רכבנו, אהבנו, כתבנו

באופן אוטומטי: ימאהה טרייסר 7 Y-AMT

לקחנו את הטרייסר 7 החדש עם מערכת ההילוכים האוטומטית Y-AMT לרכיבה בסובב כנרת. מדובר באופנוע מעניין מאוד שפותח קטגוריה שלמה לרוכבים חדשים

כתב: טל סולומון | צילום: טל סולומון, יצרן

לשנת 2026 גם ה-7 Tracer של ימאהה קיבל עם מערכת הילוכים אוטומטית - גרסת Y-AMT. ׳מטרו פריסבי׳, היבואנית בישראל, קבעה את מחירו על 67,985 ₪, תוספת של 3,000 ₪ לעומת הגרסה הידנית. זו אינה הפעם הראשונה שימאהה מנסה להטמיע תיבת הילוכים חצי-אוטומטית; ניסיון קודם ב-2006 על ה-FJR1300 עם מערכת YCC-S ההידראולית - לא זכה להצלחה מסחרית. כעת הטכנולוגיה חוזרת בגרסה אלקטרונית מודרנית המבוססת על מנועי עזר חשמליים ״המפעילים״ את המערכת. המהלך מצטרף למגמה כללית בתעשייה, שמעלה את השאלה – אם תיבת ההילוכים הידנית המסורתית עומדת בפני סוף דרכה.

ממש לא במקרה, אירופה עוסקת רבות בשאלת תיבות ההילוכים האוטומטיות. בגיליון מאי מגזין האופנועים Bike Magazine עסק רבות בנושא זה. בתחקיר שפורסם במגזין נכתב כי התזמון אינו מקרי. פרופ' ג'יימי טרנר, אקדמאי מאוניברסיטת באת', צוטט בתוך מאמר של סיימון הרגרבס (Simon Hargreaves) והסביר: "באותו אופן שבו הקרבורטורים נעלמו והזרקת הדלק הפכה לנורמה, מערכות אלקטרוניות מתקדמות היו חייבות להיות כבר במקום לפני שמערכת החלפת הילוכים אלקטרונית תתקבל על ידי הרוכבים״.
ה- Y-AMT שמותקן בטרייסר 7 החדש, הוא התוצר של הבשלות הטכנולוגית הזו. 

 מה זה Y-AMT

מערכת Y-AMT  (Yamaha Automated Manual Transmission) אינה תיבת הילוכים חדשה אלא אוטומציה של תיבה קיימת. ימאהה לקחה את תיבת 6 ההילוכים הידנית של מנוע הטווין המקביליCP2 בנפח 689 סמ״ק, המשמש גם את דגם הנייקדMT-07  והוסיפה לו שני מנועים חשמליים קטנים. "אקטואטור", כלומר מפעיל, אחד מחליף את פעולת יד שמאל על ידית המצמד, והשני מחליף את פעולת רגל שמאל על רגלית ההילוכים. מחשב ניהול ייעודי (MCU) שולט בשני המפעילים ומסתנכרן בזמן אמת עם מחשב ניהול המנוע (ECU) כדי לבצע החלפת הילוך בפחות מ-0.1 שניות. המערכת כולה מוסיפה רק 2.8 ק"ג למשקל האופנוע, מה שמביא את המשקל ל-206 ק"ג, תוספת של 3 ק"ג בלבד לעומת הגרסה הידנית. התחזוקה זהה לגרסה הידנית.

חשוב להבחין בין שלוש הטכנולוגיות הקיימות בשוק:

AMT  כמו Y-AMT: תיבה ידנית לכל דבר, עם גלגלי שיניים פיזיים ומצמד יחיד. בהחלפת הילוך מתבצעת הפסקת מומנט רגעית, בדומה להחלפה ידנית. היתרון הוא פשטות מכנית ומשקל נמוך, החיסרון הוא אותה הפסקת כוח רגעית.

DCT  הונדה: מערכת כפולת מצמדים, מורכבת וכבדה יותר, שמאפשרת שילוב הילוך מראש ומעבר כמעט רציף ללא הפסקת מומנט.

CVT  כמו שהיה באפריליה מאנה: תיבת הילוכים רציפה המבוססת על רצועה וגלגלי שיניים משתנים. אין בה הילוכים פיזיים אמיתיים, ו"מצב ידני" שלה מורכב מנקודות מדומות בלבד.

הבחירה של ימאהה ב-AMT משמרת את תחושת החיבור המכני של גיר רגיל, כולל הנקישות המוכרות בהעברת הילוך, אך מבטלת את הצורך בתפעול המצמד.

מצבי הפעלה ומגבלות גרסת A1

בגרסתו המלאה, ה-טרייסר 7 Y-AMT מציע שני מצבי הפעלה עיקריים: מצב אוטומטי (AT) עם שתי מפות: D לנסיעה רגועה ו-D+ לספורטיבית, ומצב ידני (MT) שמאפשר לרוכב להחליף הילוכים באמצעות כפתורי פלוס ומינוס על הכידון, ללא שימוש במצמד. בנוסף קיימים מצבי רכיבה ובקרת אחיזה (TCS).

בגרסת A1 הישראלית עליה רכבנו, המצב הידני נעול לחלוטין. כך גם בקרת האחיזה וגם מצבי הרכיבה השונים. עדיין ניתן לראותם על הצג, אך לא ניתן להחליף ביניהם. המשמעות המעשית התגלתה בסקירה שערכנו בכבישי סובב כנרת. ברכיבה ספורטיבית בכביש מפותל, המערכת במצב D+ נוטה להעלות הילוך סביב 6,000 סל"ד, גם בתוך פנייה. מכיוון שהספק השיא של המנוע המוגבל מגיע ב-7,750 סל"ד, העלאת ההילוך מוציאה את האופנוע משיא הכוח בדיוק ברגע שבו נדרש כוח ליציאה מהפנייה. עם זאת, מגבלה זו תורגש בעיקר על ידי רוכבים מנוסים שרגילים לאופנועי A. עבור קהל היעד העיקרי של רישיון A1  התנהגות זו כנראה לא תהווה בעיה כלל ואפילו תהווה יתרון.

