מרוץ ה"דקאר" (לשעבר פריז – דקאר) לשנת 2023 יצא לדרך בערב ראש השנה האזרחית. רוכבי האופנועים הטובים בעולם וטובי נהגי השטח יסתערו על מדבריות ערב הסעודית ובמשך שבועיים יציגו את יכולותיהם באירוע המוטורי הקשה, המושקע והמדובר בעולם.
כתב: מיקו שלו, 31.12.2022
מרוץ ה-"פריז דקאר" הראשון בהיסטוריה יצא בשנת 1978 מפריז והסתיים בדקאר בירת סנגל. המרוץ שאופיין בתוואי שטח לא פחות ממפרך, הציב וקבע סטנדרטים חדשים להגדרה: "ראלי".
המרוץ אילץ ועדיין מאלץ את המשתתפים להוכיח במשך כשבועיים יכולות שכמעט אינן אנושיות. מעבר לנהגים ולרוכבים, מרוץ ה"דקאר" הפך לשם דבר בכל הקשור לבחינת הרכבים המשתתפים ויכולות הצוותים הטכניים המלווים אותם. האירוע המוטורי שהתקיים משנת היולדו עד היום כמעט ברציפות, יצר סביבו קהל מעריצים ואינסוף מתעניינים, והפך להיות לאירוע המוטורי המושקע והמתוקשר ביותר בשנה. במקביל לקהל המעריצים ולהתעניינות הגוברת, התווספו במהלך השנים למרוץ המדובר עוד ועוד משתתפים, עוד ועוד קטגוריות, וכך עלו משמעותית גם מספר וסוגי הרכבים המשתתפים. בימים אלו משתתפים במרוץ ה"דקאר" קרוב לאלף(!!!) אופנועים, טרקטורונים, משאיות, רכבי שטח משופרים, רכבים קלאסיים שעברו התאמות ועוד כהנה וכהנה.
למה הוגבלו נפחי האופנועים?
עם השנים עבר ראלי ה"דקאר" תהפוכות לא מעטות ומפעם לפעם אף דובר על ביטולו, בעיקר עקב מספר נפגעים גבוה. רק ב- 1988 נהרגו שישה במהלך הראלי, 3 רוכבים ושלוש עוברות אורח. כדי למנוע את ביטול המרוץ ובמטרה להפחית את מספר הנפגעים הגבוה הוחלט להגביל את נפח האופנועים המשתתפים במרוץ ונקבעו תנאי קבלה בהם רוכבי האופנועים נאלצים להוכיח ניסיון קודם בתחרויות. לא מעט תלונות נשמעו על ההגבלות הנוקשות, אך בזכותן המשיך המרוץ להתקיים ומספר הנפגעים אכן ירד.
מאפריקה לדרום אמריקה וחזרה לאפריקה
גם מסלול המרוץ השתנה עם הזמן. המסלול המוכר שבו מוזנק המרוץ מדרום אירופה ומסתיים במדינה אפריקאית (לרוב סנגל, אך היו מרוצים שהסתיימו במצריים ואף בדרום אפריקה) נתקל בבעיות ביטחוניות קשות. בשנת 2008 אף בוטל המרוץ ערב הזנקתו, עקב התראות על ניסיונות חטיפה של משתתפי המרוץ על ידי ארגון הטרור אל-קעידה.
העובדה שבשנת 2007 נרצחו 4 מצופי המרוץ על ידי ארגון טרור זה, תרמה להחלטה על ביטול המרוץ ב- 2008 ובמקביל הוחלט שאין אפשרות להמשיך ולקיים את המרוץ ביבשת עוינת זו. השינויים אילצו את הפקת המרוץ להיפרד מהיבשת האפריקאית ומדבריות סהרה שהפכו עד אז לסמל של ה"דקאר" ולהעבירו ליבשת דרום אמריקה ומשנת 2009 ועד 2019 נערך המרוץ ביבשת הדרומית. לרגל השינויים שונה השם האגדי של המרוץ מ- "פריז – דקאר" ל- "דקאר" ושם זה עדיין מלווה אותו עד היום.
בשנת 2020 המרוץ חזר לאפריקה, ונערך במדבריות ערב הסעודית. נראה שהשינוי האחרון הפך את תוואי השטח של המרוץ לקשה אף יותר מתוואי השטח שחוו הרוכבים במדבריות סהרה או שטחי הרכיבה ביבשת הדרום אמריקאית. בדיעבד אומרים חלק ממארגני ה"דקאר" שהפרידה מהיבשת האפריקאית והמעבר ליבשות אחרות עושה למרוץ רק טוב ושהשינויים שומרים את המרוץ רענן ומרים כל פעם מחדש.
820 משתתפים – 125 אופנועים
במרוץ הדקאר הנוכחי כ- 820 משתתפים ומשתתפות, מתוכם לא פחות מ- 125 רוכבי ורוכבות אופנועים. כמו בשנים קודמות, גם השנה יודעים רבים מהם שלא יגיעו לקו הסיום וידיעה זו כנראה שאינה מרפה את ידיהם. המסלול השנה כולל קצת יותר מ- 8,500 ק"מ של רכיבה בתנאים הקשים ביותר הקיימים על כדור הארץ,כולל חום כבד, מדבריות חול בוגדניים, ראות בעייתית עקב סופות חול וסיכוי לא קטן לצאת מהמסלול ולאבד זמנים וניקוד עקב ניווט לא מדויק או בעיה טכנית כזו או אחרת. המסלול יחל השנה לחופי הים האדום ובמהלך 16 ימי הרכיבה (כולל יום אחד להתאוששות באמצעם) יחצו המשתתפים את ערב הסעודית ויסיימו את המרוץ לחופי הים הפרסי ולא רחוק מבחריין.
לקראת מרוץ 2023 נהנו מפיקי האירוע לבשר בתקשורת שהמרוץ השנה יהיה קשה משמעותית מרוב המרוצים שהתבצעו מיום הפקת האירוע, לא רק בגלל תנאי הדרך אלא גם בזכות שיטת ניקוד חדשה המעניקה לרוכבים מהירים ומלאי אמביציה נקודות נוספות, בזכות שיטת ניווט חדשה שבה בבוקרו של יום רכיבה מקבלים הרוכבים שתי אפשרויות ניווט המסתיים באותה נקודה ועוד כמה וכמה הפתעות.
כמו שיודעים כל משתתפי האירוע ומעריציו, בניגוד למרוצים רבים, מרוץ הדקאר מחמיא מאוד לכל משתתף ומשתתף בו: ברור שמיקומים ראשונים חשובים וממלאים את הזוכים בגאווה, אבל מרוץ ספציפי זה בוחן את המשתתפים בפונקציות הכוללות את יכולותיהם כמתחרים כמו גם את יכולותיהם החבריות. לא נדיר לראות משתתפים מקבוצות מתחרות עוצרים במהלך המרוץ, מוותרים על הניקוד האישי ותומכים במשתתפים אחרים שנתקלו בבעיות טכניות או נפצעו וממתינים לסיוע. בזה למעשה נמדדים ונבחנים משתתפי מרוץ ה"דקאר", מעבר להיותו של מרוץ זה המרוץ הארוך, הקשה, המורכב והמסוכן ביותר, זה המקום שבו יכול כל משתתף במרוץ וביחוד רוכבי האופנועים החשופים לפגיעות יותר מכל משתתף אחר לומר לעצמו: הייתי, רכבתי – ניצחתי!". המיקום הסופי קצת פחות משנה...