מיקום התאונה

התאונה אירעה בכביש בו יש 5 נתיבי נסיעה, כאשר הנתיב הימני הינו נתיב של תחבורה ציבורית. כאשר מתקרבים לצומת בה אירעה התאונה נפתחים עוד שני נתיבי נסיעה – האחד לפניה ימינה, והשני לפניה שמאלה – כאשר בסמוך לצומת יש סך הכל 7 נתיבי נסיעה.

גרסת רוכב האופנוע

  1. רוכב האופנוע נסע בנתיב השני מימין – בנתיב הצמוד משמאל לנתיב התחבורה הציבורית (שהוא הנתיב הימני ביותר מבין נתיבי הנסיעה המותרים לרכבים).
  2. באותה עת נסע הנתבע באחד מנתיבי הנסיעה השמאליים. לפתע הבחין הנתבע בפניה ימינה, אותה הוא עומד לפספס, ולפיכך סטה בפתאומיות ימינה על מנת לחתוך את כל נתיבי הנסיעה ולפנות ימינה.
  3. הנתבע לא הבחין ברוכב באופנוע, חסם את נתיב נסיעתו לגמרי, כשהוא בזווית של 90 מעלות לכוון הנסיעה.
  4. רוכב האופנוע ניסה להתחמק מהתנגשות והצליח לסטות מעט ימינה לתוך נתיב הנסיעה הציבורי, אולם מאחר והנתבע סטה ימינה בשלב מאוחר וקרוב מדי לצומת רוכב האופנוע, לא יכול היה למנוע את ההתנגשות אשר התרחשה בפועל בנתיב נסיעה הציבורי.

רוכב האופנוע תמך את גרסתו בשתי דרכים:

  • האחת – דו"ח בוחן תאונות דרכים. רוכב האופנוע צירף לתיק בית המשפט חוות דעת של מומחה מטעמו – בוחן תאונות – אשר קבע בחוות דעתו כי על פי מכלול הנסיבות, התאונה אירעה כי שטוען רוכב האופנוע. חוות דעת כגון אלה חשובות מאוד במקרה בו המשטרה סוגרת את תיק תאונת הדרכים מבלי לקבוע מיהו האשם בתאונה, אולם לאור עלויותיה הגבוהות היא כדאית רק כאשר גובה הנזק הנתבע הוא גבוה.
  • השניה – תמונות של האופנוע והרכב אשר צולמו במקום התאונה – בידי רוכב האופנוע היו תמונות אשר צולמו מיד לאחר התרחשות התאונה, ואשר הראו את המיקום המדוייק של כלי הרכב לאחר התאונה. תמונות אלה תמכו בגרסתו וסייעו לו להוכיח לבית המשפט את מיקומם המדוייק של האופנוע והרכב לאחר התאונה.

 גרסת נהג המכונית

  1. נהג המכונית הוא אשר נסע בנתיב הימני הצמוד לנתיב התחבורה הציבורית, וכ- 10 מטר לפני הצומת אותת והחל לבצע פניה ימינה.
  2. לפתע הגיח רוכב האופנוע מימין, עקף את הנתבע מימין, חדר שלא כדין לנתיב נסיעתו ופגע בו בצידו הימני.

החלטת בית המשפט

החלטת בית משפט

בית המשפט החליט כי נהג האופנוע, עמד בנטל המוטל עליו להוכיח את תביעתו.

בית המשפט קבע כי גרסת הנתבע, נהג המכונית, דווקא מחזקת ומדגישה את הגרסה של רוכב האופנוע והמומחה מטעמו – לפיה רוכב האופנוע נסע באחד מהנתיבים הימניים אשר בכביש, והנתבע נהג המכונית נסע באחד הנתיבים אשר משמאל. לפתע, ובסמוך לפני הצומת סטה הנתבע סטיה חדה ימינה, באופן שחסם את נתיב נסיעת האופנוע, כאשר הרכב ניצב לנתיב נסיעת האופנוע. רוכב האופנוע ניסה להתחמק מפגיעה ברכב אך לא הצליח.

