מטרת הדיור הציבורי לספק פתרון דיור לתושבים שאינם מסוגלים לרכוש או לשכור דירה בכוחות עצמם. זהו פתרון סוציאלי לאוכלוסיה שאינה יכולה לדאוג לעצמה הן מבחינה כלכלית והן מבחינת ניהול הנכסים. מרבית הממתינים לדיור ציבורי מתגוררים ומבקשים להמשיך להתגורר באיזורי הביקוש, בגוש דן ובערים הגדולות. משרד הבינוי והשיכון קובע את הקריטריונים לזכאות, ועמידר, כחברה משכנת ומאכלסת פועלת לאיכלוס הדירות.

מי זכאי לדיור ציבורי

ראשית זכאים- חסרי דיור שמעולם לא היתה רשומה דירה על שמם. לאחר מכן, נכים מקבלי קצבאות, משפחות חד הוריות, עולים חדשים, קשישים ומשפחות עם ילדים השרויים במצוקה כלכלית. בכל מקרה, הזכאים זכאים לקבל דירה למגורים באיזור מגוריהם. לא מעבירים אותם לאזור אחר.

דירות עמידר

חברת עמידר גייסה לאחרונה למעלה ממיליארד שקל לצורך רכישת דירות לזכאים. מאחר ומרבית הזכאים ממתינים לדירות באיזורי הביקוש, הסכום שאנו מדברים בו אינו גדול, ובוודאי שאינו מספיק לרכישת דירות לכלל הממתינים. מחיר מינימלי של דירה יכול להיות 1.2 מיליון ש"ח, אך באיזורי הביקוש מחיר הדירה יכול להיות גם כפול. לכן, בגדול, מספר הדירות יהיה נמוך מ-1,000 ומספר הזכאים הממתינים מגיע לאלפים רבים.

דיור ציבוריהדירות המבוקשות בדיור ציבורי הן דירות יד שנייה, בנות 2-4 חד׳ בבניינים בני כ-30 שנה. כמובן ניתן לרכוש דירות ישנות יותר, אך במוקדם או במאוחר הן יתחילו בהליכי פינוי בינוי והתחדשות עירונית, ואז שוב יהיה צורך לפנות את הדיירים. לכן, בדירות בנות כ-30 שנה, הם יוכלו להתגורר תקופה ממושכת ולא להתפנות.

ממש לאחרונה, חל שינוי לטובה בקריטריונים, והסלון אינו נחשב לחדר. שרת השיכון קבעה, אחרי עשרות. שנים בהם הסלון היה נחשב לחדר, שגם הזכאים זכאים לחדר מגורים, ולא ניתן להפוך את חדר המגורים לחדר שינה.
אי לכך, מי שהיה זכאי לדירת 2 חד׳ למשל, זוג עם ילד, יקבל דירת 3 חד׳. ומי שהיה זכאי ל-3 חד׳, יקבל דירת 4 חד'. מפני שלא די לקבל קורת גג, אלא שיש צורך שהזכאים יחיו ברווחה מסוימת.
כמובן שהם זכאים לכך שהדירה תהיה ראויה למגורים ומסודרת, כדי שתהיה להם איכות חיים. ככל שהזכאים שרויים במצוקה כלכלית ותפקודית , הם נמצאים במקום גבוה יותר לזכאות.

למשל, בעיר בת ים ממתינים כ-2,200 זכאים, בנתניה מספר דומה, וכן בחולון, פתח תקווה, ראשון לציון, ירושלים, תל אביב, בחיפה מעל 3,000 זכאים, ואחרות. עמידר מנהלת למעלה מ-40,000 דירות לזכאים.

נכסים אלה נרכשו במשך שנים, ושוכנו בהם זכאים. עמידר והמדינה מעודדות את הדיירים לרכוש את הנכסים בהם הם מתגוררים. כך מצד אחד קטן מלא הדירות ברשות עמידר, אך מצד שני חלק מהנכסים מתפנים בעקבות מות הדיירים.

נכון שמטרת עמידר היא לרכוש נכסים זולים יחסית, אך במשך השנים שכונות או אזורים שבעבר היו אזורי מצוקה, הפכו עם השנים לאזורי יוקרה. לכן ניתן למצוא דיירים המתגוררים בנווה צדק או יפו, בנכסים היושבים על קרקע ששוויה מיליונים רבים.

נכסים בבעלות עמידר

נכסים בבעלות עמידר

לאחרונה התברר שברשות עמידר כמה מאות צמודי קרקע, חלקם באזורי יוקרה, למשל 63 וילות ברמת השרון, 77 ברעננה, 52 בהרצליה, 54 בהוד השרון במזכרת בתיה, בבנימינה, בזכרון יעקב ועוד ועוד. נכון שהבתים אינם מפוארים, ונראים פחות טוב מהוילות בסביבתם, אך עדיין מדובר בצמודי קרקע היושבים על מגרשים.

ברור שכאשר מתפנה דייר בנכס צמוד קרקע ניתן למכור את המגרש לבנייה, אפילו למגדלים, ולרכוש בתמורה כמה וכמה דירות לזכאים. פה ושם, נכון שאין מדובר במספרים גדולים, אך יש זכאים המתגוררים שנים בצמודי קרקע כזכאים, שהתרחיבו את הדירות, שהיו קטנות, ובחלקם גרים בני משפחה או לחילופין משכירים חלק מהנכס ונהנים מהכנסה למרות שהם עצמם מוחזקים על ידי המדינה כזכאים.

תופעה נוספת היא, מאות בתי כנסת מקוואות וישיבות המאכלסות דירות של עמידר שהיו צריכים להיות בידי זכאים. חשוב לציין, דייר אינו מפונה מהדירה או מהנכס בו הוא מתגורר, גם אם בתקופת מגוריו הנכס הפך יוקרתי:
כך למשל בית צמוד קרקע בהרצליה , 50 מר׳ בנוי על כ-400 מר׳ נמכר אחרי שבעליו נפטר, מכ-5 מליון שקלים.

אין שום בעיה ברכישת נכס שהיה בבעלות עמידר, ניתן להעביר אותו על שם הבעלים בטאבו. כך גם במידה והדיירים יכולים או מסוגלים לרכוש את הנכס בו הם מתגוררים.

 

*מתוך סודות הנדל"ן נובמבר 2020