (או ללא ציון נהג נקוב בשם בפוליסה – בהיעדר הנחת נהג נקוב בשם). יחד עם זאת, בביטוח חובה לרכב (נזקי גוף בלבד) יהיה הסעד בגין החמרה בסיכון כאמור, מוגבל בזכות קיזוז של עד 10,000 ₪ מרכיב הפיצויים לנזקים שאינם נזקי ממון אם הנפגע היה בעל הפוליסה, ואם הנפגע לא היה בעל הפוליסה, אזי קיזוז סך של 2,500 ₪ מסכומים שישולמו לכל נפגע כאמור ועד מחצית מסכום הפיצויים שישולם לו. לפיכך, בכל הנוגע למיהותו של הנהג העיקרי ברכב, מוצע להיוועץ בסוכן ביטוח. * יובהר, כי האמור לעיל, אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.
שלום רב, ביטול של פוליסת מקיף, נעשה על פי סעיף 26 לתוספת לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תשנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), תשמ"ו-1986 ("הפוליסה התקנית"). במקרה שהביטול נעשה על ידי המבוטח, בתוך תקופת הביטוח, זכאי המבוטח להחזר הפרמיה השנתית בניכוי 10% מסך הפרמיה השנתית בגין כל חודש (או חלק מחודש) עד הביטול, ובניכוי נוסף של 10% מסך הפרמיה השנתית. מועד הביטול לעניין זה, יהיה בחלוף 21 ימים משליחת הודעת ביטול בדואר רשום לחברת הביטוח. חישוב זה נקרא "ביטול פרו-סקאלה", ולפיו כאשר הביטול נעשה בחודשים האחרונים של תקופת הביטוח, עשוי להיות מצב שבו לא נותר כל חלק להחזיר בשל הביטול: נניח שהפרמיה השנתית הייתה 120, והביטול נעשה במהלך החודש ה-9; במקרה כזה, זכאי המבטח להשאיר אצלו סכומים בסך 9 x 120 x 0.1, וכן סכום נוסף בסך 120 x 0.1, כך שבדוגמא זו זכאי המבטח למעשה לכל הפרמיה השנתית בסך 120, ולא נותר מה להשיב למבוטח בגין ביטול באמצע תקופת הביטוח.
שלום רב, אין תקרה על פי דין לצורך תשלום השתתפות עצמית, והסכום נקבע בכל פוליסה בנפרד. הפיקוח על חברות ההשכרה נעשה על ידי משרד התחבורה.

שלום רב, ככלל, לא ניתן לדעת האם לנהג רכב קיים ביטוח צד ג' (רכוש) או לא, הואיל ואין מרשם סטטוטורי של מבוטחי רכוש. יחד עם את, קיימת חובה לפי תקנות התעבורה למסור את פרטי הביטוח לניזוקים בתאונת דרכים שתוצאתה נזק לרכב או לרכוש אחר. בכל מקרה, לעולם רשאי בעל רכב שניזוק על ידי נהג אחר לטענתו, לתבוע את הנהג הפוגע בבית המשפט לפי דיני הנזיקין (ובסכומים של עד כ-33,000 ₪ גם בבית המשפט לתביעות קטנות), ובית המשפט יכריע לדעתו האם הנהג הפוגע אכן חב כלפי התובע, ואם כן אזי מה יהיה סכום הפיצוי. כמובן שאם תוגש תביעה כנגד נהג שרכבו מבוטח בביטוח צד ג', או אז יהיה הנהג זכאי להודיע לחברת הביטוח שלו על מנת שתיקח על עצמה את ניהול התביעה ותפצה את הניזוק על פי הפוליסה.

* יובהר, כי האמור לעיל, אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.

שלום רב, הפעלת הכיסוי הביטוחי היא שאלה של כדאיות. כלומר, מבוטח אשר פונה לחברת הביטוח על מנת לבקש שיפוי או פיצוי על פי הפוליסה, חשוף לתשלום דמי השתתפות עצמית בהתאם לאמור בפוליסה, וכן להתייקרות הביטוח בתקופת חידושו, בשל אבדן הנחת היעדר תביעות (ובמקרים מסוימים, אף הסתכנות בכך שחברת הביטוח לא תסכים לחדש עבורו את הפוליסה לתקופה נוספת). יובהר, כי ה"תביעות" הנכללות בדו"ח תביעות שעל המבטח למסור למבוטח לקראת תום תקופת הביטוח ובטרם חידוש הכיסוי, הן תביעות בשיעור מעל 35% מסך הפרמיה למלוא תקופת הביטוח. כמו כן, בתביעות צד ג' בהתאם לסעיף 23(ג) לתוספת לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), תשמ"ו-1986, כאשר גובה הנזק (שנגרם לצד ג') נמוך או שווה לסכום ההשתתפות העצמית של המבוטח, לא ניתן להפעיל את הכיסוי הביטוחי של המבוטח-המזיק.

* יובהר, כי האמור לעיל אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.

שלום רב, אישור היעדר תביעות / דו"ח תביעות מוגש בהתאם להוראות שבתוספת לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), תשמ"ו-1986 (המכונה גם "הפוליסה התקנית"), ובו פירוט על כל דרישה המוגשת למבטח לתשלום תגמולי ביטוח למבוטח או לצד שלישי, בשיעור העולה על 35% מהיקף דמי הביטוח לתקופת הכיסוי הביטוחי השלמה (ההגדרה למונח "תביעה" לפי סעיף 31א(ג) לתוספת לתקנות). תביעות שהוגשו (בשיעור מתוך סך הפרמיה כאמור לעיל) אינן נמחקות מאישור היעדר תביעות בשל תוצאתן בסופו של יום, אלא שבאישור על המבטח להוסיף פירוט לגבי כל מקרה ביטוח שלגביו הוגשה תביעה ותשלומים ששילם המבטח (כאמור בסעיף 31א(א) סיפא לתוספת לתקנות), לרבות פירוט אודות תשלומים למבטח בשל קבלת פיצוי/שיפוי מצד שלישי (או מבטח הצד השלישי). יודגש, כי אופן קביעת הנחת היעדר התביעות הינה עניין מסחרי, שונה בין מבטח למבטח, כך שניתן להביא בחשבון לעניין קביעת ההנחה, תביעות שהסתיימו בשיפוי המבטח מידי מבטחו של צד שלישי, למשל.

* יובהר, כי האמור לעיל אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.

שלום רב, אישור היעדר תביעות / דו"ח תביעות מוגש בהתאם להוראות שבתוספת לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), תשמ"ו-1986 (המכונה גם "הפוליסה התקנית"), ובו פירוט על כל דרישה המוגשת למבטח לתשלום תגמולי ביטוח למבוטח או לצד שלישי, בשיעור העולה על 35% מהיקף דמי הביטוח לתקופת הכיסוי הביטוחי השלמה (ההגדרה למונח "תביעה" לפי סעיף 31א(ג) לתוספת לתקנות). תביעות שהוגשו (בשיעור מתוך סך הפרמיה כאמור לעיל) אינן נמחקות מאישור היעדר תביעות בשל תוצאתן בסופו של יום, אלא שבאישור על המבטח להוסיף פירוט לגבי כל מקרה ביטוח שלגביו הוגשה תביעה ותשלומים ששילם המבטח (כאמור בסעיף 31א(א) סיפא לתוספת לתקנות), לרבות פירוט אודות תשלומים למבטח בשל קבלת פיצוי/שיפוי מצד שלישי (או מבטח הצד השלישי). יודגש, כי אופן קביעת הנחת היעדר התביעות הינה עניין מסחרי, שונה בין מבטח למבטח, כך שניתן להביא בחשבון לעניין קביעת ההנחה, תביעות שהסתיימו בשיפוי המבטח מידי מבטחו של צד שלישי, למשל. לעניין מסירת הדו"ח, אם נרכשה פוליסה לתקופה של שנה אזי חובת חברת הביטוח להמציא למבוטח בתום 11 חודשים מתחילת תקופת הכיסוי; ואילו בביטוח לתקופה קצרה משנה, החובה היא בתום תקופת הביטוח. כמו כן, אם הוגשה תביעה ראשונה לאחר 11 החודשים האמורים, על חברת הביטוח לשלוח דו"ח מתוקן מיד עם הגשת התביעה.

* יובהר, כי האמור לעיל אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.

שלום רב, יש לבחון קיומו של ביטוח מקיף לרכב; כלומר, שברכישת ביטוח הרכוש (מקיף / צד ג') לא נעשה ויתור על ביטוח הרכב עצמו.

* יובהר, כי האמור לעיל, אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.

שלום רב, אם מדובר ברכב פרטי/מסחרי עד 3.5 טון, אזי הואיל ואין בתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), תשמ"ו-1986 ו/או בתוספת להן ("הפוליסה התקנית") התייחסות ו/או חריג לעניין רשיון הרכב וביצוע מבחן כשירות ("טסט"), וככל שממילא לא ניתן להוסיף תנאים וחריגים לכיסוי הביטוחי שאינם מופיעים במפורש בתקנות ו/או בתוספת הנ"ל (ראו תקנות 4 ו-5 שם), אזי אין בסיס לדחיית תביעה מכוח הפוליסה בשל היעדר טסט תקף של הרכב המבוטח בלבד.

* יובהר, כי האמור לעיל, אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.

שלום רב, במקרה המתואר לא ברור האם מדובר בסכום שנקבע על דרך הפשרה (ואז אפשר לבקש מעורך הדין אישור על קבלת התשלום או אסמכתא על העברת הכסף), או בפסק דין לאחר ניהול מלוא ההליכים בבית המשפט שאז סכום הפיצוי רשום בפסק הדין. ככלל מקובל, שסכומי הזכייה משולמים לעורך הדין, ולאחר הפחתת שכר טרחתו כפי שנקבע עם הלקוח מראש, הוא מעביר שיק ללקוח (התובע) על גובה היתרה, וכמובן שבקבלת הכסף משמש עורך הדין כנאמן עבור לקוחו, לכל דבר ועניין.

* יובהר, כי האמור לעיל אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.

שלום רב, ביטול פוליסת רכב-רכוש, לרכב פרטי או מסחרי עד 3.5 טון, נעשה על פי סעיף 26 לתוספת לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), תשמ"ו-1986, הקובע כי חברת ביטוח רשאית להודיע על ביטול הביטוח בכל עת בתוך תקופת הביטוח, ובלבד שתישלח הודעה הכוללת את נימוקי הביטוח, בדואר רשום ולפחות 45 ימים לפני הביטול בפועל (ולגבי פוליסה משועבדת, 30 ימים לאחר הודעה לבעל שעבוד).

במקרה ביטול הביטוח על ידי חברת הביטוח, יש להחזיר את החלק היחסי מהפרמיה ששולמה מראש (צמוד מדד), עד 14 ימים מביטול הביטוח (החזר פרו-ראטה). כפועל יוצא, יכולים הצדדים לחוזה הביטוח להסכים על שינוי תנאי החוזה על מנת למנוע את ביטולו כדין, ועל פי הפרוצדורה שלעיל.

* יובהר, כי האמור לעיל אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.

אין אנו רשאים להחליט על חברת ביטוח זו או אחרת. המלצתנו, לערוך סקר שלך מבחינת העלויות להתעניין אצל מכרים מה דעתם על חברות הביטוח השונות.

השאלה העולה לדיון היא באיזו עילה הסכימה "שומרה" לשלם עבור התיקון – האם בשל הפעלת הפוליסה שכיסתה את הרכב הניזוק (ישיר איי.די.אי), או על פי פוליסת הצד ג' שכיסתה את הרכב המזיק (שומרה). על פי המקרה המתואר, עולה שהתיקון נעשה לאחר הפעלת פוליסת המקיף (במוסך הסדר של מבטח הרכב הניזוק); ואילו כיסוי עלויות המוסך והתיקון על פי תביעת חזרה / הסדר בין חברות הביטוח, לפיו מבטח הצד ג' (שומרה) ישלם למוסך. במצב דברים זה, נראה כי יש ממש בטענתה של שומרה הואיל ולא קיימת יריבות בינה לבין בעל הרכב (כך שהתשלום צריך להיעשות לבעל הפוליסה ולא לבעל הרכב), וממילא בשל צו העיקול אינה יכולה לשלם לבעל הפוליסה (ובהתאם לצו העיקול, ככל הנראה גם לכל מי מטעמו לרבות המוסך) עד הסרת העיקול.

* יובהר, כי האמור לעיל, אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.

שלום רב, על פי המקרה המתואר, חובת הפיצויים לנזקי הגוף מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "החוק"), חלה על נוהג האופנוע אשר הרכיב את הנפגע, ועליו בלבד (ללא תלות בשאלת ה"אשם" או הגורם לתאונה). הנפגע יכול במקרה זה לתבוע הן את הנהג והן את "קרנית" מכוח החוק האמור, אולם אם תוגש תביעה כנגד "קרנית", כי אז תהא זכאית לחזור מכוח סעיף 9 לחוק על הנהג שהפר את חובת הביטוח בשימוש ברכב מנוע. יודגש, כי קיימת חלוקת חבות בתאונות בהן מעורב אופנוע ורכב נוסף (שאינו אופנוע), בשונה מההסדר הרגיל בו כל מבטח אחראי לנפגעי הרכב המבוטח על ידו בלבד, על פי סעיף 3(ג) לחוק ותיקון החוק בשנת 2008 (תיקון מס' 20), כך שבתאונות "מעורבות" כאמור ישתתף המבטח של הרכב האחר בשיעור של 75% מחבות הפיצויים אשר תושת על מבטח האופנוע בגין אותה תאונה (שיעור השתתפות זה נתון לשינוי על ידי שר האוצר). אולם הסדר השתתפות ייחודי זה מכוח סעיף 3(ג) לחוק, נכון לגבי המבטחים הרלוונטיים בינם לבין עצמם בלבד, ואין בו כדי להחליף את ההסדר הרגיל של אחריותו האישית של כל נוהג כלפי הנפגעים שנסעו ברכב בו נהג [ראו למשל את פסק הדין בעניין ת.א. 61768/07 (שלום ת"א) מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' אשרוב אבי, ניתן ביום 03.05.2009, בפיסקה 12 שם], ובוודאי שאין לו כל מקום כאשר ממילא לא קיימים מבטחים ברקע (כך בעניין הנדון, כאשר האופנוע לא היה מבוטח בביטוח חובה כחוק).

* יובהר, כי האמור לעיל, אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.

שלום רב, ככלל, תקופת הביטוח מתחילה עם כריתת החוזה (ובביטוח חובה, עם תשלום תעודת החובה) ומסתיימת בחצות הלילה שבסוף יומה האחרון (סעיף 9 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 – להלן: "החוק"), והוא גם הדין לגבי תוספות לפוליסה (כגון תוספת לנהג חדש). יחד עם זאת, ניתן להתנות אחרת בחוזה הביטוח לעניין תקופת הביטוח, ואז חשוב לבחון את נוסח ההתניה (בין שבגוף הפוליסה ובין שבמכל מסמך נלווה אחר). כמובן שככל שחוזה הביטוח נכרת באמצעות סוכן ביטוח, אזי מומלץ להיוועץ עימו ולעדכן את הסוכן בדבר כל שינוי בתנאי הביטוח והמשתמשים ברכב, הואיל ועל פי סעיפים 33 עד 36 לחוק ממילא נחשב סוכן הביטוח לשלוחה של חברת הביטוח לעניין הפוליסה, אישורים בדבר הכיסוי הביטוחי וכל ידיעה אחרת הנמסרת מהמבוטח (קרי, ידיעת הסוכן שקולה לידיעת המבטח).

* יובהר, כי האמור לעיל, אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.

שלום רב, ככלל, מומלץ שלא להפעיל את פוליסת המקיף אלא לתבוע את ביטוח הצד ג' של הפוגע במישרין לפי הרחבת היריבות בביטוחי אחריות שבסעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981, וככל שהמבוטח צד ג' מאשר את הפעלת הפוליסה שלו מכוח הדין לגבי אותה הוראת חוק. ברם, מקום בו הופעלה כבר פוליסת המקיף, בוודאי שיחולו כל התנאים על פי אותה פוליסה לגבי המבוטח, לרבות השתתפות עצמית (אלא במקרה של טוטל-לוס שבו לא גובים השתתפות עצמית כדין) ואבדן הנחת היעדר תביעות בחידוש הכיסוי.

במקרה האחרון המתואר לעיל, וככל שהמבוטח לא חתם על ויתור תביעות כנגד כל צד אחר, לרבות צדדים שלישיים, בגין אותו מקרה (בהתאם לנוסח שטר הפיטורים שנחתם עובר לתשלום תגמולי הביטוח), אין מניעה לתבוע את הנהג הפוגע בנזיקין (בכפוף להוכחת רשלנות הנהג הפוגע כפי שנטען), לרבות בבית משפט לתביעות קטנות עד לתקרת הסכום הקבוע בתקנות (נכון להיום, כ-32,700 ₪), בגין הנזקים שעדיין נותרו לאחר קבלת תגמולי הביטוח המקיף (לרבות, השתתפות עצמית ככל ששולמה, אבדן הנחת היעדר תביעות, שכירת רכב חלופי ועוד), אולם לנתבע תעמוד טענת הגנה טובה בדבר אי קיום חובת הקטנת נזקו של התובע בדרך של פניה לפוליסת הצד ג' של המבוטח-הנתבע (נוסף על כל יתר טענות ההגנה בדבר רשלנותו הנטענת, ואשמו התורם של התובע לקרות התאונה)

* יובהר, כי האמור לעיל אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.

שלום רב, בביטוח נקוב שם נהג, יש לבחון היטב את נוסח הפוליסה, האם הקביעה היא לגבי נהג עיקרי / נהג דרך קבע, או עבור נהג יחיד בכל תקופת הכיסוי הביטוחי. בין כך ובין כך, מומלץ להיוועץ בסוכן הביטוח אשר ערך את הפוליסה, שכן כל חברת ביטוח נוהגת אחרת והפוליסות שונות. כמו כן, אין מניעה תוך היוועצות בסוכן הביטוח לבחון את הפרש הפרמיה שיש להוסיף עבור הנהג הנוסף וכיצד יש להודיע על כך (בדרך כלל מספיק בפקס/מייל לסוכן).

* יובהר, כי האמור לעיל, אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.

שלום רב, כאשר משתנה המשתמש ברכב, יש לבחון האם נרכשה הרחבה עבור כל נהג ולחלופין אם מותרת נהיגה של נהגים נוספים מבעל הפוליסה. כמובן, שאם בפוליסה מוגדר הנהג כנהג יחיד נקוב בשם, אזי שימוש על ידי נהג אחר תשלול כיסוי ביטוחי בעת נהיגתו. במקרים אחרים, קיימת נוסחה של נהג עיקרי, אולם אז יש לבחון האם הפוליסה מגדירה, על פי נוסחה, נהג נוסף המשתמש ברכב דרך קבע אך בזמנים לא סדירים (קרי, אותו אדם, וכנגד הסדר שנקבע מראש) כמי שמשתמש ברכב בעיקר או רק כנהג ספורדי. בין כך ובין כך, ככל שלא נרכשה הרחבה לכל נהג, מומלץ לעדכן את חברת הביטוח / סוכן הביטוח בדבר השימוש ברכב על ידי הנהג הנוסף, על מנת שלא תועלה טענה של היעדר כיסוי / החמרה בסיכון המבוטח, ובמידת הצורך תותאם הפרמיה לביטוח נהג נוסף. * יובהר, כי האמור לעיל אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.

