ראלי KTM – יותר קשוח ממה שחשבתם
מנהל המכירות של ק.ט.מ, הוא קצת מטורף. מאלו שנכנסים להרפתקאות הרבה לפני שבחנו את ההשלכות. הוא אסף עוד שלושה מטורפים כמוהו ויחד יצאו לחוויה שאפילו רק מלקרוא עליה אפשר להיפצע. קחו נשימה, והנה הסיפור שלו
כתב: דניאל קרייזמן – הגרסה המלאה בפוסט בפייסבוק האישי שלו
צילומים: טדי הרוש, טל אשכנזי, ערן לביא, דניאל קרייזמן
קצת רקע – על מה מדברים כאן?
זו השנה השמינית ש KTM מפיקה את אירוע הראלי האירופאי שלה (שמתקיים גם בעוד יבשות).
האירוע הוא אירוע רכיבה בסגנון TOUR ולא RACE.
כלומר, לא מודדים זמנים ואין חלוקת גביעים. השנה, האירוע נקבע לעיר סיביו שברומניה,
אותה עיר שמארחת מדי שנה את מירוץ ה- RedBull Romaniacs המטורלל.
ההרשמה לאירוע נפתחה בדצמבר שנה שעברה, מוגבלת ל-250 משתתפים,
וההרשמה נסגרת לפני שתספיקו להגיד "אדוונצ'ר".
מצמצת וזה SOLD-OUT.
מבלי הרבה מחשבה (כי אין זמן למצמץ) תפסנו כרטיסים.
ארבעת הישראלים היחידים באירוע, טדי הרוש, טל אשכנזי, ערן לביא ואני.
מרבית המשתתפים הם אירופאים, שהגיעו בשלל דרכים: החל מכאלו שהגיעו על טריילר, ועד כאלו שרכבו אלפי ק"מ מגרמניה,
פינלנד, פולין ועוד – חלקם רכבו במשך כמה ימים על מנת להשתתף - כשהמחזיק בשיא רכב לא פחות מ 11,000 ק"מ לאירוע(!!).
עוד עובדה מעניינת, 5% מהמשתתפים היו משתתפות. נשים שרכבו על 390, 690 ואפילו הייתה אחת שרכבה על 990. כבוד!
המשוגע שהבטיח ולא קיים
את המסלולים בנה Martin Freinademetz, הגאון המשוגע שבונה את המסלולים של מרוץ הרומניאקס, ומה אני אגיד לכם, הוא חטף המון קללות 😝 (סליחה מרטין).
האמת, גם לא מעט ברכות. פאק, איזה גאון משוגע.
בשלב מסוים הרוכבים כבר הפסיקו להאמין לו ש"מחר יהיה מסלול קל יותר מהיום" - הרמה רק עלתה.
והנה הגענו לראלי.
קיבלנו קבצי ניווט לכל יום. בגדול, יש ציר ראשי שמסומן בכחול, וממנו יוצאות הסתעפויות של צירים שחורים ואדומים (לא סתם בחרו בצבעים האלו),
שיוצאים וחוזרים מהציר הכחול והם יותר טכניים.
כמה קשה? מתחרי הדקאר לא הורשו להיכנס לצירים השחורים כדי לא להיפצע. ככה קשה.
היום הראשון – השחור היום שחור מאוד
האמת, שלא ידענו בכלל מה מחכה לנו. ביום הראשון יצאנו לכ- 150 ק"מ בשטח.
כבר במטרים הראשונים אנחנו מבחינים במכשול שעומדים לצידו מספר רוכבים שעוזרים אחד לשני לעלות.
חלק מהעוזרים, אגב, היו אנשי השיווק של KTM - שבעצמם רכבו בצורה מדהימה על ה-1390 החדשים.
הדרך הפכה מורכבת יותר ויותר. אנחנו עמוק בתוך היער הסבוך והחשוך, חוצים נחלים, רוכבים בסינגלים צרים על צלע הר.
כל טעות יכולה לעלות לנו ביוקר. בשלב מסוים השביל מתפצל ומציע שתי אופציות:
להמשיך כרגיל או לפנות לירידת אקסטרים שהזהירו אותנו ממש ממנה.
לאור התוואי השחור שהיה כבר קשה בפני עצמו, ערן ואני מחליטים לוותר ולחתוך לאדום קרוב. טל וטדי הולכים על זה השחור.
אנחנו ממשיכים ומגיעים לעלייה חלקלקה על דשא רטוב בשיפוע גדול, שגורמת לנו להוציא הרבה אנרגיה,
וגם גבתה ממני כמה נפילות, פשוט, כי מניחים רגל על המדשאה ומגלים שזה בכלל בור עמוק שמתחבא מתחת - ונופלים.
זוועה.
הכול חלק, לא רואים איפה לדרוך, ובקושי אפשר לעמוד במקום.
ערן ואני מחזירים את מגן הידיים שהתעקם למקום, מאתרים מעקף וממשיכים.
אחרי 80 ק"מ בערך, מגיעים לעיירה לארוחת צוהריים, ובשלב זה נשארו עוד 70 ק"מ לסיום.
חלק מהרוכבים גמורים, פרשו חזרה למלון. אנחנו גמורים אבל לא מוותרים...וממשיכים.
הדרך לוקחת אותנו בשיפועים חדים כל הזמן, בתוך נחלים, במעבר על גזעי עץ.
הרכיבה עצמה היא עבודה בלתי נגמרת. אין שביל נעים לנוח בו ולשחרר ידיים, הדרכים קשות ומאתגרות.
