היחס ההפוך בין ערך הנדל"ן ומקום המגורים ליוקר המחיה

כשמדברים על הקשר בין מקום מגורים ליוקר המחיה יש לדבר בשני מישורים, שאיכשהו פועלים הפוך. באיזורי הביקוש, למשל בערי המרכז ובערים הגדולות, יש קו מאוד ברור: 

בשכונות בהן מחירי הדירות זולים יותר, שם מתגוררת אוכלוסיה ברמה סוציו אקונומית בינונית ומטה, גם עלות המחיה זולה יותר. לדוגמא: סטודנטים הלומדים באוניברסיטת רמת אביב, אך מחפשים דירות לסטודנטים ומבקשים להתגורר בדרום תל אביב (היום רוב הסטודנטים מתניידים ברכב דו גלגלי, אופניים וקורקינטים), ואינם חייבים להתגורר ממש בסמוך למוסד בו הם לומדים. 

העדיפות היא לשכור דירה זולה יחסית

• דירת 2 חד׳ ברמת אביב - דמי שכירות נעים בין 5,500 ₪ ל- 5,000 ₪ (מחיר מכירה: 2,200,000 ₪).
• דירת 2 חד׳ בדרום העיר - דמי שכירות בשכונות התקווה או כפר שלם נעים בין 3,300 ₪ ל- 3,800 ₪ (מחיר מכירה 1,100,000 ₪).

קונים מצרכי מזון ירקות ובשר בחנויות מוזלות או בשוק התקווה, והמחירים נמוכים בכ-30% ויותר מהמחירים בצפון בעיר וברמת אביב.

המצב דומה בגוש דן, בירושלים וגם בחיפה:

• במרכז רמת גן דמי שכירות בדירות 3 חד׳ כ- 5,500 ₪ (מחיר מכירה 1,800,000 ₪).
• בשכונת נווה יהושוע דמי שכירות בדירות 3 חד׳ כ- 4,500 ₪ (מחיר מכירה 1,350,000 ₪).
• בחיפה על הכרמל דמי שכירות בדירות 3 חד׳ כ- 4,500 ₪ ( מחיר מכירה 1,200,000 ₪).
• בחיפה בעיר תחתית 3 חד׳ כ- 3,300 ₪ (מחיר מכירה 800,000 ₪).

ברוב השכונות בהן מחירי הדירות זולים, גם הארנונה, מוצרי הצריכה והמזון זולים יותר. 

יש מרכולים הפונים לקהל יעד שההון אינו מצוי בכיסיו, לזוגות צעירים וסטודנטים.

נגישות: ההתניידות במרכז בגלל המרחקים הקצרים אפשרית גם ברכב דו גלגלי, (חלקו שיתופי), וגם בתחבורה ציבורית (כולל מוניות). בערים רבות במרכז נהוגה לאחרונה גם תחבורה ציבורית חינמית. 

מחירי דירות ממוצעים בפריפריה

מצב שונה מחירי הדירות למכירה והשכרה שונה לחלוטין בפריפריה:

• ערד -  דירת 3 חד׳: מכירה 800,000 ₪ השכרה 1,800 ₪ לחודש.
• נתיבות -  3 חד׳: מכירה 750,000 ₪ השכרה 2,000 ₪ לחודש.
• צפת -  3 חד׳: מכירה 620,000 ₪ השכרה 2,000 ₪ לחודש.
• עכו -  3 חד׳: מכירה 630,000 ₪ השכרה 2,000 ₪ לחודש.

נכון , מחירי הדירות זולים יותר מאשר באיזורי הביקוש, אבל מוצרי הצריכה יקרים, ויקרים אף יותר מאשר בשכונות היוקרה בערים הגדולות. הסיבה פשוטה: אין תחרות. מספר החנויות מוגבל, המחירים גבוהים והתושבים נאלצים לשלם או לא לקנות את מוצרי הצריכה היומיומיים. סקרים שנערכו לאחרונה והקיפו ערים רבות בפריפריה גילו שמצרכי המזון, הטואלטיקה ואפילו הירקות יקרים שם יותר.

נגישות: המגורים בפריפריה דורשים לעיתים קרובות גם אחזקת מכוניות כדי לנייד את המשפחה, הן למקומות העבודה של ההורים, והן לבתי הספר והחוגים לילדים.
כמו גם לנסיעות למרכז, לביקור משפחות, עבודה וכו׳.

התחבורה הציבורית במרבית הערים בפריפריה אינה מספיק טובה, והתלות בתחבורה הציבורית אינה מאפשרת ניוד למקומות העבודה ולבתי הספר. לרוב נדרשות שתי מכוניות.

לסיכום, יוקר המחירה בפריפריה גבוה יותר למרות שמחירי הנדל"ן זולים בהרבה.