שלום רב, על פי הפוליסה התקנית לביטוח רכב פרטי ומסחרי (מקיף וצד ג'), חובת תשלום ההשתתפות העצמית חלה על בעל הפוליסה-המבוטח, אשר על פי רוב הוא המעסיק (כאשר עובד מקבל רכב במסגרת תפקידו). כמו כן, במסגרת תנאי ההעסקה / הסכם העבודה, ניתן לקבוע כי העובד יישא בכל ההוצאות הקשורות ברכב והנזקים שייגרמו לו או לצדדים שלישיים, או בחלקם, אולם באין הסכמה מפורשת כזו, לא רשאי המעסיק לנכות משכרו של העובד תשלומי ביטוח (לרבות עבור השתתפות עצמית בתאונה בה היה העובד מעורב), כאמור בחוק הגנת השכר.

* יובהר, כי האמור לעיל אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.

שלום רב, במצב כאמור, ניתן לתבוע את הנוהג ברכב שביצע פרסה מהשול, בעילת רשלנות (לפיצוי נזקי הפנס והפגוש), והשופט שידון בתיק יתרשם מהעדויות וחקירות הצדדים המעורבים, ויפסוק לפי שיקול דעתו. כמובן, שככל שסכום התביעה עד 32,700 ₪, ניתן להגיש התביעה לבית משפט לתביעות קטנות, ללא עורכי דין. לעניין הביטוח, בעל הרכב שנפגע (מקדימה) יוכל להגיש את תביעתו כנגד המבטח צד ג' של הרכב שבא מאחור, וחברת הביטוח תפנה למבוטח לקבל את אישורו או סירובו לתשלום פיצויים לתובע. בסירוב המבוטח, גם הרכב מקדימה יהיה רשאי להגיש את תביעתו לבית המשפט המוסמך, הן כנגד הנהג והן כנגד המבטח צד ג'.

* יובהר, כי האמור לעיל, אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.

שלום רב, על הפחתות שווי הרכב לצורך חישוב תגמולי ביטוח במקרה של אבדן הרכב (בין כ"total loss" ובין בשל אירוע גניבה), חלות הוראות חוזר ביטוח 2000/12 "ביטוח רכב (רכוש)- תגמולי ביטוח במקרה של אובדן גמור", מיום 13.11.2000, הקובעות כי על חברת הביטוח לפרט, כבר במעמד החתימה על הצעת הביטוח וגם על בפוליסה עצמה (ב"דף פרטי הביטוח"), כיצד יחושבו תגמולי הביטוח במקרה כאמור. לפיכך, על חברת הביטוח לציין לפי איזה מחירון יחושב שווי הרכב בקרות מקרה הביטוח, וכיצד יזוהה הרכב במחירון (על פי רוב, מחירון 'לוי יצחק', בהתאם לקוד רכב שיצוין בפוליסה).

בענייננו, התוספות לרכב, שבגינן ניתן לחשב הפחתה ספציפית מתגמולי הביטוח, הינן על פי המפרט המופיע במחירון, לצד קוד הרכב המתאים, לרבות תוספות שנכתב לגביהן באופן ספציפי בפוליסה (ובכפוף שאם אינן מצוינות במחירון, תופיע בפוליסה עצמה שיטת חישוב ההפחתות בגינן). כמו כן, חובה לפרט הן בשלב הצעת הביטוח והן בפוליסה, מהם כל הפרמטרים המיוחדים, על פי המחירון הרלוונטי, שעשויים להשפיע על ערך הרכב לצורך חישוב תגמולי הביטוח במקרה אבדן גמור, או לחלופין הפניה למחירון, לגבי הפרמטרים הרלוונטיים. בנוסף על חברת הביטוח לכלול הסבר מפורט, בכתב ובמודגש, בדבר משמעות אותם פרמטרים על אופן חישוב תגמולי הביטוח, תוך ציון 2 "דוגמאות שכיחות" לפחות. לצד אי מילוי חובת המבטח כאמור, מטיל החוזר סנקציה, בדמות המבטח בתגמולי ביטוח, לפי ערך הרכב הבסיסי המקובל אצל אותה חברת ביטוח או לפי מחירון מקובל בשוק, אך ללא התחשבות בפרמטרים שלא צוינו, לצורך הפחתת גובה תגמולי הביטוח.

בנוסף לחובת חברת הביטוח בשלב כריתת הפוליסה כאמור לעיל, מורה החוזר כי בקרות מקרה הביטוח, על חברת הביטוח להעביר למבוטח פירוט מלא של אופן חישוב תגמולי הביטוח בהתאם למחירון, תוך כדי נימוק לגבי כל הפחתה/הוספה מעבר לשיעורים המנויים במחירון (קרי- נימוק מדוע נעשתה הפחתה גבוהה משיעור ההפחתה המינימאלי המצוין במחירון לגבי אותו פרמטר, ולחלופין מדוע ההוספה לערך לא נעשתה לפי השיעור המקסימלי המצוין במחירון לגבי אותו פרמטר), ביחס לכל פרמטר שצוין על ידי חברת הביטוח כאמור.

* יובהר, כי האמור לעיל, אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.

שלום רב, אישור היעדר תביעות ניתן על שם בעל הפוליסה – דהיינו, מבוטח פוטנציאלי מגיש אישור רלוונטי על שמו, האם הגיש תביעות ב-3 השנים האחרונות בגין פוליסות קודמות שהופקו או חודשו על שמו.

שלום רב, על פי הוראות חוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981, ביטול פוליסה על ידי המבוטח נכנס לתוקף כעבור 3 ימים ממסירת הודעת הביטול, ובתנאי חוזה הביטוח. לעניין ביטוח חובה, תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאי חוזה לביטוח חובה של רכב מנועי), תש"ע-2010, קובעות כי פרוצדורת הביטוח מצד בעל הפוליסה היא בהחזרת תעודת הביטוח אל המבטח או בהעברת הצהרה כי תעודת הביטוח אבדה, נגנבה או הושחתה, וכי החזרת התעודה או מסירת הצהרה כאמור מהווים תנאי מוקדם לכניסת הביטול לתוקף. לפיכך, על פי שילוב הוראות הדין הנ"ל, כניסת ביטול פוליסת החובה לתוקף נעשית כעבור 3 ימים מהחזרת תעודת ביטוח החובה אל המבטח, ולא ניתן להסתפק בהודעה מצד בעל הפוליסה בעל-פה. בעניין ביטול פוליסת הרכוש (מקיף+צד ג'), מורות תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), תשמ"ו-1986, כי ביטול הביטוח על ידי המבוטח כפוף לשליחת הודעה בכתב ובדואר רשום 21 ימים לפני תאריך הביטול, וגם במקרה זה לא ניתן להסתפק בהודה בעל-פה. לעניין חידוש הביטוח, "חידוש אוטומטי" של פוליסת ביטוח נעשה אך ורק ככל שהונהגה פרקטיקת חידוש בין המבוטח לבין המבטח (או לבין סוכן הביטוח כשלוחו של המבטח) או אם הוסכם על כך מראש ובצורה מפורשת, כי בתום תקופת הביטוח יוארך הכיסוי הביטוחי, באותם תנאים וללא שינוי סכומי הביטוח / דמי הביטוח (למעט הצמדתם למדד), לתקופה נוספת זהה לאורכה של התקופה המקורית (הנחיות הפיקוח על הביטוח, המסומנות שה. 1999-5620 "חידוש אוטומטי של פוליסת ביטוח", מיום 29.12.1999). * יובהר, כי האמור לעיל, אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.

שלום רב, ככלל, בתביעות אזרחיות לעולם חובת ההוכחה מוטלת על התובע. אולם, במקרה זה אם יבוא בפני שופט, ייתכן וכלל לא תעלה השאלה אם אכן מדובר ברכב של החברה הנתבעת. כמובן, שזוהי טענת הגנה, אשר תידון רק אם הנתבעת תעורר אותה ביוזמתה. * יובהר, כי האמור לעיל, אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.

דליה שלום. שאלתך אינה ברורה.

רמי שלום. כדי לתת תשובה מעמיקה לנושא הנשאל, מומלץ לקרוא את פרק ו' "תיק הביטוח ומוניטין הסוכן" בספרו של עו"ד ג'ון גבע "סוכן הביטוח". אין מחלוקת שכיום נוהגת פרקטיקה ידועה בענף הביטוח, לפיה סוכני הביטוח נוהגים מנהג בעלים ברשימת הלקוחות ובמידע המגולם בפוליסות שהונפקו בתיווכם,בידיעתן ואף בעידודן וברכתן של חברות הביטוח. המצב הקיים יוצר הסתמכות של סוכני הביטוח שלה נפקות משפטית. לדעתו של עו"ד ג'ון גבע תיק הביטוח שייך לסוכן הביטוח. * המידע הינו כללי , ניתן בהסתמך על הנתונים שנמסרו לנו ואינו תחליף לייעוץ משפטי.

טל שלום. ברגע שלא נרכש כיסוי מקיף לכלי רכב לא ניתן לתבוע בגין נזק שאירע מתאונה לאותו כלי רכב. לצערי, אינני רואה פיתרון לסוגיה זו.

ג'וסולין שלום. במידה ולרכב שנגנב יש ביטוח מקיף ניתן לקבל פיצוי מהפוליסה אף שהרכב נגנב מהמוסך. במידה ולרכב אין ביטוח מקיף ניתן לתבוע את הפוליסה של המוסך אם קיים כיסוי מתאים לבעל המוסך לרכבי לקוחות. במידה ולבעל המוסך אין ביטוח מתאים ניתן לתבוע אותו ברשלנות במידה והנסיבות של אירוע הגניבה מאפשרות זאת. * המידע הינו כללי , ניתן בהסתמך על הנתונים שנמסרו לנו ואינו תחליף לייעוץ משפטי

שרית שלום. חברת הביטוח לא יכולה לבטל את הפוליסה אלא לפי חוק חוזה הביטוח. .10 ביטל אחד הצדדים את החוזה על פי תנאיו או על פי חוק זה, מתבטל החוזה כעבור 15 ימים מהיום שבו נמסרה הודעת הביטול לצד השני. ציטוט מסעיף 10 לחוק חוזה הביטוח. במקרה המתואר חוזה הביטוח נכרת אף שהביטוח טרם נכנס לתוקף. משכך, על חברת הביטוח להודיע לך 15 יום מראש.

* המידע הינו כללי , ניתן בהסתמך על הנתונים שנמסרו לנו ואינו תחליף לייעוץ משפטי.

אהובה שלום. הסוכן צודק. על פי החוק אין חובה שבעל הרכוש יהיה בעל הפוליסה.

* המידע הינו כללי , ניתן בהסתמך על הנתונים שנמסרו לנו ואינו תחליף לייעוץ משפטי

גלעד שלום. אם בידך תמונות המוכיחות מעל לכל ספק את אשמתו של הצד השני או עדים התומכים בגרסתך אתה יכול להגיש תביעה נגד חברת צי הרכב והנהג. עליך לדעת שבשלל פסיקות קבעו בתי המשפט אשם תורם כזה או אחר גם למי שהיתה לו זכות קדימה בצומת וכו.

* המידע הינו כללי , ניתן בהסתמך על הנתונים שנמסרו לנו ואינו תחליף לייעוץ משפטי.

אבי שלום. מדובר בשאלה מורכבת למדי. ישנה פסיקה שקובעת שאם הרכב נגנב ע"י הבן, קיים כיסוי ביטוחי. ישנה פסיקה שקובעת שהאב לא חייב להגיש תלונה במשטרה היות והדבר נוגד את תקנת הציבור. לגבי כיסוי לנזקי גוף, הבדיקה מורכבת יותר.

* המידע הינו כללי , ניתן בהסתמך על הנתונים שנמסרו לנו ואינו תחליף לייעוץ משפטי.

יורם שלום. ניתן לנסות לאתר למי שולמה תעודת החובה לאיזו חברת ביטוח. אם שולם באשראי ניתן לבדוק לאיזו חברת ביטוח שולמה התעודה, ואז לפנות אליה לקבלת העתק אם שולמה התעודה בצ'ק גם אז ניתן לבדוק לאיזו חברת ביטוח שולמה התעודה.