אנחנו מגיעים חזרה למלון, אבל לא לפני שעוברים בעמדת טיפול עצמי ליישור מגני ידיים, חיזוק מסבי היגוי, כיוון בולמים ולחצי אוויר וכל השאר.
היום השני: רומניה לא מרחמת
היום השני הוא יום ארוך של 258 ק"מ שבסופו מדלגים למקום שינה אחר.
כ-150 ק"מ קשוחים בשטח, שכללו גם כמה קטעי עפר מהירים מאוד לצד אגם כחול יפיפה.
המסלולים היו מאוד מגוונים: מבוץ לאדמה קשה, לסלעים משוחררים, לאדמה רכה וחולית, לרכיבה בתוואי מים מלא.
היה הכול - ובהכול הייתה עבודה. רומניה לא מרחמת.
באחד החיפושים אחרי הנתיב הנכון, נקלענו לחריץ עמוק בקרקע. קיר מכל צד ו-Dead-End מלפנים, בירידה.
ובלי אחיזה. לך תסתובב. המהלך הזה עלה לנו בכמעט שעה כדי לחזור לנתיב הנכון.
עוד רגע ונפספס ארוחת ערב. הצלחנו לחזור לנתיב הכחול והעלנו קצב.
אחרי שסיימנו את מקטע השטח, חברנו לאחד מכבישי הרכיבה המפורסמים באירופה: הטרנסאלפינה.
מקטע רכיבה מדהים ביותר, שגם שם לא הפסקנו לדחוף חזק, אבל כאן אנחנו מספרים בעיקר על רכיבת השטח.
לבסוף הגענו לעיירת סקי בשם רנקה, בגובה של כ2100 מ'. סביב ה-10 מעלות בחוץ - ופשוט נעים.
היום השלישי: הסינגלים שמתחבאים מאחורי השיחים
למחרת, היום נפתח ברכיבת בוקר קצרה ומרעננת (אבל גם קפואה) בטראנסאלפינה, משם לשביל שהוגבל ל-30 קמ"ש (רגולציה איזורית) לאורך ההר, והמשך למקטע של כמה ק"מ מדהימים של נוף, בעלי חיים, אגם, ומלא ירוק בעיניים.
למרות העייפות המצטברת אנחנו ממשיכים לבחור בנתיבים השחורים, ולא פעם מוצאים את עצמנו עומדים ולא מבינים לאן ממשיך הנתיב, ושאין סיכוי שאפשר לרדת או לעלות משם. לעיתים נכנסים מאחורי שיח ומתגלה סינגל. פשוט מסלול טירוף. אנחנו על הר גבוה והמסלול מחזיר אותנו חזרה למלון של היום הראשון בסיביו, משמע, יהיו ירידות משוגעות ובלתי נגמרות של 700- 800 מטר רצוף. ואז עוד אחת. ועוד אחת. זה לא נגמר. בעיקולים חדים, על אבנים מתגלגלות, על צלע הר. בחירת נתיב לא נכון יכולה לעלות בזמן יקר לחילוץ או גרוע מזה.
את היום האחרון אנחנו מסיימים בעליה המפורסמת של הרומניאקס: "גושטיריצה", אבל לא כל כך מהר. כדי שחלילה לא נגיע "רעננים" לעלייה הדרך הפכה קשה עוד יותר, בקוליסים עמוקים לאורך שדות ענקיים, בבאמפים בלתי נגמרים שמפרקים כל עצם בגוף. העלייה כבר מטר מאיתנו, אבל אנחנו באיזה שדה נשברים לחתיכות.
בגושטיריצה, ארגנו לנו אירוע HILL CLIMB משוגע עם Dj, מדידת זמנים, פוד טראק ועוד. מעטים היו האמיצים שניסו, ביניהם טל וטדי. טל עלה די גבוה אבל סיים בהתרסקות מפוארת, עדיין כבוד על הניסיון. למען הסר ספק, אף אחד לא סיים את העלייה. גם לא רוכבי הקבוצה. קשה להבין מתמונות במה מדובר, אבל מי שעמד מול העלייה הזו פעם - יבין.
טוב, צריך להתחיל לסכם
תודה ל-KTM וצוות ההפקה על אירוע מבריק מתוכנן מהוקצע ומטורף, אני בטוח שאנחנו נייבא מהם כמה מהדברים שראינו שם.
תודה ענקית לטל, טדי וערן שלקחו איתי חלק בחוויה הזו.
אנשים זה בסדר, אבל צריך גם אופנוע
ומילה על האופנוע, Adventure 890R:
מושלם, מושלם, מושלם.
לא חושב על שום אופנוע אחר שיכול לרכב בשטח כמוהו, וגם לתת בראש כמו סופר-ספורט על כביש מפותל.
(פורסם במקור כפוסט בפייסבוק של דניאל קרייזמן.
רוצים את כל הסיפור?
כולל קטעים על רכיבת כביש מדהימה, ופירוט רחב יותר של הרכיבה עצמה:
הכנסו לכאן הפוסט המקורי של דניאל קרייזי-מאן, סליחה, דניאל קרייזמן,
כולל גם הרבה יותר תמונות)
גם זה יכול לעניין אותך:
חדש ומהפכני - חיפוש קוד דגם ופירטי אופנוע - לפי מספר הרישוי
סוזוקי היאבוסה – האופנוע שנמצא בכמה מקומות בו זמנית
בנדה LFC 700 - בחזרה לעתיד, גרסת האופנוע
הוורסיס ואני – רומן דרכים ישראלי
כך תהפכו למהנדסים בכירים בעולם המרוצים
מסע של אלפי נשים רוכבות מכל העולם
חוצה ישראל לאדוונצ'ר - סיפור מסע