בית המשפט קיבל את חוות דעתו של המומחה מטעם רוכב האופנוע וממצאיה, אשר לא נסתרה על ידי הנתבעים. בית המשפט הסתמך על דוח הפעולה של המשטרה בו נקבע כי מיקומם הסופי של הרכבים במקום האירוע אינו תומך בגרסתו של נהג המכונית. בית המשפט הסתמך על התמונות אשר צורפו והוכיחו בדיוק היכן עמד הרכב בסוף התאונה, ואת הזווית שבה עמד בניצב לכוון התנועה.

בית המשפט הסתמך על מיקום הפגיעה בכלי הרכב ועל אופי הפגיעה – שהיתה מכת מעיכה ולא של גרירה, וקבע כי אופן הפגיעה מעיד על כך שהרכב נסע באחד מהנתיבים השמאליים וחתך לפתע לימין כדי להספיק לפנות ימינה. בית המשפט הסתמך על עדות נהג המכונית עצמו אשר הודה במפורש בבית המשפט כי פספס את הפניה ימינה, וכי חיפש חנות רהיטים אשר לא ידע מה מיקומה, וכי רק כ - 10 מטרים לפני הצומת החל את הסטייה.

ההחלטה

בית המשפט קבע כי בחינת ההודעה של הנתבע לחברת הביטוח, ההודעות של הנהגים במשטרה, דוח הפעולה, השרטוט, כמו גם התמונות של הנזק ותמונות המקום, תומכים בגרסת רוכב האופנוע ולא בגרסת הנתבע. לכן האחריות לקרות התאונה מוטלת על הנתבע – נהג המכונית.

טענת רשלנות תורמת: לרוכב האופנוע נקבעה רשלנות תורמת בשיעור של 10%, לאור תוואי הדרך במקום התאונה ושדה הראיה אשר במקום בכיוון נסיעת האופנוע והטענה כי הנתבע חצה לפחות שני נתיבים משמאל לימין עד שנכנס וחסם את נתיב נסיעת האופנוע.

היקף הנזק:

  • נזק ישיר לאופנוע - נהג האופנוע צירף דו"ח שמאי, ומאחר וחוות הדעת לא נסתרה על ידי הנתבעים (לא הגישו חוות דעת נגדית ולא חקרו את השמאי) נפסק לתובע כל סכום הנזק אשר הופיע בדוח השמאי (בניכוי %10 רשלנות תורמת).
  • ירידת ערך – בדו"ח השמאי לא פירט השמאי את שיעור ירידת הערך אשר נגרם לאופנוע, ונהג האופנוע תבע את הסכום אשר הפסיד במכירת האופנוע. בית המשפט איפשר לתובע לתקן את חוות דעת השמאי, אשר התבקש לקבוע האם נגרמה ירידת ערך לאופנוע ומהו שיעורה, ולאחר התיקון, נפסק על ידי בית המשפט כי התובע יקבל את מלוא ירידת הערך. בעניין זה חשוב לציין כי כל טענה של ירידת ערך צריכה להיות מעודנת בדו"ח השמאי.
  • אביזרים – נהג האופנוע תבע קסדה מעיל וכפפות אשר ניזוקו לטענתו בתאונה. לכתב התביעה צורפו רק הצעות מחיר, ולא הוכח מצב הפריטים לפני התאונה, ולפיכך נפסק סכום חלקי על דרך האומדן. בעניין זה חשוב לציין כי מומלץ מאוד לשמור את האביזרים עצמם על מנת להציגם בבית המשפט ולהוכיח את הנזק. כמו כן מומלץ לשמור על קבלות הרכישה של האביזרים על מנת להוכיח את המחיר בו נרכשו.
  • הוצאות משפט – לתובע הוחזרו גם ההוצאות אשר נגרמו לו לצורך ניהול המשפט – אגרת בית המשפט, שכרו של השמאי, שכרו של בוחן התאונות מטעמו והוצאות שונות.