רינה שלום. יש בפנייך מספר אפשרויות: - לקחת שמאי מטעמך על מנת שיתן חוות דעת נגדית. - באם חוות הדעת הנגדית לא תתקבל, באפשרותך להגיש תביעה בתביעות קטנות. - אם תזכי במשפט ישולמו לך הוצאות כולל שכר טרחה של השמאי. * המידע הינו כללי , ניתן בהסתמך על הנתונים שנמסרו לנו ואינו תחליף לייעוץ משפטי
רועי שלום. לא ברור איזה ביטוח יש לך מקיף, צד ג', חובה. ישנה הלכה מבית מדרשו של משרדנו שאומרת כי חברת הביטוח כן תשלם במקרים כאלה תשלום יחסי. אנא פנה למשרדנו בטלפון: 03-6252444
אורי שלום. פוליסת הביטוח מאפשרת לחברת הביטוח ברכב חדש עד שנתיים לתקן בחלפים חדשים אך לא מקוריים . בפועל זה אכן קורה למעט אם מדובר ברכב שאינו שכיח. בפניך שתי הצעות והבדל משמעותי בפרמיה. עליך לקבל החלטה באיזה טיב של מוצר אתה מעוניין. אגב, וזו הערה בלבד, לא בטוח שחלף חדש ולא מקורי הוא פחות טוב. לעיתים אף אותו בית חרושת מייצר את החלפים ועל אחד מטביע את חותמת היצרן ועל האחר החלף "הלא מקורי" לא מטביע כלום. * המידע הינו כללי , ניתן בהסתמך על הנתונים שנמסרו לנו ואינו תחליף לייעוץ משפטי
חוק חוזה הביטוח קובע בסעיף 27: המועד לתשלום תגמולי הביטוח תגמולי הביטוח ישולמו תוך 30 ימים מהיום שהיו בידי המבטח המידע והמסמכים הדרושים לבירור חבותו, אולם תגמולי ביטוח שאינם שנויים במחלוקת בתום לב ישולמו תוך 30 ימים מהיום שנמסרה למבטח תביעה לפי סעיף 23(א), והם ניתנים לתביעה בנפרד מיתר התגמולים. מכאן שמרגע שיש בידי חברת הביטוח את כל המסמכים לבירור חבותה, היא חייבת בתשלום תוך 30 יום * המידע הינו כללי , ניתן בהסתמך על הנתונים שנמסרו לנו ואינו תחליף לייעוץ משפטי
גיא שלום. לא ברור מה הטענה נגד חברת הביטוח? בתביעות קטנות אין ייצוג משפטי . אם חברת הביטוח שילמה בסופו של דבר, לא ברור מה הנזק שנגרם לשואל? * המידע הינו כללי , ניתן בהסתמך על הנתונים שנמסרו לנו ואינו תחליף לייעוץ משפט
במידה והשואל רכש ביטוח מקיף לרכב יש כיסוי לאירוע כפי שתואר. * המידע הינו כללי , ניתן בהסתמך על הנתונים שנמסרו לנו ואינו תחליף לייעוץ משפט
משה שלום. ברמת העיקרון זו היא סוגיה שיש להפנות ללוי יצחק עורך המחירון. מבחינה ביטוחית נראה כי הרכב עלה לכביש במרץ 2009. * המידע הינו כללי , ניתן בהסתמך על הנתונים שנמסרו לנו ואינו תחליף לייעוץ משפט
משה שלום. פוליסת ביטוח האופנוע אינה פוליסה תקנית כך שכל חברה רשאית לקבוע את תנאי הפוליסה. לא ציינת בשאלה מאיזה שנת ייצור האופנוע? זכותך לפנות לשמאי פרטי ולהיוועץ עימו לגבי ההפחתה בגין הבלאי. * המידע הינו כללי , ניתן בהסתמך על הנתונים שנמסרו לנו ואינו תחליף לייעוץ משפטי
כרמלה שלום. אין שום הוראה בפוליסה התקנית המחייבת שרישיון הרכב יהיה בתוקף.
חברת הביטוח אינה יכולה לדחות את תביעת המבוטח בגין הסיבה שלרכב אין טסט. היא יכולה לנסות ליחס למבוטח רשלנות רבתי.(לדוגמא אם תוכיח קשר סיבתי בין קרות התאונה לאי ביצוע טסט. התאונה ארעה בשל כך שלרכב לא היו ברקסים תקינים), ברור שככל שעובר זמן רב יותר בו הרכב נע ללא טסט תתחזק טענתה של חברת הביטוח. * המידע הינו כללי , ניתן בהסתמך על הנתונים שנמסרו לנו ואינו תחליף לייעוץ משפטי
לימור שלום. כל האירוע כפי שמתואר צריך להיות מטופל ע"י חברת הביטוח שביטחה את הרכב שנטען כי פגע בהולכת הרגל. עליך להפנות בדחיפות את המכתב שקיבל מהולכת הרגל לחברת הביטוח (בהנחה כמובן שקיימת תעודת חובה משולמת לרכב שנטען כי פגע בהולכת הרגל). חברת הביטוח אמורה למנות עורך דין מטעמה שייצג אותה ואת השואל. * המידע הינו כללי , ניתן בהסתמך על הנתונים שנמסרו לנו ואינו תחליף לייעוץ משפטי
ציון שלום. לפי סעיפים 1 , 11 לחוק חוזה הביטוח על המבטח, קרי חברת הביטוח לשלם את הנזק. חוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981* פרק א': הוראות לכל סוגי הביטוח סימן א': חוזה הביטוח מהותו של חוזה ביטוח 1. חוזה ביטוח הוא חוזה בין מבטח לבין מבוטח המחייב את המבטח, תמורת דמי ביטוח, לשלם, בקרות מקרה הביטוח, תגמולי ביטוח למוטב. סימן ב': המוטב מיהו מוטב 11. (א) המבוטח הוא גם המוטב אם לא נקבע מוטב זולתו. (ב) קביעת מוטב תהיה בדרך המאפשרת זיהויו. (ג) כל עוד לא קרה מקרה הביטוח רשאי המבוטח, בהודעה בכתב למבטח, לקבוע מוטב זולתו, ורשאי הוא לבטל את הקביעה ולקבוע מוטב אחר; אולם הקביעה תהיה בלתי חוזרת אם נקבע כך בחוזה או בהודעה בכתב מאת המבוטח למבטח. (ד) קביעת המוטב יכול שתהיה לגבי חלק בלבד מתגמולי הביטוח. * המידע הינו כללי , ניתן בהסתמך על הנתונים שנמסרו לנו ואינו תחליף לייעוץ משפטי
לדן שלום. לא ברורות הנסיבות של המקרה. לא ברור איזה פרטים אישיים מבוקשים. בכל מקרה באירוע תאונתי יש להחליף פרטים בין הצדדים בין השאר פרטי הפוליסה ופרטים אישיים, כתובת, עודת זהות וכדומה. * המידע הינו כללי , ניתן בהסתמך על הנתונים שנמסרו לנו ואינו תחליף לייעוץ משפטי
עמליה שלום. שרידי הרכב הועברו למגרש רכבים לאחר תאונה. בעל המגרש הוא שצריך לשל בגין השרידים. לגבי תביעת תעודת החובה, נהוג לסיים תיק בשטרות סילוק שמשמעותם סיום התביעה. באם לא נגרם לכם כל נזק נוסף, כולל נזקי גוף אתם יכולים לחתום על השטרות, אם לדעתכם יתכן ויהיה נזק עתידי (גוף) מומלץ לא לחתום ולפנות לעורך דין. * המידע הינו כללי , ניתן בהסתמך על הנתונים שנמסרו לנו ואינו תחליף לייעוץ משפטי
גרשון שלום. בעיקרון ניתן להקפיא את הביטוח עד תום שנת הביטוח. במידה ועד תום השנה לא מבצעים החלפת רכב בפוליסה מוחזרת הפרמיה היחסית מיום ההקפאה. * המידע הינו כללי , ניתן בהסתמך על הנתונים שנמסרו לנו ואינו תחליף לייעוץ משפטי
חנה שלום. גובה ההשתתפות העצמית כפופה לאמור ב"רשימה" (דף פרטי הביטוח), לגבי כל תביעה ובהתאם לסוג הנזק שנגרם. יחד עם זאת, תקנה 3א' לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), תשמ"ו-1986, קובעת תקרה בגין השתתפות עצמית לנזק של ירידת ערך (ההשתתפות העצמית הבסיסית) – אשר לא תעלה על שיעור של 1.5% מסכום הביטוח, כמפורט ב"רשימה", אלא אם חתם המבוטח על נספח ירידת ערך. פרט לכך, אין הוראות נוספות כלשהן על פי דין לגבי גובה ההשתתפות העצמית, והאמור בפוליסה הוא הקובע.
בן שלום. אם הוצג בפני הרוכש מצג שגוי, במהלך המשא ומתן שקדם לרכישת הרכב, אזי ניתן לדרוש את ביטול העיסקה מכוח דיני החוזים הכלליים [סעיפים 14 ו-15 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, בדבר טעות במהלך התקשרות הצדדים, או הטעיית אחד הצדדים את הצד האחר, בהתאמה], ובשים לב שלא מדובר בטעות בכדאיות העיסקה (לרבות טעות בכדאיות העיסקה שהיא תוצאה של הטעיה (הבחינה האם מדובר בטעות שמקורה ב"כדאיות העיסקה", נעשית, על פי הפסיקה, בכפוף לנסיבות כל מקרה לגופו, ובהתאם לאינדיקציות שונות, כגון התמורה. אציין בשולי הדברים, כי קיים חוק המטיל על סוחרי רכב [חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), תשס"ח-2008] חובות גילוי נאות במסגרת מכירת רכב משומש, וביניהן העברת חוזה כתוב לרוכש, שבו יצויינו פרטי זיהוי הסוחר, פרטי זיהוי אודות בעל הרכב הקודם, פגיעות ידועות ברכב, קילומטראז', וסכום העיסקה. יודגש, כי חוק מכירת רכב משומש קובע סנקציה עונשית בגין אי גילוי כאמור, אך יודגש כי הוא אינו דן במסגרת היחסים שבין מוכר פרטי לבין הקונה. בנוסף, קובע החוק כי רוכש רכב משומש "...זכאי לקבל מכל מוסך שבו תוקן או טופל הרכב ומכל מבטח שביטח את הרכב, כל מידע שיש בידיהם על הרכב" (בפנייה כאמור מאת רוכש רכב משומש).
איריס שלום. על פי סעיף 27 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981, ככל שלא מתעוררת שאלה בדבר חבותה של חברת הביטוח לאירוע, ישולמו תגמולי הביטוח, שאינם שנויים במחלוקת (לדוגמא, סכום הביטוח על פי הפוליסה, במקרה של נזק "total loss", כאשר אין חולק לגבי שאלת האחריות לאירוע, או הנזקים הישירים שנגרמו למרכב הרכב, ותוקנו במוסך) בתוך 30 ימים ממועד הגשת הדרישה לתגמולי ביטוח, לראשונה. פרט לכך, תגמולי הביטוח (בין היתרה לאחר תשלום תגמולי הביטוח שאינם שנויים במחלוקת, ובין מלוא התגמולים, לפי העניין) ישולמו, על פי סעיף 27 הנ"ל, בתוך 30 ימים מקבלת כל המידע והמסמכים הנדרשים לצורך בירור חבותה של חברת הביטוח (למשל, תעודת רכישה, דו"ח שמאי, וכיו"ב), ובתוספת הפרשי הצמדה שיחושבו מתום 30 ימים ממועד הגשת הדרישה לתגמולי ביטוח, לראשונה (סעיף 28 לאותו חוק). על פי הוראות חוזר ביטוח אלמנטרי 1993/3 "תשלום תביעות שאינן שנויות במחלוקת", מיום 13.09.1993, תגמולי הביטוח שאינם שנויים במחלוקת, שחובה לשלמם בתוך 30 ימים כאמור, הינה בגין הנזקים הישירים שנגרמו למבוטח, הואיל ואין קושי מיוחד לאמוד אותם ולשלמם. כן מוסיף החוזר, כי אם הדרישה לתגמולי ביטוח כוללת גם דרישה לתגמולי ביטוח בגין נזקי ירידת ערך (הדורשים בירור מיוחד, ועל סמך נתונים מסויימים), אזי לא תהיה בדרישה כאמור כדי לעכב את תשלום תגמולי הביטוח בגין הנזקים הישירים (בתוך 30 הימים מקבלת דרישה לתשלום תגמולי ביטוח), ואף על חברת הביטוח להבהיר בכתב הסילוק (בגין תגמולי הביטוח שאינם שנויים במחלוקת), במפורש, כי אין בהודעת ויתור אגב תשלום תגמולי הביטוח בגין הנזקים הישירים, כדי לוותר על רכיבי התביעה השנויים במחלוקת (על פי רוב- נזקי ירידת ערך).
תומר שלום. בתביעות בגין נזקים, יש לתבוע את המזיק. אם תחליט חברת הביטוח לקחת את הייצוג עליה, אז תהא זו זכותה. דהיינו, לגבי השאלה הראשונה, מקובל לתבוע הן את חברת הביטוח (כי היא ה"כיס העמוק", שממנה יקל על התובע לגבות את הכספים שייפסקו לו בבית המשפט), והן את הנהג – המזיק עצמו (למשל במקרה שחברת הביטוח תתנער מאחריות לאירוע, או אם הנזקים אינם עולים על גובה ההשתתפות העצמית של המבוטח). אפשר לצרף את דו"ח השמאי לכתב התביעה, במטרה לתמוך את טענות התביעה בדבר גובה הנזק, ואז לא מדובר בחוות דעת, כך שאין משמעות לחקור את השמאי, והדו"ח מהווה מסמך בלבד. לחלופין, אם יש לתובע דו"ח שמאי, שערוך בפורמט של חוות דעת (על פי סעיף 24 לפקודת הראיות), אזי ניתן להשתמש בו כראיה מטעם התובע. כמובן, שאם תוגש חוות דעת והנתבעים יבקשו לחקור את השמאי על חוות דעתו, תהא זו זכותם לזמנו לחקירה נגדית.
אילן שלום. יש לשים לב, כי אין כיום התייחסות בדין לגבי הזכויות בשרידי הרכב, ועל כן אלה נקבעים במישור היחסים שבין חברת הביטוח לבין המבוטח (בפרט, על פי לשון הפוליסה הספציפית שהופקה). יחד עם זאת, ככל שאין בפוליסה הוראה מפורשת, הואיל ובנזקי "total loss" הפוליסה למעשה "ממצה" את עצמה, והמבוטח מקבל את מלוא תגמולי הביטוח שבעדם שילם, עשויה להתעורר טענה כי בהשארת 'שרידי' הרכב בבעלות המבוטח, תוך קבלת תגמולי ביטוח מלאים על פי הפוליסה, תהיה משום "התעשרות" המבוטח על חשבון מקרה הביטוח (ככל שהפוליסה שותקת לגבי השארת השרידים אצל המבוטח), ככל שמדובר בשרידים של חלקים שהפוליסה הורחבה לגביהם, כמו רדיו-דיסק שהוסף לפוליסה, ובעת קרות מקרה הביטוח הם ייכללו בחישוב סך תגמולי הביטוח. אולם, אם ממילא הפוליסה אינה מפצה לגבי החלקים שאת שרידיהם מבקש המבוטח לקבל (רכיבים שלא הוספו לביטוח), אזי אין שום מניעה שהמבוטח יקבל אותם בטרם השבתת הרכב, בפירוקם על חשבונו. * יובהר, כי האמור לעיל אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.
חיים שלום. על הפחתות שווי הרכב לצורך חישוב תגמולי ביטוח במקרה של נזקי "total loss", חלות הוראות חוזר ביטוח 2000/12 "ביטוח רכב (רכוש)- תגמולי ביטוח במקרה של אובדן גמור", מיום 13.11.2000, הקובעות כי על חברת הביטוח לפרט, כבר במעמד החתימה על הצעת הביטוח וגם על בפוליסה עצמה (ב"דף פרטי הביטוח"), כיצד יחושבו תגמולי הביטוח במקרה כאמור. לפיכך, על חברת הביטוח לציין לפי איזה מחירון יחושב שווי הרכב בקרות מקרה הביטוח, וכיצד יזוהה הרכב במחירון (על פי רוב, מחירון 'לוי יצחק', בהתאם לקוד רכב שיצוין בפוליסה). כמו כן, חובה לפרט הן בשלב הצעת הביטוח והן בפוליסה, מהם כל הפרמטרים המיוחדים, על פי המחירון הרלוונטי, שעשויים להשפיע על ערך הרכב לצורך חישוב תגמולי הביטוח במקרה אבדן גמור, או לחלופין הפניה למחירון, לגבי הפרמטרים הרלוונטיים. בנוסף על חברת הביטוח לכלול הסבר מפורט, בכתב ובמודגש, בדבר משמעות אותם פרמטרים על אופן חישוב תגמולי הביטוח, תוך ציון 2 "דוגמאות שכיחות" לפחות. לצד אי מילוי חובת המבטח כאמור, מטיל החוזר סנקציה, בדמות המבטח בתגמולי ביטוח, לפי ערך הרכב הבסיסי המקובל אצל אותה חברת ביטוח או לפי מחירון מקובל בשוק, אך ללא התחשבות בפרמטרים שלא צוינו, לצורך הפחתת גובה תגמולי הביטוח. בנוסף לחובת חברת הביטוח בשלב כריתת הפוליסה כאמור לעיל, מורה החוזר כי בקרות מקרה הביטוח, על חברת הביטוח להעביר למבוטח פירוט מלא של אופן חישוב תגמולי הביטוח בהתאם למחירון, תוך כדי נימוק לגבי כל הפחתה/הוספה מעבר לשיעורים המנויים במחירון (קרי- נימוק מדוע נעשתה הפחתה גבוהה משיעור ההפחתה המינימאלי המצוין במחירון לגבי אותו פרמטר, ולחלופין מדוע ההוספה לערך לא נעשתה לפי השיעור המקסימלי המצוין במחירון לגבי אותו פרמטר), ביחס לכל פרמטר שצוין על ידי חברת הביטוח כאמור. יודגש, כי אין אפשרות על פי החוזר, לבצע הפחתות "כלליות", אלא בהתאם לפרמטרים, על פי הכללים המפורטים לעיל (ציונם במפורש או הפניה אליהם, 2 הדגמות של מקרים שכיחים, וכן פירוט מדויק לגבי הפרמטרים, בעת חישוב תגמולי הביטוח לאחר קרות מקרה הביטוח מסוג אבדן גמור של הרכב). * יובהר, כי האמור לעיל אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.
דני שלום. הואיל והרכב נקנה מ'עוסק', כמשמעות חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), תשס"ח-2008 (עיסוקו של הסוכן לפי נתוני השאלה, הוא במכירת כלי רכב משומשים), אזי על פי סעיף 4 לאותו חוק, על הסוכן לפרט לרוכש, בכתב ובמדויק, בין היתר פרטים לגבי מספר בעלים קודמים, פרטים מזהים אודות בעל הרכב הקודם, ואם היה הבעלים הקודם תאגיד, אז גם פרטים אודות התאגיד (סוג התאגיד, מענו, מספר רישום). כמו כן, על פי סעיף 2 לחוק זכאי הרוכש לקבל מכל מוסך, שבו טופל הרכב, ומכל חברת ביטוח שביטחה את הרכב, "כל מידע שיש בידיהם על הרכב". פרט לאמור לעיל, אין למיטב ידיעתי הוראות נוספות, המקנות לרוכש רכב משומש זכויות נוספות או מכל גוף אחר. כמובן, שאם הסוכן הינו מטעם חברת החכירה, אזי החובות שמכוח סעיף 2 לחוק תחולנה, במלואן, גם על החברה. לגבי השאלה על מי החובה להמציא אישור נהג יחיד או לסתור כאמור, חובתה של חברת הביטוח, על פי חוזר ביטוח 2000/12 "ביטוח רכב (רכוש)- תגמולי ביטוח במקרה של אובדן גמור", מיום 13.11.2000, מתמצה בכך שתגלה למבוטח, כבר בשלב הצעת הביטוח, מהם כל הקריטריונים להפחתת תגמולי הביטוח במצב של אבדן גמור על פי מחירון הרכב, ולחלופין תפנה את המבוטח לקריטריונים כאמור, כפי שהם מופיעים במחירון. יחד עם זאת, אין כל הוראה המחייבת את חברת הביטוח להשיג אישורים כלשהם לגבי קיום המצב המתאים לאיזה מהקריטריונים הנ"ל. בנוסף יש לשים לב לחובתו של המבוטח, לפי סעיף 23(ב) לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981, לעשות את כל שביכולתו כדי לסייע לחברת הביטוח לברר את חבותה לפי הפוליסה, לרבות באמצעות מסירת והשגת מסמכים רלוונטיים (וכלשון הסעיף- "על המבוטח או על המוטב, לפי הענין, למסור למבטח, תוך זמן סביר לאחר שנדרש לכך, את המידע והמסמכים הדרושים לבירור החבות, ואם אינם ברשותו, עליו לעזור למבטח, ככל שיוכל, להשיגם").
בטי שלום. הואיל וכבר ניתן פסק דין, וככל שלא נשלחה (או אם נשלחה ונדחתה) הודעת צד ג' כנגד המעסיק, אזי אין בשלב זה דרך לפתוח את ההליך המקורי מול חברת הביטוח מחדש. יחד עם זאת, בכפוף למועדים הרלוונטיים להגשת ערעור, ניתן לפנות לבית המשפט שלערעור, תוך בקשה לצירוף המעסיק כמשיב, על אף שלא היה בעל דין בהליך הראשון, בהתאם להוראות תקנה 425 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (אולם, בעניין זה נתון שיקול הדעת לבית המשפט שלערעור, האם להתיר צירוף משיב שלא היה בעל דין בערכאה הקודמת). לצורך ההמחשה, ניתן לפנות לפסק הדין שניתן בבש"א 1012/02 (מחוזי ת"א) המועצה הישראלית לצרכנות ואח' נ' בועז יפעת ואח', ניתן ביום 25.05.2005, שם ציין בית המשפט, בשולי הדברים (ובנסיבות אחרות), כי תכליתה של תקנה 425 הנ"ל, הינה "היא לאפשר הרחבת מעגל המתדיינים בשלב הערעור ולצרף אליו צדדים, שעניינם נוגע לסלע המחלוקת ואשר לא נזדמנו לפני בית המשפט בשלבי הדיון הקודמים".
