כך תהפכו למהנדסים בכירים בעולם המרוצים

אפשר גם לנסח את זה כך:
אם עולם המרוצים הולך לכיוון הייטק, האם ישראל הולכת להיות מעצמה גם בתחום המירוצים?

מאת: מערכת לוי יצחק

צילומים: OXFORD BROOKES UNIVERSITY

(הערת קריאה:
בסרטי התדמית המופקים בנושא שתיכף תקראו עליו, מופיעים גברים ונשים כאחד,
אבל "עברית-קשה-שפה" אז הניסוח שכאן יהיה בזכר, מטעמי נוחות בלבד. בואו נתחיל:)

יש אנשים שחלמו בילדות להיות שוטרים, אחרים רצו להיות טייסים. ואז יש את אלה שישבו מול המסך,
בוהים בהערצה בולנטינו רוסי או במארק מארקז רוכבים בזווית בלתי אפשרית, ואמרו לעצמם:
"ככה הייתי רוצה לחיות – בתוך האקשן, בתוך הבפנים של הדבר הזה."

אז לא, לא כולם נולדו עם כישרון לדהור 300 קמ"ש על שני גלגלים.
אבל מה אם אני אספר לכם שאפשר להיכנס עמוק לעולם מרוצי האופנועים – כקריירה לכל דבר – גם בלי לעלות על המסלול?

גם במרוצים - מהנדסים, אנליסטים, ומוחות מבריקים הם הדלק האמיתי

מאחורי כל רוכב על הפודיום יש צבא של אנשים. מהנדסי מנוע, אנליסטי טלמטריה
(מערכת לאיסוף, שידור וניתוח של נתונים בזמן אמת ממכונה או רכב – למשל מדדי מהירות, בלימה, טמפרטורה ועוד – כדי להבין ולשפר את הביצועים),
מנהלי מערכות, אלקטרונאים, מעצבי שלדה, אחראי דינמיקת רכב –
כל תפקיד כזה יכול להיות הייעוד הבא שלכם.
ואם חשבתם שזה תחום סגור ל"מכונאים שצמחו מהשטח" – תחשבו שוב.
היום, הדרך הפופולרית (והמקצועית) להיכנס לעולם הזה היא דרך האקדמיה.

איפה לומדים את זה?

באירופה – (שיש מי שיומר שזהו למעשה הבית של מוטוג'יפי) – תמצאו כמה מסלולים אקדמאיים שפותחו במיוחד עבור תעשיית המירוצים.
בעיקר באנגליה, גרמניה ואיטליה. הלימודים האלו הם לא רק תיאוריה.
אתם תעבדו על פרויקטים אמיתיים, תבנו רכבי מרוץ קטנים, תתעסקו בדינמיקה של מתלים,
תלמדו לקרוא טלמטריה כאילו זו שפת אם, ותבינו למה רוכב בחר לבלום דווקא שם ולא שני מטר קדימה.

לא רק בערה פנימית – גם הרבה ניתוח נתונים

אם אתם פחות בקטע של ברגים ויותר בכיוון של דאטה, אל תדאגו. בעידן של היום,
לצורך שיפור הישגים והובלת האופנוע והרוכב להיות תחרותיים יותר,
הניתוח של נתוני טלמטריה מהאופנועים חשוב בדיוק כמו האווירודינמיקה.
מהנדסים שיודעים לקרוא ולפרש את המידע שמגיע מהרוכב,
מהאופנוע ומהמסלול – יכולים לעשות את ההבדל בין מקום ראשון לבין מפגש בין הרוכב לבין האספלט וצמיגי הבלימה..

מסלולי לימודים בתחומים כמו: Mechatronics, Data Science, או Control Systems לגמרי פתוחים בפניכם, ויכולים להוביל אתכם בדיוק לשם.

מהכיתה למסלול המרוצים

הלימודים זה רק השלב הראשון. מי שבאמת רוצה להשתלב – צריך לצבור ניסיון מעשי. סטאז'ים,
התנדבות בקבוצות מרוץ קטנות, או השתתפות בפרויקטים כמו Formula Student –
שם סטודנטים בונים רכב מרוץ שלם בעצמם – יכולים להיות מקפצה אדירה.

אל תתביישו להתחיל מלמטה.
גם המהנדסים של Yamaha התחילו עם הלוך-חזור מהפיטס עם לפטופ ביד.

נו, רוצה?

אם אתם רואים את עצמכם כחלק מהדבר הזה – לא על המסך אלא מאחורי הקלעים – יש דרך לשם.
הדרך היא אקדמית, מקצועית, עם הרבה התמדה.
אבל היא גם מלאה תשוקה, רעש מנועים, ואנשים שחיים בשביל האדרנלין.

וזה אולי לא יגרום לכם לקבל גביע על הפודיום,
אבל תאמינו לי – כשאתם אחראים למכונה שמביאה את הרוכב שלכם למקום הראשון... זה מרגיש כמעט אותו דבר.

שלא תגידו שהסתרנו מידע - הנה כמה מוסדות שמובילים את התחום:

• Oxford Brookes University (בריטניה):
  נחשבת לאחת מהמובילות בתחום "Motorsport Engineering". הבוגרים שלה עובדים היום בפורמולה 1, מוטוג'יפי ועוד.
• Cranfield University (בריטניה):
  תלמדו תואר שני בהנדסת מוטורספורט. כולל שיתופי פעולה עם קבוצות אמיתיות.
• Politecnico di Milano (איטליה):
  מוסד הנדסי ברמה הכי גבוהה, עם התמחות ברכב ומסלולים שקשורים ישירות ל-Ducatiואחרות.
• TU Munich (גרמניה):
  עם פרויקטים של Formula Studentודגש על חדשנות ודאטה.