הזווית הישראלית: למה צריך תיבה אוטומטית

בעוד שבשוק האירופי הדיון סביב תיבות אוטומטיות הוא בעיקר פילוסופי, ועוסק בטעם וברכיבה מסורתית, בישראל מדובר בצורך פרקטי. רישיון הנהיגה A1, המוגבל ל-35 קילוואט, זמין מגיל 18. קהל גדול של צעירים וצעירות מגיע לעולם הדו-גלגלי מעולם הרכב, שם תיבת ההילוכים האוטומטית היא ברירת המחדל. עבורם, הצורך לתפעל בו-זמנית מצערת, שני בלמים, מצמד ורגלית הילוכים מהווה חסם כניסה משמעותי. מערכת Y-AMT מסירה שניים מהמשתנים הללו מהמשוואה ומאפשרת לרוכבים חדשים להתרכז בליבת הרכיבה: מבט, היגוי ובלימה.

חוויית הרכיבה: סובב כנרת

לאחר כמעט ארבע שנים כבעלים של טרייסר 700 מהדור הראשון, הציפיות מהפלטפורמה המוכרת היו גבוהות. המערכת החדשה עומדת בהן חלקית, בהתאם לאופי הרכיבה.

רכיבה עירונית ורגועה — בתנועה צפופה ובנסיעה מתונה המערכת עובדת מצוין. העברות ההילוכים חלקות, מורגשות בנקישה עדינה שמזכירה פעולת קוויקשיפטר איכותי וחלק. אין קפיצות או היסוסים, והאופנוע מרגיש צפוי ובשל. ימאהה הצליחה לייצר מוצר מלוטש שפשוט עובד. צריכת הדלק שנמדדה עמדה על 4.2 ליטר ל-100 ק"מ, כמעט זהה ל-4.1 ליטר ל-100 ק"מ המוצהר של הגרסה הידנית. מסתבר שתוספת המערכת אינה משפרת את היעילות, היא נועדה רק לפשט את הרכיבה.

בכביש המפותל – כאן, עבורי, כחובב רכיבה ספורטיבית, מגבלות גרסת ה-A1 הורגשו היטב. נעילת המצב הידני קצת הפריע לי למצות את הפוטנציאל של הטרייסר המצוין, שהוא אופנוע פשוט ונוח לתפעול, ואפשר להפיק איתו הנאה מרובה גם כשהדרך מאתגרת עם פיתולים והפרשי גבהים. ההתערבות של המערכת והעלאת ההילוכים בנקודות קריטיות בפנייה דרשה ממני הסתגלות, ואילצה אותי לסגנון רכיבה פחות אגרסיבי. עבור רוכב A1 טיפוסי שאינו מחפש למקסם מהירות פנייה, המערכת תספק חוויה נוחה ונטולת דרמות.

תפעול ומיגון רוח — ה-Tracer 7 החדש נותן תחושה שהוא צר וזריז יותר מקודמו, בין היתר בזכות מזלג קדמי חדש. סביבת הרוכב שודרגה עם מסך TFT צבעוני בגודל 5 אינץ', נשלט באמצעות ג'ויסטיק אינטואיטיבי בבית המתגים השמאלי. המתגים עצמם מרגישים איכותיים, במיוחד מנגנון המאותתים שמזכיר את מתגי הפרימיום של ב.מ.וו. קרוז קונטרול הוא כעת חלק מהמפרט הסטנדרטי, בניגוד לדור הראשון. נקודת תורפה ותיקה של הטרייסר נותרה מיגון הרוח. המשקף המקורי, המתכוונן ידנית, נמוך מדי ויוצר מערבולות רוח רועשות ישירות לכיוון הקסדה. זהו אותו פתרון מכני שבו נוקטת גם המתחרה הישירה טריומף עם טייגר ספורט 660, וגם אצל מתחרים נוספים זה הסטנדרט, כך שזה הופך את העניין לנסלח יותר. גרסת ה-GT, אם תגיע ארצה, מציעה משקף גבוה ב-90 מ"מ.

למי הוא מתאים והאם המחיר שווה

הבחירה כאן פונקציונלית. רוכבים ורוכבות חדשים, מגיעים מעולם הרכב האוטומטי או עוברים מקטנוע, ומחפשים אופנוע גדול ראשון — כך שתוספת המחיר של 3,000 ₪ היא השקעה ישירה בהורדת חסם הכניסה ובהגברת הביטחון בתקופת הלמידה. מי שכבר רוכבים מנוסים ברישיון A1, שולטים בהפעלת מצמד ונהנים מהמעורבות המכנית — הגרסה הידנית תספק יותר שליטה וחוויה ספורטיבית מתגמלת יותר, ותחסוך את אותם 3,000 ₪.

ומה אני חושב? אני מהדור הישן, אוהב שליטה ורוצה אותה אצלי. יחד עם זאת, אני נמצא תחת התחושה שבעתיד הלא רחוק מערכות אלו יהפכו להיות סטנדרט בכל האופנועים. עד אז כנראה שאצטרך לשפר את פעולת החלפת ההילוכים עם האצבעות, על מתגי +/- במקום עם הרגליים.