דפנה שלום. חברות ההשכרה מחויבות על פי הנחיות המפקח על התעבורה (), ועל פי צו המפקח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת, והשכרת רכב), תשמ"ה-1985, לבטח את כלי הרכב שברשותה בביטוח נזקי צד ג' (רכוש), כאשר הפרת החובה הנ"ל חושפת אותה לתביעות משפטיות, כדוגמת המקרה שנדון בעניין אלימלך המוזכר להלן. בפסק דין בת"ק 3403/07 (י-ם) הדס איתן נ' אלמליח מיכאל ואח', ניתן ביום 22.1.08, הוגשה תביעה בגין נזקי רכוש, שנגרמו על ידי רכב בבעלות חברת ההשכרה הנתבעת, אשר לא היה מבוטח כנדרש. בית המשפט פסק, שבהתאם לחובתה כאמור של חברת ההשכרה לבטח את כלי הרכב שברשותה, ניתן לראות את חברת ההשכרה כמבטחת בפועל של שוכר הרכב להבטחת פיצוי הצד השלישי, מבלי שהניזוק יהיה מעורב ביחסים שבין חברת ההשכרה לבין הנהג השוכר-הפוגע. בהתאם פסק בית המשפט בעניין אלימלך הנ"ל, כי נוצרת יריבות ישירה בין הניזוק לבין חברת ההשכרה, מכח סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א- 1981. כמובן, שככל שהרכב שבבעלות חברת ההשכרה (או צי הרכבים כקבוצה) כן בוטח בביטוח צד ג' כאמור לעיל אצל חברת ביטוח, אזי נוצרת מכח סעיף 68 הנ"ל, יריבות ישירה בין הניזוק לבין חברת הביטוח. לגבי השאלה השנייה, סעיף ההגנה המשפטית, ככל שקיים בפוליסה, מתייחס לייצוג בהליכים המתנהלים נגד המבוטח (בגין תביעת צד ג' המוגשת כנגדו), על פי התוספת לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), תשמ"ו-1986 ("הפוליסה התקנית"), ואינו מקנה שיפוי בגין הוצאות שכ"ט בכל תביעת נזקי רכוש שנגרמה למבוטח (הואיל ובמצב זה ממילא אין תביעה לפי הפוליסה של התובע). * יובהר, כי כל האמור לעיל אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בו כדי להיות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.
דינה שלום. תקרת הפיצויים שניתן לתבוע ממבטח המשאית, תלוי בסכום הביטוח בפרק צד ג' של בעל המשאית (ככל שנרכש ביטוח כאמור). בנוסף, אם מדובר במנוף ניתק (שאינו חלק אינטגראלי מהמשאית), אזי יש מקום לבדוק אם יש למנוף ביטוח צד ג' נפרד. במידה ויתקבל פיצוי מחברת הביטוח של המשאית, שהוא נמוך מסך הנזק שנגרם לרכב, ניתן יהיה להפעיל את הביטוח המקיף של בעל הרכב ו/או לתבוע את בעל המשאית, בגובה ההפרש, בנזיקין (בכפוף לכך שבמסגרת תשלום הפיצויים ממבטח המשאית לא ייחתם כתב סילוק תביעות גורף, שימנע הגשת תביעה כנגד המבוטח). או אז, חישוב הפיצויים ייעשה על פי עקרונות דיני הנזיקין ("השבת המצב לקדמותו"), וכל אחד מהצדדים יהיה רשאי להביא חוות דעת מומחה מטעמו לגבי שווי הרכב במועד התאונה (חוות דעת שמאי, אשר ייתכן ויביא בחשבון גורמי הפחתה מקובלים, כגון בעלות קודמת שאינה פרטית). כמו כן, בתביעת נזיקין, ייתכן ותועלה טענת הגנה של "אשם תורם" או "הסתכנות מרצון" לגבי מקום חניית הרכב, אשר תרמה לסיכון לקרות התאונה. * יובהר, כי כל האמור לעיל אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.
רפי שלום. כעיקרון, הואיל וביטוח רכב (רכוש) עובד על בסיס שיטת ה"מקל והגזר" ("בונוס מאלוס"- הנחה בגין העדר תביעות ב-3 השנים האחרונות, לעומת הגדלת הפרמיה בגין תביעת ביטוח), ניתן לתבוע את אבדן הנחת העדר התביעות שנגרמה, וכן את שיעור הגדלת הפרמיה שתחוב בה בעת חידוש הפוליסה בתום תקופת הביטוח, בשל תביעת הביטוח במקיף (התביעה הישירה), וכן ניתן לתבוע את גובה ההשתתפות העצמית. הואיל ועל פי רוב מדובר בסכומים נמוכים יחסית (מתחת ל-32,100 ₪), ניתן לתבוע כאמור במסגרת תביעות קטנות (באגרה מופחתת של 1% ומינימום כ-124 ₪).
ארז שלום. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), תשמ"ו-1986 ("הפוליסה התקנית") אינן קובעות חובת פיצוי בגובה החזר אגרת הרישוי ששולמה במקרה של אבדן גמור, ולכן רק אם נוסח הפוליסה הספציפית קובעת כיסוי כאמור, אזי תהא חברת הביטוח חייבת להשיב את אגרת הרישוי, על פי תנאי הפוליסה. במקרה ביטוח מסוג אבדן גמור (רכב יוכרז כרכב באבדן גמור, אם שיעור הנזק הישיר שנגרם לו הוא לפחות 60%, או אם הרכב מיועד לפירוק בלבד, או אם הרכב נגנב ולא נמצא תוך 30 ימים) או אבדן גמור להלכה (בשונה מהתנאים לאבדן גמור, מדובר במקרה בו חברת הביטוח מציעה למבוטח את שווי הרכב כאילו היה באבדן גמור, אך ניתן להסתפק בשיעור נזק שלפחות 50% לפי קביעת שמאי), אין לנכות השתתפות עצמית מסך תגמולי הביטוח. בכל מקרה, חישוב תגמולי הביטוח באבדן גמור ייעשה בכפוף להפחתות לפי הגורמים המשתנים המפורטים בפוליסה עצמה, או לפי הפניה למחירון רכב (על פי רוב, למחירון כלי רכב משומשים של השמאי לוי יצחק, או אז יש להראות 2 דוגמאות מספריות ליישום חישוב ההפחתות מערך הרכב [חוזר ביטוח 2000/12 "ביטוח רכב (רכוש)- תגמולי ביטוח במקרה של אובדן גמור", מיום 13.11.2000]. על פי רוב, תגמולי הביטוח משולמים כנגד חתימת המבוטח על טופס ויתור תביעות עתידיות (המכונה גם כתב סילוק / כתב שחרור), בו מפורטים הרכיבים מהם חושבו תגמולי הביטוח, והמשמעות היא שבחתימתו משחרר המבוטח את חברת הביטוח מכל תביעה שהיא בעתיד, הנובעת מאותה מסכת עובדות. ככלל, אין מניעה כי המבוטח יחתום על כתב שחרור כאמור, כנגד קבלת תגמולי הביטוח, בשים לב שהכתב מנוסח בצורה מאוזנת ואינו כולל תנאים גורפים, וכי אין בו התחייבות כלשהי של התובע להחזיר סכומים מעבר לתגמולי הביטוח המשולמים לו, וכי אם טרם שולמו תגמולי הביטוח, אזי שהצהרת המבוטח בכתב השחרור תהא מותנית בקבלת תגמולי הביטוח (תנאים אלה הם על פי חוזר ביטוח 2005/1/37 "הוראות בדבר טפסי קבלה ושחרור).
דפנה שלום. במצב הדברים המתואר בשאלת ההמשך, נראה שקיימת עילת תביעה הן כנגד הנהג בפועל והן כנגד השוכר (שהרשה לנהג, שהיה ללא רשיון, לנהוג ברכב). אולם, לגבי תביעה כנגד חברת ההשכרה, ככל שזו מילאה אחר הוראות המפקח על התעבורה, וערכה פוליסת ביטוח רכב (צד ג'), לא ניתן להשיב באופן חד משמעי האם עומדת כנגדה עילת תביעה, ללא בחינה קפדנית של תניות הפוליסה שרכשה. יובהר, כי אם בעלת הרכב הניזוק בתאונה תחליט להגיש תביעה כנגד חברת ההשכרה, או להוסיף את חברת ההשכרה כנתבעת נוספת בתביעה כנגד הנהג הפוגע/השוכר, ובמהלך המשפט יוחלט על מחיקת התביעה כנגדה, אזי ייתכן ויושתו על התובעת הוצאות משפט לטובת חברת ההשכרה. לגבי השאלה השנייה, כפי שהשבתי בשאלה המקורית, סעיף הגנה משפטית לפי "הפוליסה התקנית" לביטוח רכב רכוש וצד ג' [התוספת לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), תשמ"ו-1986] מעניק למבוטח הגנה משפטית במקרה בו הוא נתבע מכוח הפוליסה, אך אינו בא לכסות תביעה של המבוטח כלפי כל צד ג' שהוא, ללא שהופעלה הפוליסה. * יובהר, כי כל האמור לעיל אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בו כדי להיות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.
שירה שלום. הואיל וביטוח רכב רכוש מורכב משני מרכיבים שונים, שניתן לרכוש בנפרד זה מזה (מקיף וצד ג'), אזי אם נגרם למבוטח נזק אישי, ללא שהיה מבוטח בביטוח מקיף (פרק א' ל"פוליסה התקנית לרכב פרטי ומסחרי עד 4 טון"), הפוליסה אינה חלה.
שלום. אין צורך לחשב ולכלול בכתב תביעה את גובה הריבית המיוחדת לפי סעיף 28א' לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 ("ריבית עונשית"), ומספיק לציין כי היא נתבעת. בכל מקרה, לצורך החישוב, ניתן להעזר במחשבונים המצויים במאגרים המשפטיים המקוונים השונים, בשורת "ריבית והצמדה לפני מתן פסק דין" (או נוסח דומה לזה).
ולרי שלום. ככל שהשמאי שערך את חוות הדעת, היה מטעם חברת הביטוח (של הרכב הפוגע), אזי על פי חוזר ביטוח 2007-1-8 "שמאות ביטוח רכב (רכוש וצד ג')", מיום 29.04.2007, אשר חל גם על תביעות צדדי ג', על חברת הביטוח לשאת במלוא שכ"ט השמאי. לגבי מסירת מידע בדבר מהלך הטיפול בתביעה, מורה חוזר גופים מוסדיים 2011-9-5 "בירור ויישוב תביעות וטיפול בפניות הציבור", מיום 28.03.2011 (להלן: "חוזר יישוב תביעות"), כי משנמסרה לחברת הביטוח דרישה לתגמולי ביטוח (המכונה גם 'תביעה'), עליה להודיע מיידית על כך שקיבלה את הדרישה, ואם מצאה חברת הביטוח שדרושים לה מסמכים נוספים, אזי תודיע על כך לתובע בתוך 14 ימי עסקים. עם קבלת כל המסמכים שדרשה, עומדים לחברת הביטוח 30 ימים להודיע את עמדתה – אם היא מקבלת את התביעה, כולה או חלקה, ואז תציע לתובע הצעת פשרה, או אם דרוש לה זמן נוסף לבירור התביעה, או אז תעדכן את התובע בכל 90 ימים. חוזר יישוב תביעות נכנס לתוקף ביום 01.06.2011, ולגבי תביעות שהוגשו לפני מועד זה, היו בתוקף הוראות דומות, ובאותם מועדים, מכוח חוזר גופים מוסדיים 2009-9-18 "בירור ויישוב תביעות וטיפול בפניות הציבור", מיום 31.08.2009, אשר היה בתוקף מיום 01.01.2011, ועד כניסת חוזר יישוב תביעות החדש לתוקף. כמו כן, משמדובר בתביעת צד ג' לפי ביטוח אחריות (ביטוח צד ג' לרכב – רכוש), אזי על פי סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981, חברת הביטוח בכל מקרה לא תשלם תגמולי ביטוח לתובע, אלא בחלוף 30 ימים, ולאחר שיודיע על התביעה למבוטח, וזה לא התנגד שחברת הביטוח תשלם לתובע בגין נזקיו. בכל עניין, ניתן לפנות למחלקת תביעות בחברת הביטוח הרלוונטית, ועל פי מספר תביעה לקבל נתונים בתיק. בנוסף, ניתן לפנות למחלקת פניות הציבור באגף הפיקוח על שוק ההון, ביטוח וחסכון (המפקח על הביטוח), במטרה להגיש תלונה על כל חברת ביטוח / סוכן ביטוח ו/או לדרוש מהמפקח שיברר את התנהלותו בנושא מסוים, דרך אתר האינטרנט, בכתובת:
לורדאן שלום. לצערנו, ללא עיון בנוסח הפוליסות, לא ניתן להשיב לשאלות באופן מדויק. אולם, במקרים רבים מופיע בפוליסה נוסח כגון: "הנהג היחיד ברכב יהיה זה ששמו מופיע במפרט...", או אז לא יהיה כיסוי ביטוחי בגין שימוש ברכב על ידי אדם פרט לאותו נהג. * יובהר, כי האמור לעיל, אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.
מוטי שלום. חובת הביטוח של חברות ההשכרה והליסינג, על פי חוזר משרד התחבורה מ-2001 ובהתאם לצו פיקוח על מצרכים ושירותים (הסעות סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), תשמ"ה-1985, לבטח את כלי הרכב שברשותה בביטוח צד ג' (רכוש), אולם אין חובה חוקית לבטח את כלי הרכב שברשות חברות ההשכרה בביטוח מקיף, הכולל כיסוי מפני גניבה. בהנחה שצי כלי הרכב של חברת ההשכרה מבוטחים בביטוח קולקטיב, ייתכן ויש מקום להגיע לפשרה עם חברת ההשכרה, באשר להפעלת הפוליסה ותשלום ההשתתפות העצמית על ידי המשתמש ברכב בפועל. יחד עם זאת, בנסיבות השאלה מומלץ לבחון היטב את תנאי הסכם ההשכרה (על פי הצו הנ"ל, חובה ללוות השכרת כלי רכב בהסכם בכתב, ובין היתר לציין בו את פרטי הכיסויים הביטוחיים הקיימים מעבר לביטוח החובה), וכן את תנאי הסכם העבודה שקיימים בין המשתמש ברכב לבין המעסיק, לגבי קבלת רכב עבודה והאחריות בגינו. * יובהר, כי האמור לעיל אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.
רוני שלום. התאור שמסרת אכן מתאים לקוד דגם 928443. בעניין התוספות לפרמיה יש לברר בחברת הביטוח.
כרמית שלום. במקרה של תאונה עצמית, חובת המבוטח לשאת בתשלום ההשתתפות העצמית שעל פי הפוליסה. אולם, אין כל הוראה בדין המחייבת את המבוטח לשאת, בנוסף להשתתפות העצמית, בתשלומים אחרים שעל חברת הביטוח לשאת בהם בעצמה. באופן ספציפי לגבי דרך חישוב הפיצויים (במקרה של נזק עצמי – על פי פרק א' ל"פוליסה התקנית"), וזאת כאשר בוחרת חברת הביטוח לפצות את המבוטח באופן של תיקון הרכב (על פי החלופות לדרכי הפיצוי, המנויות בסעיף 4 ל"פוליסה התקנית" – תשלום ערך הנזק או האבדן במזומן, החלפת הרכב או חלק ממנו, או תיקון הרכב, כפי שנעשה בענייננו, בהפנייה למוסך), מורה סעיף 5 לתוספת לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), תשמ"ו-1986 ("הפוליסה התקנית"), כי "תגמולי הביטוח שיגיעו למבוטח לפי פרק זה [- הפרק הדן בביטוח המקיף] יחושבו לפי שווי האבדן או הנזק לרכב ביום קרות מקרה הביטוח", וללא שישנה הוראה לגבי הפחתת המע"מ. יתירה מכך, במקרה של נזק שנגרם לרכב וניתן לתיקון במוסך, מורה סעיף 8 ל"פוליסה התקנית", כדלקמן: "אם תיקון הרכב יחייב החלפת המרכב או חלקים ממנו או פנס, יישא המבוטח במלוא עלות החלפה זו", וכן בכל מקרה נזק חלקי אחר (כאשר התיקון אינו מחייב החלפה של מרכב הרכב או חלק ממנו או פנס) "החליף המבטח את החלק שאבד או ניזק יוחלף החלק שאבד או ניזק בחלק הדומה לו בתכונותיו ובתאורו בצרוף הוצאות ההתקנה". אדגיש, כי במסמך שפורסם על ידי אגף הפיקוח על הביטוח [שה. 2008-17087 "תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), תשמ"ו-1986 – טיוטה", מיום 02.09.2008], הוצע לתקן את ה"פוליסה התקנית", בין היתר כך שבסעיף 5 שבה יובהר, במפורש, כי הפיצויים במקרה של נזק עצמי "יהיו בצרוף מס ערך מוסף, למעט עוסק הזכאי לנכות מס תשומות". ברם, ההצעה טרם נכנסה לתוקף, ובשלב זה אין הוראה מפורשת כאמור. יחד עם זאת, התיקון המוצע לסעיף 5 ל"פוליסה התקנית" מעיד, לדעתנו, על מדיניות אגף הפיקוח על הביטוח, שלא לאפשר לחברות הביטוח לדרוש ממבוטחיהן לשאת בתשלומי המע"מ, משנמצא כי דרישות מסוג זה חוזרות ועולות מעת לעת, אך אין בנוסחן של התקנות וסעיפי "הפוליסה התקנית" כיום, כדי להטיל את חובת המע"מ על המבוטח.
ויקטור שלום. גובה הפרמיה נקבע בהצעת הביטוח, וכל סטייה מהאמור בהצעה עשויה להיחשב כהפרת חוזה הביטוח, המקנה למבוטח סעדים מכוח דיני החוזים הכלליים (כגון אכיפה על הצד המפר לקיים את החוזה כלשונו, ביטול החוזה, השבה של סכומים שנגבו שלא על פי הסכמות הצדדים, פיצויים בגין הפרת החוזה, וסעד של ביטול החוזה והשבה של סכומים שהועברו בין הצדדים מכוחו). כן אציין, כי על פי סעיף 33(א) לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח"), סוכן הביטוח משמש כשלוחה של חברת הביטוח לכל עניין המו"מ לקראת כריתת חוזה הביטוח, ומשכך התחייבויות שנוטל הסוכן בשם חברת הביטוח, תחייב אותה לכל דבר ועניין. בהקשר זה, כבר קבע בית המשפט העליון, כי חובת הפיקוח על פעולת הסוכן מוטלת על חברת הביטוח ולא על המבוטח, וכן כי מצגים והתחייבויות שהציג והתחייב בהן כלפי המבוטח, תחייבנה את חברת הביטוח, באופן שהמבוטח לא ייפגע, כהוא זה, מטעותו ו/או רשלנותו של הסוכן (הבאה לידי ביטוי, למשל, בחריגה מההרשאה שניתנה לו – כגון, התחייבות לפרמיה נמוכה יותר מזו שחברת הביטוח הסכימה להתקשר בה), בכל הנוגע למו"מ להתקשרות בביטוח [ע"א 702/89 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' נועם אורים, פ"ד מה(2) 811]. כך ניתן לטעון, כי אם המבוטח התקשר בהצעת ביטוח בסכום מסוים, ואף אם התקשר כאמור באמצעות סיכום עם סוכן הביטוח, אזי כל עוד הפוליסה בתוקף, על חברת הביטוח לכבד את ההסכם, ולהעניק למבוטח כיסוי ביטוחי בפרמיה עליה סוכם עם הסוכן, ואם הפוליסה טרם נכנסה לתוקף ניתן לדרוש את ביטול חוזה הביטוח, והשבת כל סכום שכבר שולם. לגבי השאלה בדבר ביטול חוזה הביטוח, קובע סעיף 10 לחוק חוזה הביטוח, כי כל צד רשאי לבטל את הפוליסה, בהודעה שתישלח לצד השני, בכתב, והביטול ייכנס לתוקף כעבור 15 ימים מהיום בו נמסרה הודעת הביטול. השבת החלק היחסי מדמי הביטוח ששולמו, בשל ביטול הפוליסה, כפופה להוראות הפוליסה (ולגבי ביטוחי רכב חובה / רכוש וצד ג', קיימות תקנות של "פוליסות תקניות", ובהן מפורט אופן חישוב ההשבה, בהתאם למועד הביטול). * יובהר, כי האמור לעיל אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.
עופרי שלום. העובדות הן כדלקמן: 1. האשמה היא בנהג בכרב הפוגע, החוק דורש שמירת מרחק. 2. גובה הנזק צריך היקבע ע"י שמאי רכב בעל הרישיון.
אולגה שלום. עלייך לפנות לסוכן ביטוח. המלצתנו לערוך סקר שוק בכדי לקבל את ההצעה הטובה ביותר.
שלום. אכן תשלום סכום הביטוח לאחר גניבה מהווה מיצוי הביטוח.
שמואל שלום. בהלכת שוקרון בה היה מעורב משרדנו נקבע שמדובר בהחמרה בסיכון (נהיגת הנהג שאינו מורשה). כל עוד לא היתה כוונת מרמה מצד המבוטח ומבטח סביר אחר היה מבטח את הנהג, אזי חברת הביטוח מחוייבת לפצות פיצוי מופחת. * המידע הינו כללי , ניתן בהסתמך על הנתונים שנמסרו לנו ואינו תחליף לייעוץ משפטי
לירון שלום. במקרה המתואר בהנחה שאין עדים מדובר בגרסא מול גרסא. באפשרותך לתבוע את המבטח שלך ככל שיש לך ביטוח מקיף לרכב. את ההפסדים שנגרמו לך עקב תביעת הפוליסה שלך או במקרה בו אינך מבוטחת את כל הנזק יש באפשרותך לתבוע בבית משפט לתביעות קטנות. במשפט בוחר השופט למי להאמין לפי נסיונו הרב והנסיבות המוצגות בפניו. * המידע הינו כללי , ניתן בהסתמך על הנתונים שנמסרו לנו ואינו תחליף לייעוץ משפטי
נזק שנגרם לצד ג' ע"י מי שנהג ברכב ללא רשות המבוטח אינו מכוסה. עפ"י נוסח הפוליסה התקנית: פרק ג': תנאים כלליים לכל פרקי הפוליסה 16. בני אדם הרשאים לנהוג ברכב בני אדם הרשאים לנהוג ברכב יהיו אחד או יותר מהמפורטים להלן, כפי שפורש במפרט, ובתנאי שהם בעלי רשיון נהיגה בר-תוקף בישראל לנהיגת כלי רכב מסוג הרכב, או שהיו בעלי רשיון כאמור בתאריך כלשהו במשך 24 חדשים שקדמו לנהיגה ברכב ולא נפסלו מלקבל או מלהחזיק רשיון כזה על פי הוראות חיקוק, פסק דין, החלטת בית משפט או רשות מוסמכת אחרת: (1) המבוטח; (2) אדם ששמו נקוב במפרט; (3) אדם הנוהג לפי הוראת המבוטח או ברשותו; (4) אדם הנמצא בשירות המבוטח ונוהג לפי הוראתו או ברשותו; (5) אדם הנוהג ברשות המבוטח ובלווית אדם מהמנויים בפסקאות (1) עד (4) לעיל; (6) אדם חסר רשיון נהיגה כמצוין בראש הסעיף, בתנאי שהוא מלווה בידי מורה נהיגה מוסמך בעל רשיון להוראת נהיגה או בעת מבחן נהיגה רשמי מטעם משרד התחבורה, בתנאי שהאדם מלווה בבוחן מטעם משרד התחבורה. ברור שחובת ההוכחה על התובע להוכיח שמי שנהג ברכב הוא המבוטח.
אין קשר בין טסט לרכב ובין כיסוי ביטוחי. פוליסת הרכב התקנית אינה דורשת זאת. * המידע הינו כללי, ניתן בהסתמך על הנתונים שנמסרו לנו ואינו תחליף לייעוץ משפטי.
מנתוני השאלה לא ברור האם מדובר בחברת ביטוח רגילה ואז מומלץ לפנות לסוכן הביטוח. לא ברור אם מדובר בנזק עצמי או תביעה לצד ג'. נשמח לענות לאחר קבלת הבהרות.
מנוי רכב חלופי כפוף לכתב שרות. עליך לעיין בתנאי ההסכם כפי שמפורטים בכתב השרות. את כתב השרות היית אמור לקבל בצמוד לפוליסה.

הצעתנו לשואל לענות לפי מיטב ידיעתו. לך כרוכש הרכב ידוע מה עבר עליו מיום שהרכב נמצא ברשותך. אין לך שליטה על מה שאירע או עבר על הרכב כשהיה בחזקת אחרים. תיקוני פח וצבע אינם בקטגוריה של תאונה "קשה" אך יש להם משקל לנושא ירידת ערך. נניח שלרכב חדש צבעו כנף קדמית ומכסה מנוע, לרכב זה ישנה ירידת ערך אם כי לא גדולה. רכב ליסינג לפי מחירון הרכב של לוי יצחק שווה פחות מרכב פרטי וגם זאת לפי פרמטרים שונים כגון כמה נהגים נהגו ברכב? אם נהג ברכב נהג אחד אזי ירידת הערך הינה פחותה. אין משמעות מבחינת אחוז ירידת הערך לעובדה שמדובר ברכב ליסינג, מעבר לכך שערך הרכב הבסיסי יהיה נמוך יותר.

חוק חוזה הביטוח קובע בסעיף 27: 27. המועד לתשלום תגמולי הביטוח תגמולי הביטוח ישולמו תוך 30 ימים מהיום שהיו בידי המבטח המידע והמסמכים הדרושים לבירור חבותו, אולם תגמולי ביטוח שאינם שנויים במחלוקת בתום לב ישולמו תוך 30 ימים מהיום שנמסרה למבטח תביעה לפי סעיף 23(א), והם ניתנים לתביעה בנפרד מיתר התגמולים. מכאן שמרגע שיש בידי חברת הביטוח את כל המסמכים לבירור חבותה, היא חייבת בתשלום תוך 30 יום המידע הינו כללי, ניתן בהסתמך על הנתונים שנמסרו לנו ואינו תחליף לייעוץ משפטי.
בחוק חוזה הביטוח לא מצוינת חובה כזו. הדרישה לרשום את בעל הרכב כמבוטח מקורה בדרישה בזיקת ביטוח מהמשפט האנגלי. רצוי לרשום את בעל הרכב כמבוטח בתוספת ו/או המבוטח. במידה ולא עשויה חברת הביטוח להערים קשיים בעת התשלום. המידע הינו כללי, ניתן בהסתמך על הנתונים שנמסרו לנו ואינו תחליף לייעוץ משפטי.
ניתן לפנות למשטרת ישראל להגיש תלונה על אופן העמדת המשאית ולבקש לקבל את פרטי הבעלים. מי שפגע ברכב של חברך זה החבר בעצמו, הוא שנהג בחוסר זהירות ולא העריך נכון את הפנייה. גם במידה והמשאית הייתה חוסמת את המעבר היה עליו לוותר על אופציית הנסיעה בכיוון זה. המידע הינו כללי, ניתן בהסתמך על הנתונים שנמסרו לנו ואינו תחליף לייעוץ משפטי.
יוסף שלום. עליך לגשת למשטרה ולהתלונן על תאונת פגע וברח. המשטרה תזמן את בעל הרכב לחקירה. מעבר לכך שזוהי עבירה על פי חוקי התעבורה, המשטרה תמציא לך את הפרטים של הפוגע.
דניאל שלום. מתיאור המקרה עולה כי לא היית רשאי לנהוג ברכב על פי תנאי הפוליסה. בבואך להגיש תביעה תוטל עליך החובה להוכיח, כי ביקשת להיות מורשה לנהוג והטעות נעשתה על ידי חברת הביטוח. בבית המשפט אתה רשאי לדרוש גילוי מסמכים בין השאר את הקלטת השיחה. לגבי הנסיבות שבגינן התדרדר הרכב: אם מדובר בכשל של הרכב הרי שאין קשר מי נהג בו בפעם האחרונה ועל חברת הביטוח לשאת בנזק במידה וההתדרדרות נבעה כתוצאה מרשלנות הנהג האחרון (לדוגמא השאיר את הרכב בניוטרל וללא הנדברקס), אזי החבות של חברת הביטוח הינה מופחתת בהתאם להלכת שוקרון שבה נקבע כי נהיגת נהג שאינו מורשה היא החמרת הסיכון בלבד ולא פוטרת את המבטח מתשלום תגמולי ביטוח מופחתים. כל זאת בשני תנאים: 1. מבטח סביר אחר היה מבטח אותך. 2. לא הייתה כוונת מרמה. * המידע הינו כללי, ניתן בהסתמך על הנתונים שנמסרו לנו ואינו תחליף לייעוץ משפטי.
דורון שלום. במענה לשאלה ערך הרכב נקבע לפי ערכו ביום התאונה. *המידע הינו כללי , ניתן בהסתמך על הנתונים שנמסרו לנו ואינו תחליף לייעוץ משפטי

על פי חוק חוזה הביטוח: 26. ביטול הביטוח (א) המבוטח רשאי לבטל את הביטוח בכל עת שהיא לפני תום תקופת הביטוח, לפי שיקול דעתו, ובלבד שהודעה על כך תישלח למבטח בדואר רשום 21 ימים לפחות לפני התאריך שבו יתבטל הביטוח. במקרה כזה ישאיר המבטח לעצמו דמי ביטוח מחושבים לפי 10% מדמי הביטוח השנתיים, בעד כל חודש או חלק ממנו שבו היה הביטוח בתוקף ובנוסף לזה תוספת כוללת של 10% מדמי הביטוח השנתיים והיתרה תוחזר למבוטח. דהיינו חברת הביטוח מותירה בידה 10% מדמי הביטוח בעד כל חודש או חלקו ובנוסף עוד 10% גלובאלי. דוגמא: ביטול לאחר 3 חודשי ביטוח ועוד 10 ימים: בגין 3 חודשים-30% בגין 10 ימים-10% גלובאלי- 10% סה"כ יוותרו בידי חברת הביטוח 50%. * המידע הינו כללי, ניתן בהסתמך על הנתונים שנמסרו לנו ואינו תחליף לייעוץ משפטי.

ניתן לטפל באמצעות עורך דין, לגבי גובה שכר טרחה עליי לדעת פרטים נוספים. כמו כן ניתן להתקשר למשרד עורכי דין של ג'ון גבע בטלפון: 03-6252444 לבקש את גיל
דניאל שלום רב. לפי תאור השואל המקרה מורכב ורב פרטים. ממליץ לשואל לפנות אלינו לתיאום פגישה. בטלפון: 03-6252444 לא ניתן להשיב כלאחר יד.
על פניו נראה כי ירידת הערך שניתנה לרכב נמוכה. גם לשנתון הרכב חשיבות בקביעת ירידת הערך. ירידת הערך אמורה להיקבע על פי חוברת מנחה לירידות ערך שהוצאה ע"י איגוד השמאים, משרד התחבורה, וועדת חסון. המלצתנו היא כי תיוועצי בשמאי נוסף ניטראלי. * המידע הינו כללי , ניתן בהסתמך על הנתונים שנמסרו לנו ואינו תחליף לייעוץ משפטי
ביטוח מקיף לרכב במסגרת הפוליסה התקנית מכסה נזק תאונתי בלתי צפוי בלבד. לפי המתואר באירוע מדובר בקלקול טכני, שנובע מהשימוש בכל רכב באשר הוא. אי לכך, אין האירוע מכוסה בפוליסת ביטוח מקיף של הרכב. * המידע הינו כללי, ניתן בהסתמך על הנתונים שנמסרו לנו ואינו תחליף לייעוץ משפטי.
1. פוליסת ביטוח מקיף אינה מכסה נזק תוצאתי. אובדן "הטסט" הינו נזק שנגרם כתוצאה מהתאונה. 2. בנושא ההפחתה בגין ליסינג ושימוש ע"י שלושה נהגים אין אנו יכולים לדקדק עד כדי כך, במחירון שלנו מצויין נהג יחיד. את ההחלטה הסופית אנו משאירים להגיון הישר של הצדדים המעורבים.
חברת ביטוח רשאית לסרב לבטח רכב בביטוח מקיף או צד ג', ויותר מכך, היא רשאית לסרב לבטח בביטוח חובה, למרות שהוא "חובה". זאת מכיוון שהחובה הזו מחייבת אתכם, לא את חברת הביטוח. כך למשל לא ששות חברות הביטוח לבטח נהגים הנחשבים "מסוכנים". אין כללים אחידים בנושא, וכל חברה רשאית לנהוג לפי ראות עיניה. סיבות לסרוב? נהג עם הרבה תביעות, ותק נהיגה לא מספק, נהגים צעירים, שלילה וכו'. במקרה שחברה מסרבת לבטח, יש לבדוק בחברות אחרות. סביר להניח שתימצא חברה אחרת כלשהי שתהיה מוכנה לבטח אתכם, בדרך כלל תמורת פרמיה גבוהה יחסית. תוכלו כמובן לוותר על הביטוח, וליטול על עצמכם את הסיכונים בנזקי רכוש. לעומת זאת, קחו בחשבון שסירוב לביטוח חובה חמור יותר. במקרה כזה תצטרכו לפנות ל"פול", שם חייבים לבטח אתכם. "הפול" הוא גוף שהוקם במסגרת החוק על-ידי המפקח על הביטוח, ובו שותפות כל חברות הביטוח לפי חלקן היחסי בביטוח רכב. הוא נועד לספק ביטוח ל "מסורבי ביטוח החובה". כלומר, לאותם נהגים שחברות הביטוח מסרבות לבטח אותם בביטוח חובה, משום שהם מוגדרים "נהגים מסוכנים", או שהרכב שלהם נחשב ל"רכב מסוכן". בין אלה נמנים נהגים צעירים (בדרך כלל מתחת לגיל 21), נהגים חדשים, רוכבי אופנועים וכו'. אלה יוכלו לרכוש ביטוח ב "פול", אלא ששם התעריפים גבוהים ב-25 עד 35% מהתעריף הרגיל בחברת ביטוח רגילה. זכרו כי התעריף ב "פול" נקבע על-ידי המפקח על הביטוח. הכי חשוב - ה "פול" חייב לבטח בביטוח חובה כל דורש.
ברגע שחברת הביטוח שילמה לך את ערך הרכב,הרי שמיצית את סכום הביטוח בגינו שלמת פרמיה. אין חשיבות לתקופה שנותרה לתום הביטוח. לעיתים הנזק הטוטאלי מתרחש בתחילת הביטוח ולעיתים בסופו,הכול עניין של מזל. את הפרמיה לביטוח בגין הסיכון היית משלם אף אם לא היה קורה שום נזק. מאידך, עליך לבדוק כי לא ניכו לך השתתפות עצמית. לפי תנאי הפוליסה התקנית אין לנכות השתתפות עצמית בנזק טוטאלי. * המידע הינו כללי , ניתן בהסתמך על הנתונים שנמסרו לנו ואינו תחליף לייעוץ משפטי
ביטוח מקיף לרכב במסגרת הפוליסה התקנית מכסה נזק תאונתי בלתי צפוי בלבד. לפי המתואר באירוע מדובר בקלקול חשמלי שנובע מבלאי שנובע מהשימוש בכל רכב באשר הוא. אי לכך, אין האירוע מכוסה בפוליסת ביטוח מקיף של הרכב. * המידע הינו כללי, ניתן בהסתמך על הנתונים שנמסרו לנו ואינו תחליף לייעוץ משפטי.
פוליסת ביטוח רכב היא פוליסה תקנית. בפוליסה התקנית בפרק ג': תנאים כלליים לכל פרקי הפוליסה סעיף 16. בני אדם הרשאים לנהוג ברכב נאמר: בני אדם הרשאים לנהוג ברכב יהיו אחד או יותר מהמפורטים להלן, כפי שפורש במפרט, ובתנאי שהם בעלי רשיון נהיגה בר-תוקף בישראל לנהיגת כלי רכב מסוג הרכב, או שהיו בעלי רשיון כאמור בתאריך כלשהו במשך 24 חדשים שקדמו לנהיגה ברכב ולא נפסלו מלקבל או מלהחזיק רשיון כזה על פי הוראות חיקוק, פסק דין, החלטת בית משפט או רשות מוסמכת. מכאן שעלינו לבדוק אם רישיון הנהיגה של הנוהג הינו רישיון נהיגה בר תוקף בישראל? תקנות משרד התחבורה קובעות: מי רשאי לנהוג בישראל עם רישיון זר? עולה חדש, תייר, תושב ארעי ותושב חוזר (אשר שהה בחו"ל לפחות שנה ברציפות) רשאים לנהוג בארץ עם רישיון נהיגה זר בתוקף, במשך שנה מיום כניסתם לארץ. זאת ברכב המתאים לדרגת הרישיון ובתנאי שהגיעו לגיל הנדרש. במקרה של יציאות וכניסות רבות מהארץ, ייבחן כל מקרה לגופו. בתוך כמה זמן ניתן להמיר רישיון זר לישראלי? עולה - רשאי להמיר רישיון זר תוך 3 שנים מיום עלייתו לארץ או קבלת המעמד. תושב ארעי ותייר תושב ישראל - רשאים להמיר רישיון זר לישראלי תוך שנה מכניסתם לארץ, בתנאי שהגיעו לגיל הנדרש לרישיון המבוקש. מהן הדרישות להמרת רישיון זר לישראלי? (הדרישות שלהלן נוגעות לדרגות אופנוע, פרטי ומשא עד 15 טונות בלבד) רישיון זר בתוקף, שהונפק לפחות 6 חודשים לפני הכניסה ארצה בדיקה רפואית ובדיקת ראייה מבחן שליטה ברכב למי שהחזיק ברישיון ישראלי בעבר: הוכחה על משך השהות בחו"ל ומועד הכניסה לישראל (דרכון או תמצית רישום ממשרד הפנים של כניסות ויציאות מהארץ). אם החזקתם ברישיון זר בתוקף לפחות שנתיים לפני כניסתכם לארץ, תוכלו לבקש פטור ממבחן שליטה. למי שלא החזיק ברישיון ישראלי בעבר: הצגת דרכון להוכחת שהייה בחו"ל בעת קבלת הרישיון ומועד הכניסה לישראל. מהו "מבחן שליטה"? מבחן שליטה בודק שליטה ברכב והתנהגות נכונה בכביש. זמן ההמתנה והמבחן עצמו קצרים יחסית למבחן רגיל, וגובה האגרה כמחצית מהתשלום הרגיל. ניתן לבצע עד שני מבחני שליטה. מי שנכשל במבחן שני נדרש לעמוד במבחן נהיגה עיוני ומעשי. מהשאלה לא ברור מהו מעמדו של הילד (תושב, תושב חוזר, עולה וכו'). * המידע הינו כללי, ניתן בהסתמך על הנתונים שנמסרו לנו ואינו תחליף לייעוץ משפטי.
למבוטח שרכש ביטוח מקיף עומדות שתי אפשרויות בעת שנגרם נזק באשמת צד שלישי: 1. לתבוע את הפוליסה שלו ולשאת בהשתתפות העצמית ובהפסדים נוספים (לאחר מכן יכול לתבוע את הפסדיו מן התובע כולל הפסד הנחת העדר תביעות). 2. לתבוע את הפוליסה של הפוגע כפי שכנראה נעשה במקרה זה. חברת הביטוח של הצד הפוגע אינה קשורה בחוזה עם הנפגע ולכן אינה מחויבת לו בלוח זמנים כל שהוא. במידה והטיפול מתמשך יתר על המידה והפיצוי לא נראה באופק יכול בכל עת המבוטח לבקש לתבוע את המקיף שלו.
פרק הזמן שמומלץ להמתין הוא עד קבלת הכסף בפועל מאת חברת הביטוח. יכולות להיות סיבות שונות ומגוונות שיגרמו לכך שחברת הביטוח לא תשלם, או תשלם תשלום חלקי לדוגמא: מציאת הרכב לפני יום התשלום. חברת הביטוח הוציאה חוקר שממצאיו שליליים לגבי המבוטח. חברת הביטוח סבורה שלא קוימו תנאי הפוליסה. חברת הביטוח סבורה שהרכב שנגנב שווה פחות. המבוטח לא המציא אישורי העדר תביעות וחברת הביטוח רוצה להפחית מהתשלום את החלק היחסי ועוד כהנה וכהנה.... מן המקובץ עולה, שרצוי להמתין עד קבלת ההמחאה או ההעברה בנקאית של חברת הביטוח בפועל. * המידע הינו כללי, ניתן בהסתמך על הנתונים שנמסרו לנו ואינו תחליף לייעוץ משפטי.
א. קיימת עילה להגשת תביעה לא רק להחזר ההפרש הכספי אלא אף לביטול כל העסקה כולה והשבת כל הכספים. ב. הבירור ניתן להיעשות במשרד התחבורה. ג. לא ברור מהשאלה האם גיסתך העבירה על שמה את הרכב. אם כן היא זכאית לקבל בעצמה מסמך המפרט את עברו של הרכב. * המידע הינו כללי, ניתן בהסתמך על הנתונים שנמסרו לנו ואינו תחליף לייעוץ משפטי.
בהתייחס לשאלה שנשאלה, לא ברור אם אתה מתכוון לביטול ביטוח חובה או ביטוח רכוש מקיף או צד ג' לרכב. לגבי ביטול ביטוח רכוש צד ג', ניתן לבטל ולקבל החזר יחסי. לגבי ביטוח מקיף, אין החזר פרמיה היות ומוצה סכום הביטוח. לגבי ביטוח חובה המכסה נזקי גוף, ניתן לבטל את הביטוח כל עוד בזמן אירוע התאונה היה הביטוח תקף. * המידע הינו כללי, ניתן בהסתמך על הנתונים שנמסרו לנו ואינו תחליף לייעוץ משפטי.
במקרה הנדון, יש למנות שמאי בורר מוסכם על הצדדים. ניתן להיעזר באיגוד השמאים. * המידע הינו כללי , ניתן בהסתמך על הנתונים שנמסרו לנו ואינו תחליף לייעוץ משפטי
התשובה ניתנת בהתאם לפרטים שנמסרו בשאלה. את נזקי הגוף של השואל כמו כן, הוצאות אמבולנס והוצאות אחרות עליו לתבוע מתעודת החובה שלו. על פי החוק כל נפגע גוף תובע את תעודת החובה שלו ללא תלות באשם. גם אם הפוגע לא היה גנב רכב אלה אזרח רגיל שעבר באדום, היית תובע את תעודת החובה שלך בגין נזקי הגוף. * המידע הינו כללי , ניתן בהסתמך על הנתונים שנמסרו לנו ואינו תחליף לייעוץ משפטי
כשערכת ביטוח בחברת הביטוח התחייבת בחוזה לשלם את הפרמיה השנתית . ברגע שהרכב ניזוק והוכרז כאובדן כללי הרי שעם תשלום תגמולי הביטוח, הפוליסה מוצתה וחברת הביטוח שילמה לך עבור מלוא הסיכון תמורת הפרמיה ששילמת. לו מקרה הביטוח היה קורה כחודש לפני תום תקופת הביטוח היית נפגע הרבה פחות אך זהו רק עניין של מזל . בנוסף הריני לציין שבמקרה של אובדן כללי חברת הביטוח לא תנכה לך השתתפות עצמית. * המידע הינו כללי, ניתן בהסתמך על הנתונים שנמסרו לנו ואינו תחליף לייעוץ משפטי.
עפ"י חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג -1973 החוק מגדיר בסעיף 14 (א) טעות: מי שהתקשר בחוזה עקב טעות ולולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני ידע או שהיה עליו לדעת, רשאי לבטל את החוזה. סעיף 14(ב) הצד שטעה יכול אף לבטל את החוזה גם כשהצד השני (המוכר) לא ידע או היה עליו לדעת, אם בית המשפט מצא שמן הצדק לעשות כן. במקרה זה רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים נגד הצד שטעה. סעיף 15 לחוק, הטעיה: הצד שהוטעה רשאי לבטל את החוזה בסעיף 12(ב) לחוק החוזים, זכאי הצד הניזוק לזכות בפיצויים עקב ניהול משא ומתן שלא בתום לב או כריתת חוזה שלא בתום לב. עפ"י הפסיקה והלכת "קל בניין" זכאי הניזוק לקבל הן פיצויי הסתמכות והן פיצויי קיום. בחוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), התשס"ח -2008 סעיף 4.(ד)היה ומוכר הרכב הינו "עוסק ברכב", ולצורך העניין עוסק ברכב מוגדר גם כמי שמוכר רכב שלא רשום על שמו, אזי בסעיף 4.(ב)(4) מחוייב המוכר לדווח על כל פגיעה שנגרמה לרכב ככל הידוע לו. * המידע הינו כללי, ניתן בהסתמך על הנתונים שנמסרו לנו ואינו תחליף לייעוץ משפטי.
הסוגיה שאתם מעלים אינה בהכרח סוגיה משפטית. פרקטית על מנת שניתן יהיה לתבוע את חברת הביטוח של הפוגעת, צריכים להתקיים מספר תנאים: לפוגעת פוליסת ביטוח צד ג' בתוקף (שולמה הפרמיה, לא בוטלה מסיבה אחרת ועוד).ׂ גרסתה של התובעת כפי שמסרה אותה בחברת הביטוח, תואמת את גרסתכם ומצביעה בבירור על רשלנותה בעיני המבטחים שלה. חברת הביטוח של הפוגעת מקבלת את חוות הדעת השמאית שהגשתם והיא אינה חלוקה עמכם על גבה הנזק. בקרות נזק לרכב המבוטח בביטוח מקיף, ניתן לתבוע את הפוליסה שאתם רכשתם מהמבטחים שלכם או לפנות לתביעת צד ג'. מן המקובץ עולה כי תביעת צד ג' של פוליסת הפוגעת הינה מורכבת יותר ועלולה לארוך זמן רב יותר. כדי להחליט לפעול בדרך זו מומלץ לוודא שכל התנאים שתוארו לעיל התקיימו. בד"כ תביעה לפוליסה שרכש המבוטח ממבטחו אורכת פחות זמן ואת ההפסדים שנגרמו לכם מעצם הגשת התביעה למבטח שלכם ניתן לתבוע מאוחר יותר מצד ג' (בכפוף לכל התנאים שצויינו בפתיח). * המידע הינו כללי, ניתן בהסתמך על הנתונים שנמסרו לנו ואינו תחליף לייעוץ משפטי.
על חברת הביטוח להיות מיודעת בדבר המכירה של הרכב ולהסכים לה. במידה והרכב נמכר ללא ידיעת חברת הביטוח אין תוקף לביטוח החובה שהוצא עבור הבעלים הקודם. יש להכין ביטוח חובה מראש ע"י הקונה לפני העברת בעלות. * המידע הינו כללי, ניתן בהסתמך על הנתונים שנמסרו לנו ואינו תחליף לייעוץ משפטי.
רכב חברה הוא כזה שרשום על שם חברה ואין זה משנה למה שימש. באשר לנושא היעדר תביעות, גם ברכב חברה ניתן לקבל ניסיון תביעות עבור רכב ספציפי, אבל לא ניתן לקבל ניסיון תביעות מחברת הביטוח ע"ש נהג שלא היה מבוטח אצלה. גם כאשר מדובר ברכב פרטי מרובה נהגים, הדו"ח יוצא פר רכב ולא פר נהג. לכן, לא ברורה לי דרישת החברה.
ראשית, יש לבחון האם הצד ג' שנפגע, חתם על כתב ויתור תביעות לטובת חב' הביטוח של הרכב הפוגע, או אז ייתכן ויהיה מנוע מלהעלות טענות כלשהן כלפי חב' הביטוח ו/או המבוטח (כפי שנהוג על ידי חברות הביטוח להחתים בטרם תשלום תגמולי ביטוח). לגבי אופן חישוב הפיצוי, יש לבחון את הוראות הפוליסה הספציפיות, בפרק המתייחס לשיפוי צד ג' שניזוק, הואיל והחובה על פי הוראות הפוליסה התקנית, היא לשלם לניזוק-צד ג' "את כל הסכומים שהמבוטח יהיה חייב לשלם" בגין הנזק שנגרם לניזוק בשל שימוש המבוטח ברכבו, אך אופן החישוב, כאמור, נקבע בפוליסה עצמה. כמו כן, על פי הוראות הפוליסות התקנית, המבטח אינו רשאי לנכות מהפיצויים המשולמים לצד ג' השתתפות עצמית. דהיינו, למבוטח תעמוד טענה טובה, כי אם הניזוק הסכים לקבל את הפיצוי שהוצע לו מהמבטח, אזי הפיצוי הינו פיצוי עבור מלוא נזקיו הרלוונטיים של הניזוק.
מהבחינה הביטוחית, אין משמעות לשאלה מי התרשל, שהרי זו בדיוק תכלית הביטוח – להעניק כיסוי מפני רשלנותו של המבוטח (בכפוף לכך שלא הייתה התרשלות רבתית ו/או כוונת מרמה מצד מי מהמעורבים). יחד עם זאת, חשוב לבחון האם ישנה התייחסות ספציפית בפוליסה הרלוונטית, לגבי מקרים בהם מעורבים יותר ממבטח אחד, בשל תאונה בין שני כלי רכב. כמובן, שהדגש במקרה מהסוג דנן, הוא בנושא ההשתתפות העצמית – קרי, מבוטח המבקש להיפרע ממבטחתו בפוליסת מקיף לרכב נדרש לשאת בתשלומי השתתפות עצמית, ואילו בתביעה כנגד מבטחת אחרת, בבחינת ניזוק - צד ג', אזי נטל ההשתתפות העצמית יעבור למבוטח שגרם לנזק. כמו כן, ישנו נושא היעדר תביעות מצד המבוטח, אשר בא לידי ביטוי בעיקר בעת שהמבוטח מבקש לחדש פוליסות קיימות / לערוך פוליסות חדשות. * יובהר, כי כל האמור לעיל אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.
הפחתות לערך הרכב, בעת חישוב הפיצוי בגין אבדן גמור או אבדן גמור להלכה, נעשות בהתאם לאמור בפוליסה ולדוגמאות המופיעות בה. נדגיש, כי המונח "אבדן גמור" לפי הפוליסה התקנית [התוספת לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), תשמ"ו-1986], הינו מצב בו שמאי קבע כי הרכב יצא מכלל שימוש והנזק הישיר (למעט בשל ירידת ערך) הוא 60% ומעלה, או אם הרכב אינו ניתן לשיקום והוא מיועד לפירוק בלבד, או אם הרכב נגנב ולא נמצא תוך 30 ימים. על פי סעיף 2 לחוזר ביטוח 2000/12 "ביטוח רכב (רכוש) – תגמולי ביטוח במקרה של אובדן גמור", מיום 13.11.2000, החל לגבי כל פוליסה שהוצאה לאחר 01.01.2001, משתנים העשויים להשפיע על שווי הרכב במקרה של אבדן גמור או אבדן גמור להלכה (חיוביים או שליליים), חייבים להיות מפורטים בהצעת הביטוח, ולחלופין תוך הפניה למחירון (להלן: "החוזר"). בהקשר זה נפסק בת.ק. 1070/08 (י-ם) בני ברוכי ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, ניתן ביום 20.07.2008, כי המבטח רשאי להפנות לעניין המשתנים המשמשים לחישוב ערך הרכב בעת קרות מקרה הביטוח, למחירון מכוניות משומשות, ולשאוב ממנו את פירוט המשתנים אשר עשויים להשפיע על שווי הרכב לצורך חישוב תגמולי הביטוח במקרה של אבדן גמור או אבדן גמור להלכה. בנוסף לחובת פירוט המשתנים, על פי סעיף 2 סיפא לחוזר, על המבטח לכלול, הן בהצעת הביטוח והן בפוליסה עצמה (בדף פרטי הביטוח), הסבר מפורט בכתב, אודות משמעות המשתנים ואופן השפעתם על חישוב תגמולי הביטוח, בהבלטה מיוחדת, תוך פירוט 2 דוגמאות שכיחות לפחות. בעניין בש"א 12356/06 (מחוזי ת"א) דן גלניק נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, ניתן ביום 08.11.2007 (להלן: "פרשת גלניק"), פירש בית המשפט את החוזר, כלשונו, והדגיש את חובת המבטח לפרט, כבר בשלב הצעת הביטוח, "פירוט מלא של המשתנים המיוחדים שבמחירון, שעשויים להשפיע על ערך הרכב המבוטח לצורך חישוב תגמולי ביטוח במקרים של אבדן גמור". בנוסף ציין בית המשפט בפרשת גלניק, כי לא ניתן להסתמך על משתנים שלא פורטו בפוליסה ובהצעה, וכדברי בית המשפט שם: "יחול במקרה של אבדן גמור, ערך הרכב ה"בסיסי", היינו ערכו לפי המחירון וללא התחשבות במשתנים מפחיתים שלא צוינו [-ההדגשות במקור]". יש לציין, שגם אם המבטח לא מילא את חובות הפירוט החלות עליו מכוח החוזר, לא יהיה בכך כדי למנוע מהמבוטח להוכיח שווי גבוה מערך הרכב הבסיסי, על סמך משתנים חיוביים מקובלים (כגון קילומטראז' נמוך) (סעיף 3 סיפא לחוזר). דהיינו, יש לבחון האם ההפחתות שבוצעו על פי מכתב המבטח, בוצעו על סמך המשתנים שפורטו בהצעת הביטוח, ועל סמך משתנים אלה בלבד, וכן האם חישוב תגמולי הביטוח בוצע על פי הדוגמאות שבמפרט לפוליסה. * יובהר, כי האמור לעיל אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בכל האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.
1. מקרה הביטוח - הפוליסה התקנית לרכב פרטי (רכוש) [התוספת לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), תשמ"ו-1986], מגדירה מקרה ביטוח של "אבדן גמור", בגין גניבת הרכב המבוטח, בהצטבר שני התנאי הבאים: הרכב נגנב, ולא נמצא תוך 30 ימים ממועד הגניבה. דהיינו, ככל שהרכב נגנב ונמצא לאחר מספר ימים, לא מדובר ב"מקרה ביטוח" לפי הפוליסה התקנית. יודגש, כי אין התייחסות לשאלת האשם של המבוטח, ככל שלא מדובר ברשלנות רבתי בשמירה עליו ו/או בניסיון לביום מקרה הביטוח. 2. השתתפות עצמית - בהתאם לסעיף 23(א) לפוליסה התקנית, בין אם הרכב נגנב ונמצא תוך פחות מ-30 ימים עם נזקים, כך שלא מדובר במקרה ביטוח מסוג "אבדן גמור", ובין אם מדובר בנזקים כלשהם שנגרמו לרכב, ובגין הנזקים שנגרמו לרכב פנה המבוטח לחב' הביטוח, אזי זכאית חב' הביטוח לנכות את דמי ההשתתפות העצמית, כקבוע במפרט לפוליסה ובהתאם לסוג הנזק שנגרם. 3. אישור תביעות - ההוראה היחידה המתייחסת לדין אישור תביעות שעל חב' הביטוח להמציא למבוטח, הינה בסעיף 31א לפוליסה התקנית, לפיו חובה על חב' הביטוח, לשלוח "דו"ח תביעות שבו יצויין אם המבוטח הגיש, עד למועד האמור, תביעה או תביעות תוך פירוט הכיסויים לכל שנת ביטוח וכן פירוט כל מקרה ביטוח שבשלו הוגשה תביעה כאמור". דהיינו, אישור התביעות אשר על חב' הביטוח להמציא לפי סעיף 31א הנ"ל, הינו בגין "תביעות" שהוגשו לחב' הביטוח, כהגדרתן בסעיף 27 לפוליסה התקנית [סעיף 31א(ג) לפוליסה התקנית, המפנה כאמור] – בתביעה שהוגשה לחב' הביטוח בכתב, ובשל מקרה ביטוח שכבר קרה (וכאמור לעיל, גניבת רכב אשר נמצא בתוך 30 ימים, אינו מהווה מקרה ביטוח). כן נדגיש, כי פרט לאמור לעיל, אין כיום חוזר תקף של הפיקוח על הביטוח, להסדרת דין אחד לגבי אישורים כאמור. אשר על כן לדעתנו כלל לא מדובר, בנסיבות השאלה שהעברת לעיוננו, ב"מקרה ביטוח" וב"תביעה לתגמולי ביטוח", כהגדרתם בפוליסה התקנית, ומשכך אין לכלול את אירוע הגניבה (להוציא כמובן את עניין תיקון הנזקים שנגרמו לרכב בעקבות האירוע) בדו"ח התביעות. יחד עם זאת, ככל שמדובר במסמך ספציפי אחר, כגון בדבר "אישור העדר תביעות", שאינו בבחינת דו"ח התביעות אותו חייבת חב' הביטוח לספק מכוח הוראות הפוליסה התקנית, הרי שאין לגביו הוראות בדין.
בהנחה ש "סוחר המכוניות" המצוין בשאלה שהעברת לעיוננו, הינו עוסק במכירת כלי רכב משומשים, קרי- "עוסק ברכב", כהגדרת חוק מכירת רכב משומש, הרי שחלות על המקרה הוראות חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע ולגילוי נאות), תשס"ה-2005 (לעיל ולהלן: "חוק מכירת רכב משומש"). על פי חוק מכירת רכב משומש, זכותו של הרוכש לקבל מכל מוסך, בו תוקן או טופל הרכב, וכן מכל חברת ביטוח, אשר ביטחה את הרכב, כל מידע רלוונטי שבידיהם (ככל שעל פי סעיף 3 לחוק, קיימת חובת שמירת מידע כנ"ל במשך 7 שנים). סעיף 4 לחוק מכירת רכב קובע, כי במכירת רכב משומש על ידי סוחר ("עוסק ברכב", כלשון החוק), חובה שייחתם הסכם בינו לבין הרוכש, בכתב, וכן חייב הסוחר למסור לרוכש מידע אודות הרכב, בטופס נפרד (עד למועד חתימת ההסכם) שיכיל פרטים אודות ידיים קודמות, פגיעות כלשהן, קילומטראז' מיום רישומו לראשונה, ועוד. לפיכך, אם קיים חשש כלשהו לגבי ביצוע העסקה תוך עמידה בכל חובות הסוחר, עומדות לרוכש זכויות מכוח חוק מכירת רכב משומש, לקבלת מידע רלוונטי, כמפורט לעיל. נדגיש, כי לצד הוראות חוק מכירת רכב משומש, מונחות סנקציות פליליות כנגד סוחרים שהפרו את חובותיהם, ובכל מקרה ניתן לפנות למשרד התחבורה והבטיחות (המפקח על התעבורה), האמון על ביצוע הוראות החוק.
השאלה שהעברת לעיוננו מעלה מספר סוגיות, ולכן אתייחס אליהן כסדרן: ראשית אציין, כי ככל שהניזוק-המוכר אינו סוחר בכלי רכב, כמשמעות חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), תשס"ח-2008, אזי לא חלות לגביו הוראות החוק בדבר חובת גילוי נאות ומסירת מידע בדבר ההיסטוריה של הרכב, ובכלל זה חובות כלשהן למסור מידע מסוים ביוזמתו. יחד עם זאת, ככל עסקה אחרת, אשר חלות לגביה הוראות דיני החוזים הכלליים, אי גילוי מידע מלא או הסתרת מידע מהותי ממי מהצדדים בשלב המקדים לביצוע העסקה (שלב המו"מ), וכן התקשרות בשל טעות משותפת של שני הצדדים שאינה טעות בכדאיות העסקה, עשויים להקנות לצד הרלוונטי תרופה של ביטול החוזה. בכל אופן, חישוב מחיר העסקה בין מוכר פרטי לבין קונה פרטי, אינו כפוף לדין כלשהו ו/או לאמור במחירונים. יודגש, כי המידע המצוי במחירוני הרכב, מבחינת צדדים לעסקת מכר רכב, הינו בבחינת המלצה בלבד. בהתאם, אין משמעות מבחינת חב' הביטוח לעסקאות המבוצעות ברכב לאחר אירוע התאונה, וממילא על קביעת ערך הרכב לצורך חישוב הפיצויים חלות הוראות חוזר ביטוח 2007-1-8 "שמאות ביטוח רכב (רכוש וצד ג')", מיום 29.04.2007, בלבד. * יובהר, כי כל האמור לעיל אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.
על פי חוזר גופים מוסדיים 2008-9-7 "שימוש בפוליגרף ביישוב תביעה", מיום 10.06.2008, מבוטח רשאי לסרב להצעה לעבור בדיקת פוליגרף, אף אם חתם על הסכם לעבור בדיקה כאמור, ולא יראו בכך הפרת חוזה והמבטח לא יהיה זכאי בשל כך לתרופות בגין הפרת חוזה. מבטח אינו רשאי להתנות את בירור התביעה, לגופה, בעריכת בדיקת פוליגרף, וממילא המבטח אינו רשאי לדחות את הדרישה לתגמולי ביטוח על סמך סירובו של המבוטח לבדיקה, בלבד. תוצאות סירוב לבדיקה, על פי החוזר, לא יפגעו בזכויות המבוטח לעניין בירור תביעתו ו/או הגשת תביעה בבית המשפט, ואף הסירוב הנ"ל לא ייחשב לויתור מסוג כלשהו ולא יוגש כראיה בבית משפט. הצעה לעבור בדיקת פוליגרף כפופה לכך שהמבוטח הגיש דרישה לתגמולי ביטוח (ולא מראש), ובתנאי שבשלב בירור הדרישה עלו חשדות לגבי מרמה מצד המבוטח, וחשדות אלה יתועדו ויפורטו במסמך שיועבר לעיון המבוטח לאחר סיום בירור העניין. כן כפופה הצעה לעבור בדיקת פוליגרף, בכך שהמבטח יסביר, מבעוד מועד, למבוטח בין היתר כי: הינו זכאי לבחור את המכון בו יבצע את הבדיקה (מתוך רשימה של לפחות 5 מכונים, שיספק המבטח), המבטח יישא במלוא עלויות הבדיקה, יומלץ למבוטח להיוועץ בעו"ד, המבוטח אינו מנוע, ולא יהיה מנוע גם לאחר ביצוע הבדיקה, לפנות לערכאות משפטיות, רק בהסכמה כתובה מצד המבוטח, בהסכם פוליגרף שנערך על פי החוזר, והכוללת את כל התנאים דלעיל ועוד, יהיו ההסכם ותוצאות הבדיקה תקפים. יודגש, כי הפרה מצד המבטח של אחת או יותר מההוראות הנ"ל, עשויה למנוע מהמבטח מלהעלות טענה, בבית המשפט, על סמך ממצאי הבדיקה. בנוסף, המבטח אינו רשאי להסתמך בעת דחיית הדרישה לתגמולי ביטוח רק על תוצאות בדיקת הפוליגרף, ולא יאוחר מ-10 ימי עסקים מקבלת הממצאים, יועבר עותק לידי המבוטח.
אני נוהג לומר שרצוי לתבוע את כולם ובית המשפט יבצע חלוקת חבויות ואחריות.
בעיקרון, אין מניעה להעביר את הביטוחים לרכב האחר, אולם נדרש להודיע על כך לחב' הביטוח מראש, ולקבל את אישורה. ייתכן והעברת הביטוח תותנה בתשלום סכום מסוים לצורך הפקת פוליסה/תעודת חובה חדשות. למען הסר ספקות, כאשר הפוליסה נערכה בעת שהמבוטח היה בעל הרכב, הבעלות מהווה תנאי לקיום האחריות הביטוחית של המבטח, ומרגע שהבעלות ברכב תפקע בשל מכירתו, יפקע עימה גם הכיסוי הביטוחי [ת.א. 11548/06 (שלום י-ם) אלעזרי מינס נ' אריה חברה לביטוח בע"מ]. דהיינו, פוליסת הביטוח לרכב ניתנת להעברה אך בכפוף לאישור המבטח, כפי שנפסק בת.א. 2231/01 (פ"ת) חצור נועם נ' "הפול" ואח'. בכל מקרה, כדאי להיוועץ בסוכן הביטוח ולבחון את הוראות הפוליסה הספציפית, הרלוונטיות למצב של העברת הבעלות ברכב. לגבי החזרים בביטול פוליסת הרכוש – ניתן לקבל חזרה את דמי הביטוח בניכוי: 10% מדמי הביטוח השנתיים + 10% מדמי הביטוח ששולמו עבור כל חודש או חלק מחודש בו היה הביטוח בתוקף (לכל היותר, אלא אם הפוליסה התנתה אחרת). לגבי החזרים בביטול פוליסת חובה – על פי חוזר ביטוח 2005-1-32 "דמי ביטוח בענף רכב חובה", מיום 10.08.2005, הניכוי יחושב לפי 5% מדמי הביטוח השנתיים + 0.3% מדמי הביטוח השנתיים עבור כל יום ביטוח החל מהיום ה-8 מתחילת הביטוח. ביטול הביטוח חייב בהודעה בדואר רשום 21 ימים עובר למועד הביטול הרצוי לגבי ביטול פוליסת הביטוח.
שלום רב, אין קשר בין קביעת הנזק שנגרם לבין שאלת האחריות או השאלה מי צריך לשאת בנזק. את הנזק אמור לקבוע שמאי מוסמך אשר יוציא דו"ח לעניין זה. כמו כן, אינני סבור שחייבים להמתין לחלטת המשטרה בשאלת האחריות. מדובר בתרגיל חדש של חברות הביטוח במטרה לטרטר את צד ג' ולדחות את הקץ. מה עוד, שבהחלט סביר, כמו שקורה במקרים רבים, שההחלטה של המשטרה תהיה לסגור את התיק מחוסר עניין לציבור. על כן המלצתי היא לערוך שמאות, לפעול בהתאם להמלצות השמאי, ולהגיש תביעה ישירה נגד חברת הביטוח בלי להמתין יותר מדי. הכל בהנחה שאתם בדעה שהאחריות לאירוע נופלת על הנהג של הרכב הפוגע. ביטול הפוליסה אינו אמור להשפיע על הכיסוי במקרה שתוגש תביעה על הנהג הפוגע. שכן הכיסוי הוא לפי יום האירוע, והאירוע קרה לפני הביטול.
כללי: שיקול הדעת בבחירת דרך הפיצוי מסורה לחב' הביטוח ולא למבוטח, אולם אין בתיקון הרכב במוסך כדי לפטור את חב' הביטוח משיפוי מלוא הנזקים שנגרמו למבוטח, אף בשל ירידת ערך מקובלת שנבעה מתיקון הרכב כאמור. הפוליסה התקנית [התוספת לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), תשמ"ו-1986 (להלן: "הפוליסה התקנית")], מאפשרת לחברת הביטוח לבחור כיצד לשפות את המבוטח במקרה של נזק רכוש שנגרם לרכב המבוטח. סעיף 4 לפוליסה התקנית, המציין את דרכי הפיצוי בנזקי רכוש שנגרמו לרכב המבוטח, מקנה לחב' הביטוח שיקול דעת בבחירת הפיצוי, בין "תשלום ערך הנזק או האבדן במזומן, תיקון הרכב, החלפתו ברכב מסוג ואיכות דומים או החלפת חלק ממנו", ואינו מחייב קביעה מראש של דרך הפיצוי, בהוראות הפוליסה. אולם, סעיף 56 (ג) לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח"), קובע את הכלל המרכזי בדיני הביטוח, בעניין שיפוי מלא של המבוטח בגין נזקיו המכוסים בפוליסה שרכש, וכלשון הסעיף: "תגמולי הביטוח יחושבו באופן שיביאו את המוטב ככל האפשר למצב שהיה נמצא בו אילולא קרה מקרה הביטוח". ברע"א 3577/93 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' אהרון מוריאנו (להלן: "פרשת מוריאנו"), דן בית המשפט העליון בסיטואציה דומה – כאשר חברת הביטוח בחרה לתקן את הרכב שניזוק בתאונה, במקום לשלם למבוטח את שווי הנזק בכסף. בשל כך, נגרמה לרכב ירידת ערך, ובערעור בבית המשפט המחוזי, התקבלה עמדת המבוטח שמצבו של המבוטח לא הושב לקדמותו, וכי מכוח עקרון השיפוי הוא זכאי לתוספת בגין ירידת ערך זו. רשות הערעור בבית המשפט העליון, כנגד קביעה זו, נדחתה, ונפסק כי אפילו ששיקול הדעת בעניין דרכי הפיצוי בנזקי רכוש לרכב פרטי נתון לחברת הביטוח, חובת השיפוי על פי סעיף 56(ג) לחוק חוזה הביטוח, מחייבת את חברת הביטוח להשיב את הנכס המבוטח למצבו הכלכלי כאילו לא נגרמה התאונה שבגינה הוגשה התביעה. מכאן, שחברת הביטוח אינה פוטרת את עצמה בכיסוי הוצאות המוסך ותיקון הרכב בלבד, שעה שברור שבעקבות התיקון ייגרמו נזקים נוספים מסוג ירידת ערך, אשר יבואו לידי ביטוי בעת שהמבוטח יבקש למכור את רכבו. וכדברי בית המשפט שם: "המבטח רשאי לבחור, כקבוע בפוליסה, בין דרכי השיפוי השונות. אולם האמצעי כפוף למטרה. אמצעי אשר אינו מצליח לשרת את המטרה - אינו יכול לספק את דרישת החוק לשיפוי. יש לשלבו, אם כן, באמצעים נוספים. אם התיקון הפיזי של הנכס במוסך אינו מקיים את דרישת השיפוי - על המבטח לשלם למבוטח טבין ותקילין אשר ישיבוהו למצבו עובר לתאונה" ובהמשך, שם: "המצב לקדמותו משמעותה כי הרכב יושב למצבו ערב התאונה; בעת ההיא לא פחת ערכו בשל תאונה שעבר וכך הוערך. החזרת המצב לקדמותו פירושה אפוא, כי המבוטח ישופה באופן שיסלק כל פגיעה ונזק שנבעו מן התאונה; משמע, השיפוי גם חובק סילוק תוצאותיה של התאונה הנובעות מן הירידה בערך, בהשוואה בין ערב התאונה לאחרי התאונה" יובהר, כי בית המשפט הדגיש בפרשת מוריאנו, כי לא ניתן לפרש את סעיף 4 לפוליסה התקנית באופן שמתנה על הוראת השיפוי בסעיף 56(ג) לחוק חוזה הביטוח, כך שתיקון הרכב יפטור את חברת הביטוח מתשלום שיפוי מלוא נזקי התאונה, לרבות נזקי ירידת ערך הנגרמים מהתיקון עצמו. בית המשפט פירש את המונח "תיקון" בסעיף 4 הנ"ל, באופן הבא: "החזרת הרכב למצבו השלם או הנכון. תיקון הרכב משמעו השבת מצב הנכס לקדמותו". בנוסף, בת.א. 6310/04 (ראשל"צ) גזית איתי נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, קבע בית המשפט, כי כאשר חברת הביטוח מחליטה לתקן את הרכב במקום לשלם למבוטח את גובה הנזק במזומן, חבותה נמשכת גם לאחר התיקון במוסך – לשיפוי בגין ירידת ערך ריאלית שנגרמה בעקבות התיקון שמקורו בתאונה המכוסה. וכדברי בית המשפט שם: "במקרה דנא, המבטחת לא השלימה את מלאכתה, שכן נמנעה מלברר את מצב הרכב בעקבות התיקון במוסך. התיקון במוסך עשוי לשקם את הרכב, אך השיקום עלול להמצא חלקי ובלתי מספק. במקרה כזה, ירידת הערך שסבל הרכב בעקבות התאונה שוקמה אך בחלקה, או לא שוקמה כלל. חובת המבטחת היא לשפות בגין ירידת הערך הריאלית, המתחשבת באיכות התיקון שבוצע בפועל. חברת הביטוח אינה רשאית להתיחס לירידת ערך תיאורטית, מתוך תקווה שהתיקון יבוצע כהלכה. עליה להתיחס לאיכות התיקון הלכה למעשה". לסיכום, שיקול הדעת אם לשלם למבוטח פיצוי בגין נזקיו או אם לתקן את הרכב בפועל, מסור, כאמור, לחב' הביטוח ולא למבוטח. אולם, כאשר כללי השמאות מכירים בירידת ערך הנובעת מהתיקון המבוצע בפועל, בהתאם לבחירת חב' הביטוח, הרי שחובת השיפוי החלה על חב' הביטוח כוללת גם רכיב זה, ולא תישמע בטענה כי מדובר ב"נזק תוצאתי" שאינו מכוסה בפוליסה (פרשת מוריאנו). יחד עם זאת יש לשים לב, כי הוראת השיפוי שבסעיף 56 (ג) לחוק חוזה הביטוח כפופה לתקרת הביטוח שבפוליסה [סעיף 56 (א) לחוק חוזה הביטוח], וכן ניתן להתנות על שיעור השיפוי, על ידי הסכמה הדדית של חב' הביטוח והמבוטח על סכום קבוע מראש [סעיף 56 (ד) לחוק חוזה הביטוח].
גם לאחר שאלת ההבהרה, תשובתי המקורית נותרת בעינה. תמיד רצוי לתבוע את כל הגורמים הרלוונטיים – הן את מי שגרם לתאונה מלכתחילה (האחרון בטור) והן את מי שגרם לנזק במישרין (הרכב הפוגע). באופן הזה, בהגשת תביעה לבית המשפט, יוכל בית המשפט לדון בחלוקת האחריות לנזקי התאונה, שכן זוהי שאלה ביטוחית-משפטית. מאידך, מבלי להגיש תביעה לבית המשפט, אין לדעתנו כל פסול בכך שהסוכן הגיש כנגד מבטח הרכב האחרון בטור דרישה לתגמולי ביטוח, הואיל וזהו הרכב שבפועל גרם לנזקים כתוצאה משימושו ברכב במהלך תקופת הביטוח. משמע, בהתאם להגדרת "מקרה הביטוח" בפוליסה התקנית, בפרק ביטוח אחריות כלפי צדדי ג' בשל נזקי רכוש, הפוליסה הרלוונטית הינה הפוליסה של הגורם להתרחשות התאונה, והמבטח, לאחר שישלם את תגמולי הביטוח לצד ג', יוכל לדרוש השתתפות מצד הפוגע הישיר, מבלי לפגוע בזכויותיו של הצד ג' שניזוק. בנוסף חשוב לשים לב, למי מהגורמים המעורבים היה ביטוח צד ג' רכוש תקף, כך שלעתים נכנסים שיקולים של פרקטיקה, איזהו המבטח שהוציא פוליסה רלוונטית ותקפה למועד האירוע.
אם הכוונה בשאלה הייתה, שעסקת המכירה השתכללה, הרכב עבר לידי הרוכש, וכעת הרוכש מבקש לבטל את החוזה ולהשיב לעצמו את התמורה או שלא לשלמה כלל (אם טרם שילם את התמורה, כולה או מקצתה), אזי יתכן והרוכש יוכל לקבל סעד של ביטול ההסכם מבית המשפט, בעילה של טעות או אף טעות משותפת שלו ושל המוכרת, ובהתאם השבה של התשלומים ששילם עד כה. אולם, לא ניתן לדעת בוודאות כיצד יסווג זאת בית המשפט – האם כטעות שבכדאיות עסקת המכירה, בתנאים בה בוצעה (אשר אינה מהווה עילה לביטול החוזה), או כטעות יסודית שאלמלא טעה כאמור, כלל לא היה מתקשר עם המוכרת בתנאים שסוכמו. כמובן שהרוכש יוכל גם לטעון להטעיה מצד המוכרת, שידעה אודות רישום הידיים האמיתי של הרכב. בכל אופן, על מנת להגן על המוכרת, אם יעלה הרוכש טענה לפיה המוכרת ידעה אודות עברו של הרכב ו/או כי הטעתה אותו, תוכל המוכרת לטעון שגם היא לא ידעה אודות רישום הידיים האמיתי של הרכב, וכי בנסיבות בהן קיבלה את הרכב לבעלותה, מלכתחילה, לא יכלה הייתה לדעת אודות המצב לאשורו, וכן כי המוכר בעצמו היה צריך לברר את ההיסטוריה של הרכב בטרם התקשר בעסקת המכירה, או לכל הפחות יכול היה לדרוש מהמוכרת להציג היסטוריה במסמך אותנטי, ומשלא עשה כן, הרי שאין לו אלא להלין על עצמו. כך למשל, בפסק הדין בע"א 838/75 ספקטור נ' צרפתי, בהערת אגב, הטיל בית המשפט העליון את חובת הבדיקה של הנכס נשוא המכירה על הצד הרוכש-הטועה, שלו יש אינטרס כלכלי מובהק בבדיקה. כאשר מדובר בטעות משותפת, להבדיל מהטעיה ומטעות חד-צדדית (כאשר המוכרת ידעה שהרוכש טועה לגבי היסטוריית הרכב ולגבי יסודיות הטעות), סעד הביטול אינו ניתן ליישום על ידי הרוכש בעצמו, אלא על ידי פניה לבית המשפט בלבד (ההבחנה היא, כמובן, לגבי השאלה האם הרוכש רשאי לבטל בעצמו את חוזה הרכישה או שמא ביטול כאמור עשוי להיחשב כהפרת חוזה מצידו). מצד אחר, אם טרם השתכלל חוזה מפורט בין הצדדים לגבי מכירת הרכב, אלא מדובר בזכרון דברים אשר הרוכש מבקש, בשלב זה, לסגת ממנו, אזי יש לבחון בקפידה את זכרון הדברים ונוסחו, וכן יש לראות האם השתכלל החוזה למשל באופן של "קיבול בהתנהגות" (כגון, אם הרכב כבר עבר לרשות הרוכש ולשימושו). במצב דברים אחרון זה, לא ניתן להשיב ללא בחינה קפדנית של הנסיבות ושל לשון המסמך הרלוונטי. * יובהר, כי כל האמור לעיל אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בשום אופן.
על פי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970, החובה לבטח את הרכב (ביטוח חובה), חלה רק לגבי השימוש ברכב, בין על ידי בעל הרכב ובין על ידי כל אדם אחר שבעל הרכב הניח לו להשתמש ברכב. לדוגמא, אם בעל הרכב נוסע לחו"ל, ואינו מאפשר לאף אדם אחר להשתמש ברכב, ואין לו חשש שהרכב ידרדר או שייעשה בו שימוש כלשהו (להוציא מקרים כגון גניבת הרכב על ידי אדם זר), אזי הפקודה אינה חלה, ואין חובה שהרכב יהיה מבוטח בפוליסה תקפה. אחרת, כל שימוש שהוא, לרבות התרת שימוש על ידי אחר, אסורים ללא פוליסת ביטוח חובה בתוקף. כמובן, שלגבי ביטוח מקיף וצד ג', אין חובה בחוק לערוך פוליסת ביטוח.
על פי הוראות הפוליסה התקנית [סעיף 12 לתוספת לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), תשמ"ו-1986], המבטח לוקח על עצמו את חובת המבוטח לשלם לצד ג' הניזוק, את מלוא סכום הנזק, עד לתקרת הכיסוי הביטוחי לצד ג' המופיעה ברשימת הפוליסה, והפטור בעניין זה הוא רק אם התאונה נגרמה מתוך זדון. יודגש, כי תגמולי הביטוח לצד ג' ישולמו במלואם (שוב, עד לתקרה הנקובה בפוליסה), תוך 30 יום, וסכום ההשתתפות העצמית יושת על המבוטח, ולא יופחת בשום אופן מהתשלומים לצד ג'. כאשר הנזק אינו עולה כדי סכום ההשתתפות העצמית - על אף האמור לעיל, על פי סעיף 23(ג) לפוליסה התקנית, כאשר הפיצוי לו זכאי הצד ג' הניזוק בגין התאונה קטן או שווה לסכום ההשתתפות העצמית הנקוב בפוליסה, המבטח פטור מחובתו, כאמור לעיל, לשלם לצד ג' סכום כלשהו, או אז המבוטח ישא בעצמו במלוא החבות כלפי הצד ג'. כמו כן במקרים מסוג זה, נוטה הפסיקה לדחות תביעות כנגד המבטח, מכוח הוראת סעיף 23(ג) הנ"ל, וככל שלא נמנעת מהצד ג' האפשרות לזכות לפיצויים מהמבוטח-המזיק עצמו [ר' למשל בת.א. 195978/02 (שלום ת"א) מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' ראובן קליין, ניתן ביום 20.03.2006]. יחד עם זאת, רק בית משפט יכול לחייב את המבוטח עצמו לשלם לצד ג' את נזקיו במגבלת זמנים מסוימת, ולהבטיח את התשלום במקרה זה.
אם השמאי שנתן את השומה לחב' הביטוח הוא "שמאי חוץ", כלומר שאינו עובד חב' הביטוח, ושאתה בחרת מתוך רשימת שמאים שהציגה בפנייך חב' הביטוח או שהודעת שאין לך התנגדות לזהות שמאי החוץ, על פי חוזר משרד האוצר הרלוונטי לשמאים [חוזר מס' 2007-1-8 "שמאות ביטוח רכב (רכוש וצד ג')", מיום 29.04.2007], חוות דעתו היא סופית וקובעת לכל דבר ועניין, ולא ניתן לערער על עניין המצבר מכיוון שכבר הופיע בחוות הדעת. מאידך, אם מדובר ב"שמאי בית" (שמאי המועסק על ידי חב' הביטוח ו/או שיש חשש שהוא נתון לניגודי עניינים בשל קשר מיוחד עם חב' הביטוח), אזי חוות דעתו אינה סופית או מכריעה, ואתה יכול לדרוש מחב' הביטוח שתפעל לקבלת חוות דעת נוספת, של "שמאי חוץ", וכן תשא בעצמה בשכר טרחתו. כן על פי החוזר הנ"ל, חובת חב' הביטוח להעביר לך את חוות הדעת במלואה, לרבות מידע בנוגע לאופן חישוב שווי הרכב. אם למרות הכל, קיים לדעתך סיכוי כלשהו שהשמאי נתן חוות דעת שאינה משקפת את המציאות, בשל ניגודי עניינים, וכי השמאי הוצג בפנייך כשמאי חוץ אך בפועל לא היה אובייקטיבי, תוכל לפנות לבית משפט, ולטעון שחב' הביטוח השפיעה בצורה בלתי הוגנת, ובניגוד להוראות החוזר הנ"ל לגבי עריכת חוות הדעת.
החוק (פקודת ביטוח רכב מנועי) מחייב ביטוח חובה (בגין נזקי גוף בעת ארוע של תאונת דרכים) לכל נוהג או משתמש ברכב. אי קיום חובה זו מהווה עבירה על החוק וישלול תשלום תגמולי ביטוח מהנהג אם יתרחש ארוע של תאונת דרכים בתוספת זכות שיבוב של קרנית ככל ששילמה פיצויים לנפגעי התאונה. ביטוחי הרשות הינם ביטוח צד ג' וביטוח מקיף לרכב מפני סיכוני גניבה, פריצה וכיו"ב.
This situation, of thieves entering unmanned vehicles while their motor is still running, has been dealt several times by the courts, in the past year. The Israeli courts has established the "test of effective control" [ע"א 156/96 (מחוזי ת"א) אשר חנן ואח' נ' ג'אן השכרת רכב בע"מ], by which a vehicle will be considered "manned", for property insurance matters, while it was under the supervision of the man claiming to man it (regularly, the driver). In order to apply the aforementioned test, the courts exam the following criteria: the location of the driver relatively to the vehicle, and its alleged ability to effectively view his car at all time and keep it from being stolen, as if he was inside the car. In sum, latest rulings allow to pay insurance benefits due to car theft, even while the motor is still running, and the driver is outside the car, engaging in some other action, besides the maintenance of the vehicle, but relatively near it. Notwithstanding, the insurance company must not dismiss itself from its obligation to insure and compensate against reasonable negligence acts of its insured clients, and in our case, negligence in maintaining the vehicle against thefts. The previous mentioned doctrines were jointly used by the court, in a similar situation, where the driver stepped out of the vehicle, and a stranger suddenly entered it and fled out with the vehicle, at: ת.א. 36133/06 (שלום ת"א) דורנט ישראל בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ. Though, in several cases, the courts diminished compensations or did not recognize the insurer's liability. It is to be mentioned, that each case is being examined ad hoc. Respectively, in our experience, insurance companies tend to not pay compensations in those circumstances, without having to defend in the court of law.
בהתאם להנחיות הפיקוח על הביטוח (חוזר ביטוח 2000/12, מיום 13/11/2000), נדרש כי הפוליסה תכלול פירוט מרכיבי המשתנים המיוחדים אשר עשויים להשפיע על ערך הרכב לצורך חישוב תגמולי ביטוח במקרה אבדן גמור, ולחלופין הפניה למשתנים אלה במחירון רכב. כן על הפוליסה לכלול הסבר מפורט מה משמעות כל אחד מהמשתנים המיוחדים, וכן כיצד משתנים אלה ישפיעו בחישוב תגמולי הביטוח במקרה אבדן רכב, תוך ציון שתי דוגמאות. את פירוט המשתנים הנ"ל, יש להצליב עם אופן חישוב תגמולי הביטוח ונימוקי ההפחתות שבוצעו במסגרת החישוב, כפי שנדרש מחברת הביטוח, מכוח החוזר הנ"ל, להעביר למבוטח בקרות מקרה הביטוח, ובהתאם לענות על השאלה. יודגש, כי אם חברת הביטוח לא דאגה ליידע את המבוטח בפרטי המשתנים המיוחדים (הפניה למחירון הרלוונטי, ציון שתי דוגמאות, וכו'), היא לא תוכל להסתמך עליהם, אפילו אם הם מופיעים במחירון שבאמצעותו מחושבים תגמולי הביטוח על פי הפוליסה, והחישוב ייעשה על פי ערך הרכב הבסיסי המקובל אצל חברת הביטוח לאותו הרכב. לעניין זה נפנה לפסק הדין בת.א. 62968/05 (ת"א) סופר דודו נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ. כמו כן, יש לבחון מהו מועד התרחשות הנזק לדלת הרכב. אם מדובר במועד מוקדם לעריכת הביטוח, יש לבחון האם הפר המבוטח את חובת הגילוי בנוגע לנזק לדלת – קרי, אם בשלב הצעת הביטוח השמיט פרט זה. אם לא גילה המבוטח, במועד עריכת הביטוח, אודות הנזק הנ"ל, עשויה חברת הביטוח להיות רשאית להפחית מתגמולי הביטוח את רכיב נזק זה. אולם, אם המבוטח יידע את חברת הביטוח אודות נושא הדלת, ועל אף זאת שולמה פרמיה מלאה בגין הרכב, בהתאם להלכת ע"א 196/88 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' הפועלים ליסינג בע"מ ואח', הרי שגם תגמולי הביטוח במקרה של אבדן גמור צריכים להיות שלמים.
יש לבדוק האם הדגם הזה מופיע במחירון לוי יצחק. אם מדובר באופנוע בייבוא אישי יש לקבל לגביו חוות דעת שמאי שמקובל על חברות הביטוח (כגון לוי יצחק) ולפנות עם חוות הדעת לחברת הביטוח.
ארז שלום רב, פסיקת בתי המשפט בארץ קבעה מספר פעמים, כי חברת הביטוח חייבת לשלם תגמולי ביטוח במקרה שהמבוטח רכש בתום לב רכב שהתברר מאוחר יותר כי הוא מזוייף או גנוב. יש להוריך, בנוסף, עילת תביעה גם כנגד רשות הדואר ומכון הבדיקה, תלוי בנסיבות.
דור, שלום רב. בנושא עלויות ביטוח נא לפנות לסוכן ביטוח. אין משרדנו מטפל בכך.
דב שלום רב, צריך לבדוק את חוזה ההשכרה של הרכב. למיטב ידיעתי קיים סעיף מפורש על פגיעה בתחתית הרכב וחיוב השוכר בתשלום הנזק. כמו כן קיים סעיף, ברוב החוזים, שהשוכר צריך לדאוג לביטוח לעצמו. לכן אם קיים ביטוח שהשוכר עשה- שיפנה לחב' הביטוח שלו. בכל מקרה זכאי השוכר לבדיקה פיזית של הרכב ע"י שמאי מטעמו (יש לבדוק שהנזק לא נגרם או הוחמר ע"י שוכרים נוספים שנהגו ברכב לאחר הפגיעה).
שלום רב, אם תיקנו הנזק בלי שהייתה לך אפשרות לבדוק הנזק אין זה שולל לחלוטין את חובך כלפיהם, שהרי אתה מסכים שנגרם נזק לרכב עת היה ברשותך. טענתך הצודקת יכולה להיות בעניין גובה הנזק, וכאן יש לך טענה טובה.
ראשית, כדאי לשלוח מכתב תזכורת לחברת הביטוח באמצעות הסוכן (או ישירות למחלקת טיפול בתביעות מקיף בביטוח ישיר, לפי העניין). יובהר, כי אם הוגשה תלונה למשטרה, רק לאחר שנסגר התיק, ואין חשש לביום מקרה הביטוח או ניסיון הונאה, יכולה חברת הביטוח לקבל את צילום התיק. כן ניתן להוסיף במכתב הנ"ל, כי על פי סעיף 27 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981, גם ללא שיש בידי המבטח מלוא המסמכים הדרושים לו לשם בירור החבות (קרי, דו"ח המשטרה), חייב המבטח בתשלום תגמולי ביטוח אשר אינם שנויים במחלוקת, לא יאוחר מ-30 ימים ממועד הגשת הדרישה לתגמולי ביטוח. כמו כן, לגבי כל תקופה העולה על 30 ימים ממועד הגשת הדרישה לחברת הביטוח, יתווספו לתגמולי הביטוח ריבית והצמדה, מכוח סעיף 28 לחוק חוזה הביטוח, ובית משפט רשאי לפסוק "ריבית עונשית" גבוהה, אם חברת הביטוח מעכבת תשלום תגמולי ביטוח שאינם שנויים במחלוקת, כאמור לעיל.
תעודת ביטוח חובה, ככל פוליסת ביטוח, מתחילה במועד עריכתה, ופגה בחצות הלילה של יום הביטוח האחרון, אלא קיים הסכם אחר בין הצדדים או מכוח הוראות הפוליסה (סעיף 9 לחוק חוזה הביטוח). כמו כן, יש לשים לב לסעיף 24 לפקודת ביטוח רכב מנועי, לפיה חב' הביטוח פטורה מחבותה, אם הפוליסה בוטלה בהסכמה הדדית של הצדדים או מכוח הוראות הפוליסה עצמה לפני קרות האירוע הביטוחי, ולפחות 21 ימים לאחר שניתנה לבעל הפוליסה הודעת ביטול בכתב. דהיינו, במצב של מכירת רכב, מרחיב סעיף 24 הנ"ל את מעגל זכויותיו של הנפגע אשר אינו בעל הפוליסה המקורית, אך קיבל אותה במסגרת עסקת רכישת רכב. בפסק דין בת.א. 1337/06 (שלום נצ') גאנם נ' הכשרת הישוב (ניתן ביום 21.08.2008), קבע בית המשפט שמטרתו של סעיף 24 הנ"ל להעניק מעמד מועדף לצד שלישי, כך שעם סיום ההתקשרות בין חב' הביטוח לבין המבוטח המקורי (המוכר), לא ייפגע הצד שרכש את הרכב וקיבל את הפוליסה לידיו.
ראשית יש לציין, שחסר נתון מהותי לגבי מועד רכישת הרכב, שכן הוראות החוק הרלוונטי [חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), תשס"ח-2008] חלות רק לגבי עסקאות שנעשו לאחר חודש 12/2008. אם העסקה נעשתה מלפני החוק, ניתן להגיש תלונה למפקח על התעבורה, שייתכן ויחליט בהתאם לרוח החוק, כמפורט להלן. אם העסקה נעשתה לאחר המועד הנ"ל, על פי סעיף 2 לחוק, חובה על כל מוסך שטיפל ברכב הנמכר, וכן על כל חב' ביטוח שביטחה את הרכב, למסור לרוכש, לפי בקשתו, כל מידע שיש ברשותם לגבי הרכב, ובשיקול דעתם לגבות על כך תשלום הוצאות. כמו כן, חובה עליהם לשמור מידע כאמור, במשך 7 שנים. לגבי חב' הליסינג ממנה נרכש הרכב, מורה סעיף 4 לחוק למסור לרוכש, לא יאוחר ממועד חתימת החוזה לרכישת הרכב, טופס חתום על ידי החב', ובו פרטים, בין היתר, בדבר מספר הבעלים, פגיעות שנגרמו לרכב, קילומטראז', וכו', וכן להחתים את הרוכש על קבלת הטופס הנ"ל. עוסק שלא מוסר לרוכש טופס גילוי נאות כאמור, עובר על הוראות סעיף 4 לחוק, ודינו קנס על פי סעיף 5 לאותו החוק. לפיכך מומלץ לפנות לחב' הליסינג, בכתב, ולדרוש קבלת טופס הגילוי הנ"ל, אם עדיין לא מסרה כאמור, שכן החל מיום 06.12.2008 אי מסירה כאמור מהווה עבירה פלילית. יחד עם זאת, אם נרכש רכב תוך הצגת מצג שווא לגבי ערכו (למשל, בשל מספר הידיים שעבר עד מועד המכירה), אין הוראה חד משמעית בדין לגבי השבת ההפרש בין ערך הרכב לבין שווי העסקה, ומדובר בטענה משפטית מדיני החוזים, שיש להוכיחה בבית המשפט.
הפוליסה התקנית לביטוח כלי רכב (רכוש וצד ג'), מגדירה את מקרה הביטוח באופן הבא: "...נזק שייגרם לרכוש של צד שלישי כתוצאה משימוש ברכב בתקופת הביטוח", וקובעת מספר חריגים ל"שימוש" הנ"ל. אולם, הואיל והאירוע קרה תוך כדי שימוש הנהג האחר ברכבו לצורך נסיעה, ולא מתקיים כל חריג רלוונטי, וכן מכוח העיקרון המרחיב שקבעה הפסיקה בנוגע לפרשנות בשאלות החבות בביטוח צד ג', חל במקרה זה לדעתנו, מלוא הכיסוי הביטוחי, מכוח פרק ביטוח אחריות כלפי צד ג' בפוליסה התקנית.
על פוליסות לביטוח מקיף לאופנועים לא חלות הוראות "הפוליסה התקנית" לרכב [תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), תשמ"ו-1986], ועל כן חוזה הפוליסה כפוף אך ורק לדיני הביטוח הרגילים, ובפרט להוראות חוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן: "החוק"). לפיכך, ביטול הפוליסה כפוף להוראות סעיפים 9 ו-10 לחוק, כלומר כל עוד לא הוסכם על תקופת ביטוח מסוימת, רשאי המבטח לבטל את הפוליסה בהודעה בכתב למבוטח, והביטול ייכנס לתוקפו בתוך 15 ימים מהיום בו נמסרה ההודעה. במקרה ביטול כאמור, זכאי המבוטח להחזר הפרמיה ששילם עבור התקופה שלאחר הביטול. יודגש, כי אם נקבעה בפוליסה תקופת הביטוח, לא ניתן לבטלה אלא על פי תנאי מפורש בפוליסה המתיר בהתקיימו את הביטול, או על פי אחת מהוראות החוק המקנות למבטח סעד של ביטול (כגון החמרה בסיכון, אי גילוי, מתן תשובות שגויות וכיו"ב, בנסיבות המפורטות בחוק). אשר על כן, נדרש לעיין בתנאי הפוליסה הספציפית, כדי לבחון אם אכן התמלא אחד התנאים בפוליסה המתירים את ביטולה, כפי שבפועל קרה.
הפנייה שלך לעיוננו אינה מעלה כל סוגיה משפטית, ולמעשה אין לה תשובה בעולם המשפט.
הואיל והרכב נקנה מעוסק במכירת כלי רכב משומשים, חלות עליו הוראות מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), תשס"ה-2005. על פי חוק זה, זכותו של הרוכש לקבל מכל מוסך בו תוקן או טופל הרכב, וכן מכל חברת ביטוח אשר ביטחה את הרכב, כל מידע רלוונטי שבידיהם (ככל שסעיף 3 לחוק הנ"ל מחייב את הגורמים הנ"ל במשך 7 שנים). כמו כן קובע סעיף 4 לחוק, כי מכירת הרכב הייתה חייבת להתבצע באמצעות הסכם בכתב, ותוך מסירת טופס מידע המכיל פרטים אודות ידיים קודמות, פגיעות כלשהן, קילומטראז' מיום רישומו לראשונה ועוד. לפיכך, באם קיים חשש כלשהו לגבי ביצוע העיסקה, עומדות לרוכש הזכויות מכוח החוק הנ"ל, לקבלת מלוא המידע הרלוונטי, כמפורט לעיל. יודגש, כי לצד הוראות החוק מונחות סנקציות פליליות כנגד סוחרים שהפרו את חובותיהם, ובכל מקרה ניתן לפנות למשרד התחבורה והבטיחות (המפקח על התעבורה), האמון על ביצוע הוראות החוק.
על פי נתוני המקרה שהועבר לעיוננו, מדובר בטענת קיזוז סכומים שהצדדים חייבים זה לזה (חברת הביטוח חייבת תגמולי ביטוח לניזוקה בשל היריבות הישירה הנוצרת מכוח הפוליסה עצמה ומכוח סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981, ומאידך הניזוקה בתאונה חייבת דמי פרמיה לחברת הביטוח מכוח פוליסה אחרת שהוצאה על שמה, ואשר טרם שולמו). קיזוז, מכוח סעיף 53(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, ניתן ליישום בכל אחת משתי האפשרויות הבאות: "חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת..." (למשל, קיזוז תגמולי ביטוח כנגד דמי ביטוח שהמבוטח חייב בהם, באותה פוליסה), או "...בחיוביים כספיים שלא מתוך עסקה אחת, אם הם חיובים קצובים". לענייננו רלוונטית האפשרות האחרונה, ומשכך רשאית חברת הביטוח לקזז מתגמולי הביטוח המגיעים לניזוקה כצד ג' לפוליסת הנהג הפוגע, בכפוף לכך שחיוביה הכספיים (דמי הפרמיה) של הניזוקה כלפי חברת הביטוח, הינם קצובים (משמע, ניתנים לחישוב אריתמטי פשוט, כפי שניתן לחשב תשלומי פרמיות כנגד ביטוח). לפיכך, אם מדובר באותה מבוטחת וחברת ביטוח (קרי, אותם צדדים) ובחיוב לתשלום דמי פרמיה, רשאית חברת הביטוח לקזז את סכום הפרמיה שטרם שולם מתגמולי הביטוח בגין התאונה. למשל, בפסק הדין בת.א. 43015/04 (שלום ת"א) מכללת רחובות נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, ניתן ביום 14.08.2006, בסעיפים 25-29, אישר בית המשפט ביצוע קיזוז כאמור, כאשר קיימת זהות בין הצדדים, אף אם מדובר בשתי פוליסות נפרדות.
על פי פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970, כלי רכב החייבים בביטוח חובה הינם כל כלי הרכב המונעים בכוח מיכני, לרבות נגררים, טרקטורים, מלגזות וכלי רכב אחרים המשמשים לחקלאות, ואשר כשירים לנוע בכביש על פי פקודת התעבורה [נוסח חדש]. אין בנמצא רשימת כלי רכב שאינם חייבים בביטוח חובה, אולם התשובה לשאלה אם כלי רכב מסוים חייב בביטוח אם לאו, נקבעת על פי השאלה האם הרכב מהווה "רכב מנועי" על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. בעניין זה קובעת הפסיקה, אד הוק, לגבי כלי רכב שונים ומשונים המעורבים בתאונות דרכים, ותוך כדי שקילת נסיבות זרות לשאלת חיובם בביטוח חובה, כגון האם במסגרת התאונה יימצא מקור אחר לפיצוי הנפגעים (על פי רוב, יהיה זה מבטחו של רכב אחר, שפגע בכלי שהגדרתו שנויה במחלוקת). לדוגמא, נפסק לאחרונה כי "קלנועית" אינה מהווה כלי רכב, כהגדרתו בחוק הפיצויים, ומשכך גם אינה חייבת בביטוח חובה. יחד עם זאת, קיימים פסקי דין סותרים, והשאלה טרם הוכרעה בבית המשפט העליון. כמו כן, ישנן חברות ביטוח אשר כעניין שבמדיניות אינן מבטחות בביטוח חובה כלי רכב כגון קלנועיות. בשל אי הבהירות בנוגע לחובה לבטח בביטוח חובה, ומכיוון שלאחרונה נראים בכביש ובמשקים יותר ויותר כלי רכב המהווים סכנה תעבורתית כדוגמת ה"קלנועית" וה"סגווי", פנינו יחד עם לשכת סוכני הביטוח בישראל למפקח על הביטוח, שייתן את דעתו בנושא, וכן שיורה מהי המסגרת הביטוחית הראויה לבטח את השימוש / נזקי צד ג' לגבי כלי רכב מהסוגים הנ"ל ודומיהם.
כדאי לברר עם הסוכנות שאכן מדובר ברכב חדש, שאם לא כך ייתכן שמדובר בהתקשרות על סמך מצג שווא / הטעיה, אשר לצידם תרופות מדיני החוזים. לגבי היקף האחריות, יש לבחון את הסכם המכירה ותנאי ההתקשרות, ובפרט הוראות בדבר אחריות הסוכנות לאחר המכירה, והסייגים לכך. כמו כן, יש לברר שהרכיבים שהוחלפו ברכב הינם חלפים מקוריים, כפי שנדרש על ידי הנחיות משרד התחבורה לגבי רכב שגילו מתחת לשנתיים, למעט לגבי פנסים, שמשות וחלקי מזגן.
ראשית יודגש, כי חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), תשס"ח-2008, מטיל חובות על בעלי מוסכים, חברות ביטוח וסוחרי רכב, אך אינו דן במערכת היחסים שבין מוכר פרטי לבין קונה. כמו כן, מטיל החוק סנקציה עונשית על סוחר שלא מסר גילוי נאות לרוכש (ובהקשר זה, מוכר שלא היה רשום כבעל הרכב ואינו קרוב משפחה מדרגה ראשונה של הבעלים – חזקה עליו שהוא סוחר). אולם, החוק אינו קובע כל סנקציה אזרחית לעניין חוזה המכירה. לפיכך, וככל שהוראות החוק אינן גורעות, כאמור בסעיף 8 לחוק, מהוראות דינים אחרים, סנקציה של ביטול חוזה המכירה אפשרית רק מכוח דיני החוזים – לענייננו, ביטול בשל טעות/הטעיה [סעיפים 14 ו-15 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973)]. בהקשר זה יוער, כי הטעיה לפי סעיף 15 לחוק החוזים, כוללת גם אי גילוין של עובדות שחובה לגלותן לפי חוק. ביטול חוזה המכירה מכוח דיני החוזים, יהיה בשים לב לכך שלא מדובר בטעות בכדאיות העסקה (לרבות טעות בכדאיות העסקה שהיא תוצאה של הטעיה), בהתאם לסעיף 14 (ד) לחוק החוזים. הבחינה האם מדובר בטעות שמקורה בכדאיות העסקה, נעשית על פי הפסיקה בכפוף לנסיבות כל מקרה לגופו, ובהתאם לאינדיקציות שונות, כגון התמורה.